פסק-דין בתיק א 220321/02

רקע

1.         התובעת (להלן "אלקטרוניק") הינה חברה פרטית בשליטתו של מר מנחם וייץ (להלן "וייץ") ועוסקת ביבוא ושיווק גופי תאורה ומוצרי חשמל.

2.         החל משנת 1997 ועד ליום 30/6/2002 שימש מר אבי שכטר (להלן "שכטר"), חתנו דאז של מר וייץ (בעלה של בתו, הגב' נעמי וייץ - להלן "נעמי"), כמנהלה של אלקטרוניק.

3.         בתחילת שנת 2002 פרץ סכסוך בין נעמי לשכטר ובעקבותיו החלו השניים בהליכי גירושין.

4.         בחודש פברואר 2002 ייסד שכטר את הנתבעת (להלן "לייט דיזיין"), חברה העוסקת אף היא ביבוא ושיווק גופי תאורה - והוא משמש כמנהלה.

5.         ביום 30/6/2002 פוטר שכטר מעבודתו כמנהל אלקטרוניק.

טענות אלקטרוניק

6.         עושה התצהיר מטעמה של אלקטרוניק הוא בנו של וייץ (ואחיה של נעמי), מר אילון וייץ (להלן "אילון"), אשר משמש כמנהלה בפועל של אלקטרוניק.

7.         אילון טוען כי מיד עם פיטורי שכטר החל לבדוק עם וייץ את מצבה של אלקטרוניק, לרבות בדיקת ספרי הנה"ח וספירת מלאי בליווי שמאי מוסמך, ואז התברר להם כי נעלמה סחורה ממחסני החברה (סעיפים 10, 11 לתצהירו של אילון).

8.         המסקנה בדבר החוסרים שהתגלו, לטענת אילון, נובעת מהשוואה של ספירת המלאי שנערכה באלקטרוניק סמוך לאחר פיטורי שכטר, לבין ספירת המלאי שערך שכטר עצמו במהלך השנים 2000 ו-2001 ובהתחשב בנתוני עסקאות הקניה והמכירה של גופי התאורה שבוצעו בשנים אלה (סעיף 12 לתצהירו של אילון).

9.         טוען אילון כי מבירור שערך הסתבר לו כי בחודש בו פוטר שכטר מעבודתו מכרה לייט דיזיין לחברת לב אופיר בע"מ (להלן "לב אופיר") גופי תאורה מהסוג והדגם שנעלמו ממחסני אלקטרוניק (סעיף 14 לתצהירו). בנוסף התברר לו, לטענתו, כי לייט דיזיין התכוונה למכור עוד 20 גופי תאורה מהסוג שנעלם ממחסני אלקטרוניק (סוג "לורד") - אלא שעסקה זו לא יצאה אל הפועל (סעיף 16 לתצהירו).

10.        מאחר והעסקה לא יצאה אל הפועל, טוען אילון, הרי אמורים להימצא במחסני לייט דיזיין גופי תאורה מסוג "לורד", אשר נלקחו מאלקטרוניק.

11.        מכרטיסי הנהלת החשבונות שהמציאה לב אופיר לידי אלקטרוניק, טוען אילון, עולה כי לייט דיזיין החלה לסחור עם לב אופיר רק החל מיום 1/6/2002 כאשר היה ברור לשכטר כי הגיע לסוף דרכו עם אלקטרוניק (סעיף 21 לתצהירו).

12.        בה בעת, טוען אילון, מסכת היחסים העסקיים בין אלקטרוניק ללב אופיר החלה עוד בשנת 2001, והתקיימה בחלקה גם בשנת 2002, אך העסקה האחרונה של אלקטרוניק עם לב אופיר בוצעה ביום 1/6/2002 (סעיף 22 לתצהירו).

13.        אילון טוען עוד כי ביום 5/7/2002 אירעה פריצה למחסן אלקטרוניק, ונגנבו מן המחסן סחורות. דוח של חברת האבטחה שהוזעקה למקום בעקבות הפעלת מערכת ההזעקה מעלה, לטענת אילון, כי במקום נכח מר בסן בני (להלן "בסן"), אשר היה בקשרים עסקיים עם שכטר. אנשי חברת האבטחה מסרו, לטענת אילון, כי בסן נשאל למעשיו והשיב כי נשלח ע"י שכטר להוציא סחורה מן המחסן. בעקבות הפריצה הגישה התובעת תלונה במשטרה (סעיף 34 לתצהיר).

14.        בנוסף לעסקאות עם לב אופיר, טוען אילון, ביצעה לייט דיזיין עסקה עם חברה אחרת - חיפה אלקטריק בע"מ (להלן "חיפה אלקטריק"), ובמסגרתה מכרה 103 גופי תאורה מסוג "כדור 45" בתמורה לסך 48,616 ש"ח (סעיף 32 לתצהירו). אף בעסקה זו, טוען אילון, מדובר בסחורה מסוג שנעלם ממחסני אלקטרוניק.

טענות לייט דיזיין

15.        שכטר, מנהלה של לייט דיזיין, טוען כי במהלך חודשים מרץ-יוני 2002 רכש את חברת אונלי תאורה בע"מ (סעיף 13 לתצהירו), וכך רוכזו יחדיו המלאים של שלוש החברות.

16.        שכטר מודה למעשה כי לייט דיזיין נטלה את הסחורה שבמחלוקת, ומכרה אותה לצדדים שלישיים, אך לדבריו, היה זה בהסכמתה של אלקטרוניק, בתמורה לכך שלייט דיזיין שילמה 20,000 יורו לחברת סאקי, ביום 23.5.2002, בשמה ובמקומה של אלקטרוניק (ראה ס' 9 לסיכומי לייט דיזיין).

17.        עניין רכישת הסחורה הוסכם, לטענת שכטר, במהלך הליך גישור (סעיף 12 לתצהירו).