פסק-דין בתיק א 22031/06

מבוא וטענות הצדדים

1.        לפני תביעה, שהוגשה בסדר דין מקוצר, לפיצוי בגין הנזק שנגרם לתובע, יהודה לביא (להלן: 'המשכיר'), עקב הפרת חוזה שכירות על ידי הנתבע, משה אדרי (להלן: 'אדרי'), על ידי נטישת המושכר לפני תום התקופה החוזית.

2.        בעקבות מתן הרשות להתגונן הגיש אדרי תביעה-שכנגד בגין תשלומים שניכו הנתבעים-שכנגד מחשבוניות שהוציא להם אדרי בגין עבודות מיזוג אוויר לרכב שביצע עבורם ועבור לקוחותיהם.

3.        התביעה הנוספת, ת.א. (שלום ת"א) 32935/06, שהתייתרה בעקבות הגשת התביעה-שכנגד, נמחקה לפי החלטה מיום 20.12.06.

4.        אדרי לא קיבל רשות להתגונן בטענה כי המשכיר התחייב כלפיו כי יועברו לטיפולו מכוניות של לקוחות 'מוסך טורינו', וזאת בהיעדר תניה כאמור בחוזה השכירות [ת/1] - שבו נקבע, בסעיף 22, כי לא יהיה תוקף לכל מצג בעל-פה שלא עוגן בחוזה.

5.        נותרה לאדרי, אפוא, כפירתו בסכום הנזק הנטען, על יסוד הטענה כי המושכר הושכר-מחדש; וכן טענת הקיזוז בגין הסכום שתבע בתביעה-שכנגד.

6.        המשכיר טוען כי אמנם השכיר-מחדש את המושכר לפני תום התקופה שלה התחייב אדרי, כדי להקטין את נזקו; אולם ההשכרה-מחדש הייתה כרוכה בהפסד דמי שכירות [ת/6]. מכאן הסכום הסופי של תביעתו, שאותו העמיד בסיכומיו על סך השווה ל-3,465$, נכון למועד התשלום בפועל (מלבד הוצאות).

7.        עוד טוען המשכיר כי הוא ואחיו, הנתבע-שכנגד 2 (להלן: 'יגאל'), והנתבעת-שכנגד 2, חברה שיגאל הוא מנהלה ובעל מניות בה (להלן: 'סמי קאר'), שלמשכיר אין כל זיקה אליה [ת/4] - מהווים ישויות משפטיות ועסקיות שונות ונפרדות לחלוטין, ועל כן אין יסוד לקיזוז מדמי השכירות למשכיר של חוב נטען של יגאל ו/או סמי קאר.

8.        יגאל וסמי קאר מודים כי הפחיתו מן החשבוניות שהוציא אדרי את הסכומים שתבע בתביעה-שכנגד (מלבד 2,000 ש"ח בגין עגמת נפש); אך טוענים שבדין עשו כן, משום שהעבודות שבגינן הוצאו החשבוניות שלא כובדו - לא אושרו כנדרש.

9.        אדרי טוען, בתגובה, כי העבודות אושרו על ידי מנהלי העבודה של יגאל וסמי קאר, שלהם הייתה 'הרשאה פנימית/חיצונית/נחזית' לאשר את העבודות. לפיכך על יגאל וסמי קאר לשלם תמורתן.

10.    עקב שינוי בסידור העבודה של בית המשפט, נוצר אצלי עומס עבודה חריג שגרר עיכוב בכתיבת פסק הדין. התנצלותי המערכתית לפני הצדדים.

דיון והכרעה

11.    משלא ניתנה לאדרי רשות להתגונן בטענה כי חוזה השכירות הופר על ידי המשכיר - יש לקבוע כי עזיבת המושכר מהוה הפרת חוזה מצד אדרי. לפיכך, כפוף לטענת הקיזוז שתידון להלן, לא מצאתי בטענות אדרי טעם טוב מדוע לא יפצה את המשכיר בגין ההפרש בין הסכומים שאדרי התחייב להם למשך תקופת השכירות החוזית, לבין הסכומים שהמשכיר הצליח להציל על ידי השכרתו-מחדש של המושכר. לפיכך מקובלת עליי, כפוף לטענת הקיזוז כאמור, תביעתו של המשכיר לסך השווה ל-3,465$, כערכם ביום התשלום בפועל [סיכומי התובע, פסקה 14; סיכומי תשובה מטעם התובע, פסקה 4].

12.    עניינו של קיזוז ב "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה" [חוק החוזים (חלק כללי), סעיף 53]. אדרי הודה כי לא היה לו כל משא-ומתן, עובר לחתימת חוזה השכירות, עם יגאל ו/או עם סמי קאר [פרוטוקול, עמ' 15]. המצג שאדרי טען לו, בדבר הזיקה בין המשכיר למוסך הנדון, נעשה-כנטען על ידי המשכיר [שם]. הוברר כי המשכיר אינו שותף של יגאל ואינו בעל שליטה בסמי קאר [ת/4; עדות רו"ח עוזי דוד]. משביחסים החוזיים בין אדרי למשכיר אין תוקף למצגים של המשכיר שלא עוגנו בחוזה השכירות - אין אדרי יכול להסתמך על מצג נטען זה, אפילו נעשה, לצורך טענת קיזוז כלפי מי מן הנתבעים-שכנגד.

13.    מצאתי טעם גם בטענת המשכיר כי אדרי לא נהג למעשה בהתאם להנחה כי עומדת לו, כביכול, טענת קיזוז מול המשכיר בקשר עם חובו בגין המושכר [סיכומי התובע, פסקה 13; וההפניות לפרוטוקול שם].

14.    לאור המקובץ יש לדחות את טענת הקיזוז של אדרי כלפי המשכיר, ולקבל את התביעה העיקרית, לפי הסכום שעליו הועמדה בסיכומי המשכיר, בתוספת הוצאות.

15.    תורף התביעה-שכנגד הוא בשאלה אם העבודות שבגינן תבע אדרי את יגאל וסמי קאר - אושרו, בהתאם למתחייב לפי הסיכום המוקדם בין הצדדים, אם לאו. לא היו ליגאל השגות על גובה הסכום שבמחלוקת [פרוטוקול, עמ' 21].

16.    אדרי לא כפר בחובתו לקבל אישור לעבודה לפני ביצועה, וחיוב המוסך של יגאל וסמי קאר בגינה; אלא טען שקיבל אישור כזה ממנהלי העבודה של המוסך, בתקופת שהותו של יגאל בחו"ל ובכלל. יגאל וסמי קאר לא כפרו בכך שהעבודות בוצעו בפועל, דבר שהיה כרוך כמובן גם בעלויות ישירות לאדרי, אלא כפרו בעובדה כי מנהלי העבודה האמורים אישרו את העבודות הנדונות. דא עקא, שאותם מנהלי עבודה של יגאל וסמי קאר לא הובאו להעיד על כך, ולהזים את האישורים שאדרי ייחס להם. יגאל עצמו, בהיעדרם, לא ידע להסביר ברמה הקונקרטית את ההפחתות הנדונות [פרוטוקול, עמ' 24]. דבר זה פועל לחובת יגאל וסמי קאר. השיהוי בתביעת היתרה שנגרעה מן החשבוניות על ידי אדרי, שעליו מסתמכים יגאל וסמי קאר כראיה לגרסתם בדבר סיכום עם אדרי שלפיו הוא הכיר באי-זכאותו לאותם תשלומים, יותר ממתקזז מול החסר הראייתי באי-תיעודו של הסיכום הנטען. תיעוד כאמור התבקש נוכח קיומם של מסמכים בכתב אודות החוב, בדמותן של החשבוניות שלא נפרעו במלואן. חלוף הזמן בין השתכללות החיוב הנדון לבין הגשת התביעה-שכנגד אינו ארוך דיו כדי לייחס לו את המשמעות הראייתית שיגאל וסמי קאר מייחסים לו.

17.    מן המקובץ עולה כי אדרי ביצע בפועל עבודות עבור יגאל, סמי קאר ולקוחותיהם. המשמעות היא שאם לא ישולם לו תמורתן, יימצאו יגאל וסמי קאר עושים עושר ולא במשפט על חשבונו של אדרי (ואולי גם לקוחותיהם, אך היבט זה אינו מענייננו באשר לקוחות אלה אינם צדדים במשפט זה). כדי להצדיק תוצאה כזו, על יגאל וסמי קאר היה להוכיח את טענת ה'הודאה-והדחה' שלהם לגבי אי קבלת האישור לביצוע העבודות. הם לא הרימו נטל זה. בהיעדרו של יגאל, שהיה בחו"ל, סביר בעיניי שהיה צורך לקבל אישורים ממנהלי העבודה הנוכחים בשטח. חזקה כי אדרי לא היה רוצה להסתכן בביצוע עבודות וכניסה לעלויות בלא להבטיח שיזכה לתשלום תמורתן, שהרי לא גבה תשלום זה מן הלקוחות. לפיכך אני מעדיף את גרסתו, שלא נסתרה כאמור, בדבר קבלת אישורים ממנהלי העבודה של המוסך, שבהיעדרו של יגאל - הייתה להם 'הרשאה פנימית', ולחלופין 'הרשאה חיצונית' או 'הרשאה נחזית', לאשר לאדרי את ביצוע העבודות. על כן נתפסים יגאל וסמי קאר באישורים הללו ועליהם לשלם לאדרי תמורת אותן עבודות.