פסק-דין בתיק א 218066/02

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים .

בפני תביעה לתשלום כספים בגין אי מילוי התחייבויות הנתבעת לשלם לתובעת בגין טיפולי שיניים אותם ביצעה התובעת במבוטחי הנתבעת, עפ"י תעריפים שהוסכמו בין הצדדים. לטענת התובעת שילמה לה הנתבעת תשלומים בחסר, מבלי להצמיד אותם במלואם למדד המחירים לצרכן כפי שנקבע בהסכם. בנוסף נתבע סעד הצהרתי לפיו על הנתבעת יהיה לשלם לתובעת עפ"י ההסכם עבור כל 'תביעה מאושרת' שהתביעה בגינה טרם בשלה עד מועד הגשת תביעה וכן בגין כל טיפול שהתובעת ביצעה במבוטחי הנתבעת לאחר הגשת כתב התביעה.

ביום 17.1.1982 נכרת בין הצדדים הסכם בכתב שעניינו מתן טיפולים דנטלים למבוטחי הנתבעת בתחום שהוגדר כרפואת שיניים משמרת (להלן: "ההסכם הראשון") (נספח 2 לתצהיר עת/1, בעלה של התובעת, מר מאיר לוי). לטענת התובעת חלק בלתי נפרד מההסכם הראשון היה לוח גמלאות (נספח 2 לתצהירו של מר לוי) שהיווה את התעריף שהנתבעת התחייבה לשלם לתובעת בגין הטיפולים הדנטלים.

ביום 23.6.1982 נכרת בין התובעת לנתבעת הסכם נוסף בכתב, אשר הרחיב את סל השירותים שהתובעת אמורה לתת למבוטחי הנתבעת גם לתחום רפואת השינים המשקמת (להלן :"ההסכם המשולב" או "ההסכם") (נספח 4 לתצהירו של מר לוי). לטענת התובעת חלק בלתי נפרד מההסכם היו שני מחירונים, מחירון לטיפולים משקמים ומחירון לטיפולים דנטלים משמרים, שניהם בתוקף מיום 01/06/82 עד 30/09/82.

עפ"י חוזר הנתבעת ממאי 1982 שנשלח אל התובעת, דהיינו לפני כריתת ההסכם המשולב, במידה והתובעת תחתום על ההסכם המשולב הוא יבוא במקום ההסכם הראשון שנכרת בין הצדדים.

עפ"י סעיף 4א להסכם המשולב התחייבה הנתבעת לעדכן את לוח הגמלאות לרפואה משמרת ולרפואה משקמת שלוש פעמים בשנה בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן בחודשים פברואר, יוני ואוקטובר.

משנת 1982 נתנה התובעת ועודנה נותנת, גם לאחר הגשת התביעה, שירותי רפואת שינים משמרים ומשקמים למבוטחי הנתבעת בהתאם להסכם.

לטענת התובעת, באפריל 2001 ביצע מר לוי אשר מנהל את מרפאת התובעת, בדיקה של התשלומים שהשתלמו לה ע"י הנתבעת בדצמבר 2000 תוך השוואה למתחייב מההצמדות עפ"י ההסכם המשולב, וגילה אי התאמות בין הסכומים שהשתלמו לאלו שהיו אמורים להשתלם עפ"י ההסכם המשולב. הבדיקה העלתה כי התובעת לא העבירה את כל הסכומים המתחייבים מההצמדה למדד כפי שנקבע בהסכם המשולב אלא סכומים פחותים בהרבה, לפי שיקול דעתה השרירותי של הנתבעת.

לטענת התובעת, ממועד כריתת החוזה ובמשך שנים לאחר מכן, בדקה התובעת באמצעות בעלה את התשלומים אשר נתקבלו מהנתבעת, ואלו תאמו את האמור בהסכם המשולב. לפיכך בשנת 1988 חדלה התובעת לבדוק את התאמת סכומי התשלום להצמדה למדד הקבועה בהסכם המשולב. לטענתה, החל מהמועד בו הפסיקה לבדוק את התאמת הסכומים להצמדה שבהסכם, הסתמכה התובעת על מצג הנתבעת עד ליום הפסקת הבדיקות כי כל התשלומים תואמים את הקבוע בהסכם.

התובעת מבקשת להיפרע מהנתבעת בגין ההפרשים שנוצרו כתוצאה מאי הצמדת התעריפים עפ"י המנגנון הקבוע בהסכם. לטענתה פעלה הנתבעת בחוסר תם לב והפרה את ההסכם תוך התעשרות על חשבון הנתבעת ולא במשפט. כמו כן טוענת התובעת כי הנתבעת ביצעה עוולה של תרמית ו/או הונאה תוך שהיא מציגה בפניה מצג כוזב עובדתי הן ביחס להמשך קיום הוראותיו של ההסכם והן ביחס להמשך קיום ההוראות הספציפיות שעניינן עדכון ההצמדה של התעריפים.

התובעת הגישה בנספח 13 לתצהירו של מר לוי חישוב מפורט ומוצמד למדד של הכספים שלטענתה מגיעים לה החל משנת 1991 ועד ליום הגשת התביעה.

לטענת הנתבעת התיישנה התביעה לגבי כל חשבון שנערך לתקופה שמעל שבע שנים לפני הגשת התביעה.

לגופו של עניין טוענת הנתבעת כי בשנת 1985 נעשה שינוי בהסכם שבינה לבין כל הרופאים הקשורים בהסכמים כמו אלה שנכרתו בינה לבין התובעת (להלן: "רופאי ההסכם"), כולל התובעת. היא אינה חולקת כי אין בידה הסכם מתקן חתום ע"י התובעת, אך לטענתה כל החשבונות במערכת היחסים שלה עם התובעת החל מאותה עת היו עפ"י הוראות ההסכם המתקן משנת 1985. לטענתה אישרה התובעת בהתנהגותה את הסכמתה להסכם המתקן משנת 1985 ואין היא רשאית להעלות טענות נגדו לאחר שהצדדים ניהלו על פיו את מערך יחסיהם במהלך 17 השנים  האחרונות.

לטענת הנתבעת אילו הייתה התובעת מודיעה לה כי אינה מסכימה לתנאי ההסכם המתקן, הייתה הנתבעת מפסיקה את ההתקשרות עימה באופן מידי. משלא הלינה התובעת על תעריפי הטיפול המאושרים ע"י הנתבעת, וקיבלה את התמורה בהתאם, מנועה התובעת מלהעלות כל טענה כנגד ההסכם המתקן אשר היא עצמה נהגה לפיו במשך 17 שנים. הנתבעת טוענת כי אין ולא היתה כל סיבה כי יערך עם התובעת הסכם שונה מההסכם שנערך עם כל רופאי ההסכם אשר עובדים עם הנתבעת. משכך בסיס ההתחשבנות עם התובעת עד לשנת 1985 הינו על בסיס ההסכם משנת 1982, ומשנת 1985 ואילך שולמו התשלומים עפ"י ההסכם המתקן משנת 1985 ובהתאם לשינויים שחלו בו.

הנתבעת טוענת כי לא היה במעשיה שום מצג שווא ו/או רשלנות כל שהיא. נהפוך הוא, לטענתה, מצג השווא נעשה ע"י התובעת בכך שהמשיכה לעבוד עם הנתבעת בתנאים החדשים מבלי לערור עליהם, ובכך הטעתה את הנתבעת לחשוב כי היא מסכימה לתנאי ההסכם המתקן בעוד שהיתה בידה הברירה להפסיק את עבודתה עם הנתבעת.

ההסכם המחייב בין הצדדים .

אין חולק כי בשנת 1982 נכרת ההסכם המשולב בין הצדדים. ההסכם המשולב נוקב בתמורה אותה הייתה התובעת אמורה לקבל מהנתבעת כנגד ביצוע הטיפולים. עפ"י עדותו של מר לוי שולמה תמורה זו בדקדקנות, בהתאמה מלאה להוראות ההסכם המשולב עד לשנת 1991. 

לטענת הנתבעת שונה ההסכם המשולב בהסכם משנת 1985.

מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר רוני רוזנברג, עובד הנתבעת ששימש בזמנים הרלוונטיים לתביעה כמנהל שיווק. בחקירתו הנגדית העיד מר רוזנברג כי: