פסק-דין בתיק א 2192/07

1.         בקשה לתשלום תכוף.

            התובע נפגע ביום 6.8.06 בתאונת דרכים.

            התובע הגיש בעבר בקשה לתשלום תכוף (בת. א. 2250/06, שתוכנה להלן: " הבקשה הקודמת"). הבקשה נדונה בפני כב' השופט ברוך, שנתן את החלטתו בבקשה ביום 21.2.07 (החלטה זו תכונה להלן: " ההחלטה הקודמת"). אין חולק כי התובע קבל בעבר מספר תשלומים תכופים מהנתבעת, כפי שפורט בבקשה הנוכחית.

            במסגרת ההחלטה הקודמת, קבע כב' השופט ברוך את הסכומים שהתובע זכאי להם, וזאת לתקופה של 6 חודשים. בית המשפט קבע כי לאחר תקופה זו " מן הסתם תתייצבנה ההוצאות על סכומים נמוכים משמעותית", וזאת בין היתר לאור קצבאות שהתובע יקבל מהמוסד לביטוח לאומי.

2.         בבקשה הנוכחית עותר התובע לקבל תשלומים תכופים נוספים, לאחר שתקופת ששת החודשים מושא ההחלטה הקודמת - חלפה. הוא עותר לתשלומים בגין הוצאות חד פעמיות, כגון התאמה של כסא גלגלים, ריהוט מיוחד, הוצאות רפואיות, תרופות לציוד רפואי, הוצאות ניידות, התאמת מגורים, רכישת מכשור חשמלי והובלתו, אביזרים וציוד ייחודי לנכה.

            כן הוא עותר לתשלום עבור הוצאות חודשיות כגון שכר דירה וחשבונות חודשיים, חברות בקופת חולים והוצאות טיפולים שאינם ממומנים על ידי קופת חולים (כגון הידרותרפיה ופיזיותרפיה), הוצאות סיעוד, ניידות, הוצאות לימודים, והוצאות מחייה שוטפות.

3.         לאחר הגשת הבקשה הנוכחית, התקבלה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, דר. חירותי, שחיווה את דעתו ביחס לצרכים השיקומיים של התובע. בחוות הדעת פירט המומחה את הצרכים השיקומיים של התובע כפי שהוא רואה אותם. הוא קבע בין היתר כי התובע זקוק לליווי וסיוע בחיי היום יום ברוב שעות היממה.

            עוד קבע דר' חירותי בחוות הדעת שלו, כי התובע טרם מיצה את פוטנציאל השיקום שלו, וכי הוא ממליץ כי התובע יעבור אשפוז שיקומי נוסף למשך חודשיים לפחות, באשפוז יום, על מנת למצות את הפוטנציאל השיקומי ולפתח עצמאות מלאה בסביבה המותאמת לכסא גלגלים.

4.         לפני סיכומי הצדדים בפני, הצהיר ב"כ הנתבעת עו"ד ליאור, כי הנתבעת מתחייבת לשאת בהוצאות הטיפול הפיזיותרפי של התובע בבית החולים תל השומר, בהוצאות הטיפול הנוירופסיכולוגי ביחידה ביד חרוצים, ולהשיב לתובע את מה שישלם מכיסו עבור טיפולים אלה - כנגד קבלות. הנתבעת אף התחייבה לשאת בטיפול השיקומי שעליו המליץ דר. חירותי, שנועד לאפשר לתובע להגיע לעצמאות בתפקוד.

            בישיבה בפני, נחקר התובע על תצהירו בחקירה נגדית, והצדדים סיכמו את טענותיהם.

            לאחר עיון בכל החומר שבתיק, ושמיעת טענות הצדדים, אני סבורה כי יש לקבוע לזכות התובע תשלום תכוף נוסף, בסכומים שיפורטו להלן.

5.         ראשית אציין כי אני סבורה כי יש מקום לקבוע תשלום תכוף לתקופה נוספת של 4 חודשים מהיום. במשך תקופה זו, ישלים התובע את קבלת קיצבת הניידות שלו, ב"כ הנתבעת יוכל להעביר שאלות הבהרה למומחה השיקומי, ובעיקר - יסתיים הטיפול השיקומי שהתובע אמור לעבור (במימון הנתבעת - כפי שהובהר לעיל).

            יובהר כי אף שבהתאם לחוות דעת המומחה, הטיפול השיקומי יארך כחודשיים, לא מצאתי לנכון להגביל את התקופה מושא פסק דיני לחודשיים, שכן אין זה ברור מתי בדיוק יוכל התובע להתחיל את הטיפול השיקומי, ומשום שהטיפול יכול להמשך תקופה ארוכה יותר מחודשיים. 

            לאחר תקופת 4 החודשים, והשלמת הטיפול (שהתובע הצהיר כי הוא מתכוון לנסות לפעול מיידית כדי להתחיל בו), יתייצב אם כן מצבו של התובע, ויתכן מאוד כי כמות העזרה שהוא יהיה זקוק לה תפחת באופן משמעותי ביותר, ואולי הצורך בה אף יתייתר לחלוטין.

            האמור להלן בפסק דין זה מתייחס, אם כן, למצבו של התובע היום, לפני מיצוי הליך השיקום שלו.

6.         עוד אציין כי מקובלת עלי טענתו של ב"כ הנתבעת, לפיה התובע לא היה רשאי במסגרת התביעה הנוכחית לערוך "מקצה שיפורים" לתביעה הקודמת. לכן, אותם עניינים שעלו במסגרת התביעה הקודמת, ונדונו וקבלו התייחסות על ידי בית המשפט בהחלטה הקודמת, לא צריכים התייחסות חוזרת במסגרת פסק דין זה.

7.         באשר לרכיב הסיעוד - התובע עותר כי בית המשפט יזכה אותו בתשלום עבור 12 שעות סיעוד ליום. ב"כ התובע הפנתה בהקשר זה לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, לפיה התובע זקוק כיום לעזרה במשך " רוב שעות היום".

            התובע עותר כי התשלום יהיה לעובד מקומי ולא עובד זר, על פי תעריפי חברת "דנאל", היינו 40 ש"ח לשעה. התובע טוען כי מאחר שהוא כבד שמיעה, הוא איננו יכול להיעזר בסיוע של עובד זר.

            מנגד, טוען ב"כ הנתבעת, כי הסכומים להם עותרת ב"כ התובע עבור סיעוד, הם סכומים מופרזים. ב"כ הנתבעת טוען כי בהתאם להנחיה של בית המשפט העליון בפסה"ד בענין אקסלרוד, הסכום לו זכאי תובע שהיה מוגבל ב-4 גפיים עבור סיוע ל-24 שעות, הוא כ-13 אלף ש"ח לחודש. מכאן מבקש ב"כ הנתבעת להסיק כי הסכום לו יהיה התובע זכאי (בהיותו מוגבל רק ברגליו, וזקוק לסיוע במשך חלק מהיממה בלבד), צריך להיות לכל היותר 5,000 ש"ח לחודש.