פסק-דין בתיק א 2199/03

א. רקע

1.         תביעה בסך 350,000 ש"ח שהוגשה על ידי אחותו ויורשתו היחידה של מר רפאל בוטבול ז"ל (להלן: המנוח), לתשלום יתרתה הבלתי נפרעת של הלוואה לצורך רכישת דירה,  שנטל "המנוח" מהנתבעת 1 (להלן: "הבנק") וזאת נכון למועד פטירתו ביום 10.6.02.

2.         התובעת עותרת לסילוק יתרת ההלוואה עקב פטירתו של המנוח בהתאם לפוליסת ביטוח חיים אשר הוצאה עפ"י הנטען, ע"י הנתבעת 2 (להלן: "חברת הביטוח").

ב. תמצית טיעוני התובעת

3.         לטענת התובעת היה המנוח מבוטח בביטוח חיים אצל חברת הביטוח ואף נמסרו לו מסמכים מהבנק המאשרים את האמור, עת נטל את ההלוואה. לאור היות הבנק שלוחה וידה הארוכה של חברת הביטוח, יש לקבוע כי חברת הביטוח אכן ביטחה (כאמור, באמצעות הבנק) את המנוח בביטוח חיים שהיה תקף למועד פטירתו.

4.         לחילופין טוענת התובעת, לרשלנות וחוסר זהירות מצד הבנק, אשר הציג בפני המנוח, עובר לנטילת ההלוואה, מצג ברור ומפורש, במסמכים בכתב, לפיו הוא מבוטח בביטוח חיים, מצג עליו הסתמך המנוח.

5.         לחילופי חילופין, נהג הבנק ברשלנות כאשר נתן למנוח את כספי ההלוואה מבלי שדאג לוודא קודם לכן כי הוא אכן מבוטח בביטוח חיים.

ג. תמצית טיעוני הבנק

6.         המנוח לא היה מבוטח בביטוח חיים, זאת בשל מצבו הרפואי שחייב משלוח הצהרת בריאות מורחבת לחברת הביטוח ובדיקה מעמיקה מצידה בטרם יתקבל לביטוח, בניגוד להליך המהיר המתקיים אצל לווים בריאים.

             בנסיבות אלה,  טרם התקבל המנוח לביטוח בעת פטירתו, ולא היה מבוטח.

העובדה שהמנוח הופנה להליך ארוך של בחינת קבלתו לביטוח, הוסברה לו היטב, והוא הבין את הדברים לאשורם.

7.         בנסיבות הנ"ל לא קיבל המנוח מעולם אישור כי צורף לפוליסת הביטוח, ולא יכול היה לקבל אישור כזה, שכן נוכח מצב בריאותו הועבר למסלול הארוך של הצטרפות לביטוח, הכפוף להודעת חברת הביטוח ולאישורה הסופי, כי אכן מקבלת היא את המנוח לביטוח אצלה.

8.         המסמכים עליהם מסתמכת התובעת, אכן לוקים בחלקם ברישום שגוי מחמת טעות אנוש, אך אין ברישום זה כדי להוות אישור בדבר הצטרפות לביטוח חיים, או מצג כזה, ובכל מקרה המנוח לא הסתמך ולא יכול היה להסתמך עליהם.

9.         אף לטענת התרשלות הבנק אין כל משמעות בהעדר נזק מוכח, נוכח מצבו הבריאותי של המנוח והאמור בחוות הדעת החיתומית של ד"ר פרלוק שלא נסתרה.

10.        ביטוח החיים מהווה רק אחת הבטוחות להלוואה ולא תנאי לקבלתה, ועל כן אין גם ביתר הנסיבות כדי להצביע על התרשלות מצד הבנק.

ד.     תמצית טיעוני חברת הביטוח

11.       בין המנוח לבין חברת הביטוח כלל לא נכרת חוזה ביטוח ומעולם לא הייתה גמירות דעת וכוונה מצד חברת הביטוח להתקשרות עמו.

חברת הביטוח טרם הספיקה לשקול קבלתו של המנוח לביטוח וליתן תשובתה טרם פטירת המנוח, זאת לאחר שקיבלה את הצהרת הבריאות מטעמו רק לאחר מתן ההלוואה. לפיכך, במועד פטירתו של המנוח לא היה קיבול מצד חברת הביטוח והלכה למעשה לא היה המנוח מבוטח.

12.       לאור מצבו הבריאותי, ובהתאם לחוות דעת חיתומית, לא היה המנוח מתקבל בכל מקרה, לביטוח החיים אצל הנתבעת 2, ואף לא אצל כל חברת ביטוח אחרת.