פסק-דין בתיק א 218097/02

בפני תביעה על סך 47,114 ש"ח שהוגשה בהליך של סדר דין מהיר ולאור מורכבותה עברה לדיון בהליך רגיל.

לטענת התובעים ביום 2/6/02 , התקשרו עם הנתבעת 1 , חברה העוסקת במכירה של מטבחים ומוצרים נלווים (להלן: "החברה") בהסכם לרכישת מטבח וזאת באמצעות עובדת החברה (נתבעת 4 אשר התביעה כנגדה נמחקה בהסכמת הצדדים) תמורת 31,000 ש"ח והנתבעת 1 התחייבה לספק את המטבח עד 1/9/02.

במועד זה שילמו התובעים לנתבעת 1 מקדמה ע"ס 8,300 ש"ח. בחודש אוגוסט שילמו התובעים לנתבעים סך נוסף של 16,600 ש"ח בשני תשלומים אשר נפרעו ע"י הנתבעת 1 בחודשים ספטמבר/אוקטובר 2002. התובעים פנו מס' פעמים אל הנתבעת כדי להבין מה פשר העיכוב ונתברר להם כי ע"פ ההזמנה ששונתה האספקה הינו במחצית חודש אוקטובר.  ביום 31.10.02 פנו אל החברה ובקשו כי המטבח יותקן בדירתם לפני כניסתם. נמסר להם כי יש בעיה באספקת המטבח והפנתה אותם לנתבעים 2 ו3 מנהלי החברה, אשר הינם בעלי השליטה בחברה דרך חברות אחרות שבבעלותם. בשיחתם עם הנתבעים 2 ו3 התברר כי הם מסוכסכים בינם לבין עצמם ואף הוגשה מטעם אחד מהם בקשה לפירוק הנתבעת 1. כמו כן יצרו התובעים קשר עם היצרן באיטליה והתברר להם כי המטבח כלל לא הוזמן.

לטענתם פעלו הנתבעים 2 ו3 תוך הטעיית התובעים , בחוסר תום לב ובתרמית.

הנתבע 2 טען להגנתו כי ע"פ ההסכם בינו לבין הנתבע 3 היה אחראי על ניהול מקצועי וכי הנתבע 3 היה אחראי על הניהול הפיננסי. נתבע זה טוען כי במקביל שימש כמנהל ובעל מניות של חב' קנטוני וכי היא היתה הספקית העיקרית של הנתבעת 1 וכי לא נשלחה לה ההזמנה מאת הנתבעת1 ואף לא שולמה לה התמורה בגין ההזמנה . לטענתו הסכסוך בין הנתבע 2 ו 3 פרץ רק בחודש יולי עת שחוללו שיקים לפקודת קנטוני דבר שהביא להגבלת החשבון שלה ולאחר הזמנת התובעים שנעשתה בחודש יוני 2002.  הנתבע 2 טוען כי בשום שלב לא פעל בחוסר תום לב או הטעייה או רמייה ולטענתו הרמת מסך אינה מגלה את הנתבע שכן בעלי מניותיה הינם חב' א.ג.א לבנין בע"מ ודלתא בע"מ.

הנתבע 2 אף שלח הודעת צד שליש לנתבע 3 וטען שאם יחויב בחוב כלשהוא יהיה על הנתבע 3 לשפותו בגין כך שכן בגין אחריותו הבלעדית נגרמו - אם בכלל - הנזקים לתובעים. הודעת צד ג'  נמחקה בהחלטתי מיום 15/3/04.

הנתבע 3 בהגנתו טען כי לא צפה את הליכי הפירוק וכי כל הטענות צריכות להיות מופנות לנתבע 2 אשר הביא את הנתבעת 1 לשיתוק מוחלט. לטענתו לא היה צד בהזמנת המטבח וכי הכיר את התובעים עת פנו אליו לראשונה בנובמבר 2002 ועשה ככל יכולתו להסדיר העברת מטבח אחר לתובעים מאולם התצוגה מהלך שטורפד ע"י הנתבע 2 וכי טענת התובעים כי רומו על ידו אינה נכונה. כמו כן אין ולא קיימת עילה להרמת מסך בין נתבעת 1 לנתבעת 3 מה גם שבעלי המניות בנתבעת 1 הינה חב' א.ג.א לבנין בע"מ וחב' דלתא בע"מ.

דיון:

חובה של הנתבעת אשר קיבלה תשלום מהתובעים ולא סיפקה את המוצר ברור, היא לא התגוננה וניתן בזאת פסק דין נגדה. כל שנותר לקבוע הוא האם במקרה שבפני יש לבצע הרמת מסך אם לאו. והאם הפרו הנתבעים 2 ו-3 את חובת תום הלב  כלפי התובעים תוך חיובם של מי מהם בגין הנזקים שנגרמו לתובעים.

חיובם האישי של מנהלים ובעלי מניות: המסגרת הנורמטיבית

סעיף 4 לחוק החברות התשנ"ט - 1999 (להלן "החוק") קובע את הכלל הבסיסי בדיני חברות:

"חברה היא אישיות משפטית נפרדת הכשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מאוגד, על-כן קם מסך בין האישיות המשפטית של החברה לבין בעלי המניות".