פסק-דין בתיק א 218150/02

ביום 13.5.2001, אירעה תאונת דרכים, בה היו מעורבים שני כלי רכב, האחד,נהוג בידי נהג מטעם התובעת "ניו קופל בע"מ " , {להלן: " התובעת"}, ורכב שני נהוג בידי חזגייב חזגיה {להלן: "הנתבע 1 " }.

טענות הצדדים בקליפת אגוז :

בכתב התביעה טוענת התובעת :

" ביום התאונה נסע רכב התובעת בנתיב השמאלי בכביש דו נתיבי. הרכב הנפגע ביקש לעקוף משאית אשר נסעה בנתיב הימני .

כאשר המשאית החלה לגלוש לנתיב השמאלי בו נסע הרכב הנפגע, האיט הרכב הנפגע את מהירותו ואז לפתע פגע בו מאחור הרכב הפוגע. כתוצאה מכך ניזוק הרכב הנפגע בעיקר בחלק האחורי"  .

הנתבעים שלא היו מיוצגים ע"י עורך - דין הגישו מטעמם כתב הגנה ובו דחו מכל וכל את טענת התובעת כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע 1, וטענו כי אירוע התאונה לא התרחש כפי שטוענת התובעת בכתב התביעה אלא היה כדלקמן :

" לפני קרות התואנה, נסענו אני ברכב והרכב של התובעת כמעט במקביל,כאשר הרכב הנפגע נוסע במסלול הימני מאחורי משאית גדולה עם קרון רתום מאחוריה,במרחק קטן ממנה,ואני נוסע במסלול השמאלי,וכל זה במרחק כ-50 מטר לפני צומת מרומזר עם נתיב פניה ימינה ללא רמזור.

האירוע החל כאשר המשאית בלמה כדי לפנות ימינה.רכב הנפגע שנסע קרוב מדי למשאית,הגיב באיחור לבלימה של המשאית וכמעט נכנס במשאית מאחור.הרכב הנפגע סטה שמאלה אל המסלול שלי.אני שראיתי את המצב,ברחתי עם מכוניתי גם שמאלה כדי לאפשר לרכב הנפגע מרווח בריחה,אבל הפניה של הרכב הנפגע הייתה כה חדה והמרחק היה קצר מאוד,תוך זמן קצר ואז מכוניתי פגעה ברכב הנפגע " .

לביסוס אחריותו של הנתבע1 לתאונה, טוענת התובעת בסעיף 5 לכתב התביעה בין היתר כי התאונה נגרמה בשל רשלנותו ו/או פזיזותו ו/או חוסר זהירותו ו/או הפר חובה שבחוק של הנתבע 1 הבאים לידי ביטוי ומינתה רשימה של מחדלים של

הנתבע 1 .

בפני מונחים כתבי הטענות של בעלי הדין, הודעות על קורת התאונה,נספחים למיניהם ותמונות הנזק .

כמו כן בפני העידו שני הנהגים, הנהג מטעם התובעת שנהג  ביום האירוע ברכב,וכמו כן  הנתבע בעצמו .

אקדים את המאוחר ואומר כי דין התביעה להתקבל .

דיון :

כאמור עסקינן בתביעת פיצוי, לנזקי רכוש, שנגרמו לרכבה של התובעת, בתאונת הדרכים בה היה מעורב רכבו של הנתבע .

אין מחלוקת בין הצדדים כי בזירת האירוע היו שני נתיבי נסיעה כאשר הנתיב הימני מתפצל לעוד נתיב לפניה ימינה .

אירוע ההתנגשות אירע בנתיב השמאלי מבין שני הנתיבים .

למקרא עדותם של שני הנהגים עולה כי הם למעשה חוזרים על האמור בכתבי טענותיהם כאשר לזכותו של עד התביעה עומדת העקביות בטענה כי נסע בנתיב השמאלי ומימינו נסעה משאית שלפתע החלה לגלוש לנתיב שלו דבר אשר הכריחו להאיט את מהירות נסיעתו ואז הרגיש כי נפגע מאחור ע"י הנתבע , ומנגד הנתבע בעצמו ממשיך לטעון כי המשאית ורכב התובעת נסעו בנתיב הימיני כאשר רכב התובעת נסע מאחורי המשאית שבלמה בפתאומיות ורכב התובעת ניסה לברוח וסטה לנתיב השמאלי ורכב הנתבע פגע בו .

לאחר עיון בתמונות הנזק הגעתי למסקנה כי מיקום הפגיעה ברכב התובעת מתיישב יותר עם טענות התובעת כי רכבה נסע בנתיב השמאלי והיה לפני הנתבע שעה שעד התביעה האיט את מהירות נסיעתו,ורכב הנתבע שלא הספיק לבלום פגע ברכב התובעת .