פסק-דין בתיק א 219813/02

1.         הצדדים בתביעה זו הן חברות, העוסקות בהתקנת מערכות גילוי וכיבוי אש, אזעקות, כריזה ובקרה.

            הנתבעת ביצעה עבודות קבלניות בתחומים אלה במסגרת פרויקט "מעבדות מכבי" ברחובות (להלן - הפרויקט).

            התובעת נשכרה על ידי הנתבעת לבצע עבודות מסוימות, וזאת במהלך חודש ינואר 2001.

            התובעת ביצעה מקצת העבודות (היקף העבודות שבוצעו וטיבן נתון במחלוקת), אך הפסיקה את עבודתה בחודש יוני 2001, עקב מחלוקת שהתגלעה בינה לבין הנתבעת. התביעה היא ליתרת חוב, שלטענת התובעת, הנתבעת חבה לה בשל העבודות שביצעה.

            הנתבעת מכחישה את היקף העבודות, שהתובעת ביצעה לטענתה, וטוענת כי הן בוצעו בצורה לא תקינה ולא שלמה, באופן שהיא נזקקה לשכור חברה אחרת לבצע את התיקונים וההשלמות, יחד איתה.

2.         לא נחתם בין הצדדים הסכם כתוב. התשלום בוצע, או היה אמור להתבצע, בהתאם להתקדמות העבודה ועל פי ריכוזי חשבון שהגישה התובעת לנתבעת (להלן - החשבונות), המכילים פירוט העבודות שנעשו, כמויותיהן והסכום שנדרש בגינן. החשבונות היו אמורים להיות מאושרים על ידי מנהל הנתבעת, מר יוסי אנקונינה. בפועל, שניים בלבד מתוך כל החשבונות שהגישה התובעת נושאים את חותמת הנתבעת. התובעת רואה בכך אישור אותם חשבונות, הנתבעת נותנת לכך פרשנות אחרת, כמפורט בהמשך.

3.         עבודות התובעת התחלקו לשני סוגים עיקריים:

א - מערכות כריזה, בקרה ופריצה. סה"כ החוב הנתבע בגין עבודות אלה:        16,000 ש"ח.

ב -  מערכות גילוי וכיבוי אש. סה"כ החוב הנתבע בגין עבודות אלה: 52,880 ש"ח.

הסכומים היו אמורים להיות משולמים בין המועדים: 15/5/01 - 15/9/01. (סעיף 18 לתצהיר מנהל התובעת, עוזי טלקר, ונספחים ד', ה' לתצהירו).

החשבונות הנושאים את חותמת הנתבעת הם: חשבון מס' 4 השייך לסוג העבודות הראשון ע"ס 5,061 ש"ח וחשבון מס' 1 השייך לסוג השני ע"ס 39,368 ש"ח. הסכומים הנקובים הינם לאחר תיקונים, שביצעה הנתבעת באותם חשבונות (סעיף 12 לתצהיר טלקר).

אין חולק כי סכום בסך של 13,809 ש"ח, ששילמה הנתבעת לתובעת על חשבון העבודות שעשתה כבר הופחת מהסכום הנתבע (יוסי אנקונינה, עמ' 18 אמצע לפרו').

            עבודות מערכות גילוי וכיבוי אש:

4.         לדברי התובעת, עבודות אלה בוצעו במלואן, ולראיה: תעודת הבדיקה של מכון התקנים הישראלי (להלן - מת"י), מיום 10/6/01 (נספח א' לתצהיר טלקר), המפרטת את כל מערכות גילוי וכיבוי האש שהותקנו ומאשרת כי "ההתקנה מתאימה לסעיפי התקן שנבדקו".

            הנתבעת איננה מכחישה, כי עד למועד בדיקת מת"י, ביום 10/6/01, הושלמו כל העבודות הקשורות למערכות אלה, אלא שלדבריה (סעיף 9 לתצהיר אנקונינה), התובעת עצמה ביצעה אותן עבודות בצורה לקויה ורשלנית, ולראיה: תעודת הבדיקה של מת"י, מיום 29/5/01 (נספח א' לתצהיר), המפרטת שורה של ליקויים ואי התאמות.

            בשל כך, נאלצה הנתבעת, לדבריה, לשכור את שירותיו של קבלן אחר בשם: די.ג'י. קום שירותי תקשורת (להלן - די. ג'י.), כדי שיתקן את כל הליקויים הדרושים וישלים את כל הדרוש. היא גם הוסיפה עובדים משלה לצורך זה. וכך, על פי הנתבעת, ניתן היה להגיע לאישור מת"י, מיום 10/6/01 (סעיף 18 לתצהיר אנקונינה).

            טלקר טען, מנגד (סעיף 11 לתצהירו), כי הערות רבות, שנכללו בבדיקה הראשונה מקורן בסיבות שלא היו תלויות בתובעת, אלא בנתבעת עצמה, או שלא היו שייכות כלל לעבודות שעשתה. מכל מקום, טוענת התובעת, כי כל הליקויים וההערות תוקנו עד לבדיקה השניה.

            התובעת מכחישה בתוקף את הטענה, לפיה אי ההתאמות תוקנו והושלמו על ידי די. ג'י. או עלי ידי הנתבעת עצמה, וטוענת כי כולם נעשו והושלמו על ידה (סעיף 13 לתצהיר טלקר).

5.         במחלוקת זו, אני סבור, כי הראיות נוטות יותר לכיוון גירסתה של התובעת.