פסק-דין בתיק א 220665/02

התובעת הינה חברת ביטוח הרשומה ומנהלת עסקים בישראל, אשר במועד הרלוונטי לתביעה היתה המבטחת בפוליסה לביטוח מקיף של חניון ברוש -שירי יוסף על פי פוליסה לסחר רכב בגין שימוש וסחר בכלי רכב, ביניהם נכלל רכב מסוג וולבו דגם 850, מ.ר. 06-322-84 (להלן: "הרכב").

הנתבעת 1 היתה במועד הרלוונטי לתביעה בעל מוסך לטיפול ושיפוץ גירים, והנתבעת 2 וצד ג' היתה במועד הרלוונטי המבטחת של הנתבעת 1 בפוליסה לביטוח בית עסק.

אין מחלוקת בין הצדדים כי במחצית השניה של חודש דצמבר 2000, הוכנס הרכב על ידי מבוטח התובעת, יוסף שירי, למוסך הנתבעת 1 לשם תיקון ליקוי בגיר הרכב  שתוקן עוד קודם לכן על ידי הנתבעת 1 בעקבות נזקי הצפה.

אין חולקין גם כי ביום 1.1.01, משביקש עובד הנתבעת 1, מר מורביה, להכניס את הרכב לתוך המוסך לשם בדיקת התקלה, הסתבר כי הרכב נגנב ולא נמצא עד עצם היום הזה.

אין חולקין כי הרכב היה ממוגן באמצעות מערכת אזעקה מסוג "קליפורד" וכן אימובולייזר.

המחלוקת שבין הצדדים כפי שהיא עולה מכתבי הטענות שהוגשו הינה:

א.             אחריותו של המוסך כשומר שכר.

ב.              היכן חנה הרכב עובד לגניבתו - האם בחצרי המוסך כטענת הנתבעת 1, או מחוץ למוסך ברחוב כטענת הנתבעת 2?

ג.                גובה הנזק.

דיון:

בטרם אדון בשאלות המפורטות לעיל, אתן דעתי תחילה לטענתו של ב"כ הנתבעת 1, כפי שהועלתה לראשונה בכתב בסיכומיו, ואליה הצטרף ב"כ נתבעת 2, לפיה, לא הוכחה התביעה כלל ועיקר, משתמצא לאמר כי לא הוכחה זכות התביעה הקנויה לתובע על פי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, מן הטעם שבעליו הרשום של הרכב על פי רשיון הרכב אינו המבוטח ו/או המוטב, ולפיכך לגרסת ב"כ הנתבעים שילמה התובעת במקרה דנן כמתנדבת ולא קמה לה עילת תביעה כנגד הנתבעים.

דא עקא, שכאמור טענה זו לא בא זכרה בכתבי הטענות, והינה בבחינת הרחבת חזית, ולפיכך דינה להידחות.

אולם, גם לגופו של עניין, לא מצאתי לקבלה, שכן, הוראת סעיף 55 (ב) לחוק חוזה הביטוח, לשונה:

" הנכס המבוטח יכול שיהיה של המבוטח או של זולתו"

משמעם של הדברים הינה כי הזיקה הקניינית - קרי, רישום הבעלות, שלכשלעצמו שהינו דקלרטיבי, אינו יוצר לכשלעצמו ובאופן בלעדי זיקה ביטוחית ואינטרס ביטוחי, על חברת הביטוח להראות כי שילמה למי שהיה לו אינטרס ביטוחי בנכס, קרי, נגרם לו נזק וחסרון כיס בגין קרות מקרה הביטוח.

במקרה שבפני, המבוטח הינו חניון ברוש, ו/או יוסף שירי, שמר אבי בצלאל הינו עובד רשום בו כשעסקינן בפוליסה לסחר רכב המכסה את כלי הרכב המצויים במגרש, גם אם אינם רשומים על שם סוחר הרכב אלא על שם בעלים אחרים.

לפיכך, משלא הוכח אחרת, אין בסיכומים לכשלעצמם להוכיח כי למבוטח לא נגרם הנזק מחמת הנכס שאבד, ולפיכך שילמה התובעת תגמולי ביטוח למבוטחה כדין מכוח הפוליסה, ולא נחה דעתי כי יש לקבוע במקרה שבנדון כי התשלום היה בהתנדבות (ראה לעניין זה גם את הלכת הכשרת הישוב נ' חברת השמירה).

ומכאן לגופו של עניין:

גם ב"כ הנתבעת 1 מודה ברוב הגינותו כי במקרה דנן יש לראות בנתבעת 1 כשומר שכר מכוח סעיף 6 (ב) (1) לחוק חוזה הקבלנות וסעיף 2 (ב) לחוק השומרים, דהיינו, ששמירת הנכס אינה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו.