פסק-דין בתיק א 2207/00

פתח דבר

1.         עסקינן בתביעתו של התובע, מר שמואל איזק (להלן: " איזק") בה נתבקש בית המשפט להצהיר על בטלותם של זכרון דברים עליו חתם עם הנתבעת 3, אינוונטק חברה להשקעות בע"מ (להלן: " אינוונטק"), ושל הסכם עליו חתם עם הנתבעת 1 ונתבעים 3-10, לפיהם מכר לנתבעים אלה מניות של הנתבעת 1,ART ADVANCED RECOGNITION TECHNOLOGIES INC. (להלן: " ארט אינק" או " החברה") שהיו בבעלותו, תמורת 330,000$. לטענתו של איזק, הנתבעים הפרו כלפיו חובות גילוי הסכמיות וחובות תום לב בניהול משא ומתן ומשכך הוטעה על ידם בחתימת הסכמים אלה, באופן שמכר את המניות במחיר נמוך פי כמה מערכם הריאלי במועד המכירה.

בהמשך לכך מבקש איזק כי בית המשפט יורה על השבת המניות לידיו אך מאידך גיסא הוא עותר לכך כי בית משפט יפטור אותו מחובת השבת התמורה שקיבל מן הנתבעים עבור המניות, משום שהשבה כאמור אינה סבירה ואף אינה צודקת בנסיבות העניין; עוד הוא מבקש להתיר לו פיצול סעדים כך שיוכל לתבוע בעתיד את נזקיו הכספיים מן  הנתבעים 1-10 (יחדיו להלן: " הנתבעים") (ראו בש"א  21237/00).

הצדדים לתובענה

2.         איזק היה מהוגיה, מייסדיה ומנהליה של הנתבעת 2, ארט טכנולוגיות זיהוי מתקדמות בע"מ, חברת הזנק ("סטרט אפ") פרטית אשר התאגדה בישראל במטרה לפתח, לייצר ולשווק מוצרים ומערכות לזיהוי תבניות גרפיות ופענוח כתב יד, ובשלב מאוחר יותר החלה לפתח גם טכנולוגיה לזיהוי קולי (להלן: " ארט ישראל"; ראו תזכיר התאגדות ותקנון, מוצגים ב ו- ג למוצגי התביעה).

איזק היה גם מבעלי המניות של ארט אינק, שהינה חברה זרה הרשומה בארצות הברית ומנהלת את עסקיה בישראל, והיא בעלת שליטה מלאה בארט ישראל.

אינוונטק זו חברה ישראלית העוסקת בתחום ההשקעות ובעלת מניות בארט אינק. על פי ההסכם לרכישת מניות אלה שנחתם בזמנו בינה לבין ארט אינק, אינוונטק זכאית למנות משקיף מטעמה לישיבות הדירקטוריון של ארט אינק. בפועל אינוונטק מינתה כמשקיף את מר עמירם שור, מבעליה של אינוונטק (להלן: " שור"), ואליו נהג להצטרף, ואף לתפוס את מקומו בהעדרו מן האסיפות, מנכ"ל אינוונטק במועד הרלוונטי, מר עקיבא מאיר (להלן: " מאיר"). אורח נוסף מטעם אינוונטק אשר נכח מעת לעת באסיפות הדירקטוריון היה מר שלמה הראל, סמנכ"ל אינוונטק במועד הרלוונטי (להלן: " הראל") (ראו עדותו של הנתבע 4, עמ' 24 לפרוטוקול 19/9/04, ש' 23 עד עמ' 25, ש' 8).

הנתבע 4, מר מאיר בורשטיין (להלן: " בורשטיין"), והנתבע 5, מר גבי אילן (להלן: " אילן") הינם שותפיו של איזק להגייתה וייסודה של ארט ישראל, הם שימשו במועדים הרלוונטיים לתובענה זו בתפקידי הנהלה בכירים בארט ישראל, ואף הם מבעלי מניותיה של ארט אינק.

הנתבעים 6-10, דן טולקובסקי, גדעון טולקובסקי, ידין קאופמן, Athena Venture Partners L.P (להלן: " אתנה"), ו- Anglo American Ventures הם קבוצה של משקיעים שרכשו במשותף מניות של ארט אינק בשנת 1990.

אתנה היתה במועד הרלוונטי שותפות מוגבלת, אשר לימים התפרקה ומניותיה של ארט אינק חולקו בין שותפיה.

על פי הסכם ההשקעה בארט אינק, מתוך הקבוצה רק אתנה קיבלה את הזכות למנות דירקטור אחד לאסיפת הדירקטוריון של ארט אינק, הוא גדעון טולקובסקי ממנהליה של אתנה (להלן: " טולקובסקי"), והוא ייצג באסיפה את הקבוצה כולה (ראו עדותו, עמ' 5 לפרוטוקול 23/6/04, ש' 13 עד עמ' 6, ש' 1).

רקע עובדתי וטענות הצדדים

3.         איזק ואילן, אשר הכירו עת עבדו בצוותא בחברת תדיראן מערכות בע"מ, החלו בסוף שנות ה- 80' לפתח בשעות הפנאי תוכנה וחומרה שישמשו לזיהוי כתב יד. עם השלמת פיתוחו של הדגם הראשוני למוצר שהגו, פנו השניים לבורשטיין, ששימש במועד זה כמנכ"ל חטיבת המערכות בתדיראן, על מנת שיסייע בידם בגיוס משקיעים לפיתוח המוצר.

איזק, אילן ובורשטיין החליטו על הקמתה של שותפות על בסיס שווה, אשר תקדם את פיתוחו, ייצורו ושיווקו של המוצר, וביום 12/8/90 חתמו השלושה על הסכם להקמתה של חברה פרטית, היא ארט ישראל (להלן: " הסכם המייסדים", מוצג א למוצגי התביעה). בהסכם נקבע כי הון המניות של ארט ישראל יתחלק באופן שווה בין השלושה, שישמשו גם כחברי הדירקטוריון של ארט ישראל. עוד על פי הסכם זה, בורשטיין מונה ליושב ראש הדירקטוריון, אילן מונה למנכ"ל ארט ישראל ואיזק מונה לסמנכ"ל לפיתוח ולמדע (סעיף 11 להסכם המייסדים). 

4.         במטרה לגייס הון ממשקיעים זרים למימון פעילותה של ארט ישראל, נקטו השלושה בפעולות כדלקמן:

ביום 23/11/90 הקימו ורשמו במדינת DELAWARE שבארה"ב את חברת ארט אינק, אליה העבירו את כל הון המניות של ארט ישראל מלבד שלוש מניות - כך שנותרה בידי כל אחד מהם מניה אחת של ארט ישראל - בהן החזיקו בנאמנות עבור ארט אינק. ביום 26/11/90 חתמה ארט אינק על הסכם השקעה עם קבוצת משקיעים, לפיו רכשו המשקיעים מניות של ארט אינק תמורת  3.5 מיליון דולר (להלן: " ההסכם הראשון להנפקת מניות למשקיעים", מוצג ד למוצגי התביעה).

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנפקת מניות זו התבססה על הקביעה כי שוויה של ארט אינק, ערב החתימה על ההסכם הראשון להנפקת מניות למשקיעים עמד על כ- 5.3 מיליון דולר (ראו סעיף 2.4 לתצהירו של איזק, וגם סעיף 3.3 ל- נ/3: חוות דעת פיננסית מטעם ארט אינק).

להסכם הראשון להנפקת מניות למשקיעים צורף כנספח הסכם נוסף שנחתם בין ארט אינק מצד אחד ורוכשי מניותיה מצד שני, אשר מתייחס לזכויותיהם של הרוכשים לקבל מידע על אודות ארט אינק, והוא נושא תאריך זהה לתאריך ההסכם הראשון להנפקת מניות למשקיעים (להלן: " הסכם הזכויות למידע"; ראו נספח 6.6 להסכם הראשון להנפקת מניות למשקיעים).

במקביל, נחתמו גם בין ארט אינק לבין כל אחד מהמייסדים הסכמים לרכישת מניות של ארט אינק,  כך שכל אחד מן השלושה רכש חלק זהה במניותיה של ארט אינק (להלן: " הסכם הנפקת מניות למייסדים"; מוצג ה למוצגי התביעה).