פסק-דין בתיק א 21798/06

פסק דין זה ניתן בהמשך לסיכומים שהוגשו על-ידי הצדדים במסגרת תביעה בסדר דין מהיר בסך של 20,377 ש"ח שהגיש התובע נגד הנתבעים.

בכתב התביעה נטען כי הנתבעים פנו אל התובע, שהינו עורך דין ומנהל משרד עורכי דין, על-מנת שמשרדו ייצגם במספר הליכים. עוד נטען כי במהלך תקופת מתן השירותים לנתבעים, השקיע התובע וצוות משרדו שעות עבודה רבות בטיפול משפטי עבור ומטעם הנתבעים. לטענת התובע, סוכם בין הצדדים כי שכר הטרחה יהיה לפי 150$ לשעה (לא כולל מע"מ), כאשר הנתבעים נותרו חייבים לתובע סך בש"ח השווה ל- 4,335.5$ כולל מע"מ, שלפי שער הדולר נכון למועד הגשת התביעה הינו סך של 20,377 ש"ח. כמו-כן טען התובע כי חרף מכתבים שנשלחו לנתבעים ושיחות טלפוניות רבות שנערכו עימם, לא שילמו הנתבעים את החוב וניתקו כל קשר עם התובע ומשרדו.

בכתב הגנה טענה מקדמית לפיה יש לסלק את התביעה על הסף, הואיל וכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה של התובע כנגד הנתבעים. לטענת ב"כ הנתבעים, מרשיו, אשר משמשים כמנהלים ובעלי מניות בחברת נתיבי הטבע בע"מ (להלן: " נתיבי הטבע"), פנו אל התובע כנציגי החברה, ומעולם לא התחייבו כלפי התובע באופן אישי. עוד נטען כי מעיון במסמכים שהוכנו על-ידי התובע, ניתן להבחין בנקל כי כל הפעילות וכל החומר שערך היה עבור חברת נתיבי הטבע והיא הלקוח מבחינת התובע.

לגופו של עניין נטען בכתב ההגנה, בין היתר, כדלקמן:

1)       הנתבעים פנו אל התובע בתחילת שנת 2003, הסבירו לו שמצבה הכלכלי של נתיבי הטבע בכי רע, ואמרו לו שיש ברשות החברה סכום בגובה 2,000$ אותו היא מוכנה להשקיע בטיפול בעניינה המשפטי.

2)       לאור דברים אלה ביקש התובע שהות לעבור על החומר שנמסר לו, ולאחר מספר ימים פנה הנתבעים ואמר להם כי על נתיבי הטבע, אשר מחזיקה ב- 50% ממניותיה של חברת כרמל וטבע בע"מ (להלן: " כרמל וטבע") להגיש תביעה כנגד הדירקטורים ב"כרמל וטבע" אשר נטען כי מעלו בכספים.

3)       הוסבר לתובע כי מרוץ ההתיישנות להגשת תביעה כנגד הדירקטורים עומד להסתיים, שכן בחודש אוגוסט 2003 יחלפו 7 שנים מיום גילוי המעילה ב"כרמל וטבע".

4)       תשלום הסכום של 2,000$ היה בעבור כל הטיפול המשפטי הכרוך בלימוד התיק לצורך הכנת כתב התביעה וניהול המו"מ ככל שיידרש, כאשר סוכם כי במידה ויהא צורך להמשיך ולנהל את התיק מעבר להגשת כתב התביעה, ייקבע בין הצדדים הסדר ספציפי לתשלום שכר הטרחה. מעולם לא סוכם על שכר טרחה לפי שעות עבודה.

5)       לאורך כל התקופה האיצו הנתבעים בתובע על מנת שיסיים להכין את כתב התביעה ויגישו לבית המשפט בטרם תחלוף תקופת ההתיישנות, אך התובע הוליך את הנתבעים בלך ושוב, ובין היתר טען כי להתיישנות אין כל משקל והיא אינה מהווה מכשול.

6)       רק בחודש אוגוסט 2003 הכין התובע טיוטת כתב תביעה והעביר אותה לעיון הנתבעים. טיוטה זו שהייתה כללית וחסרת התייחסות מהותית, הועברה לנתבעים לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות.

7)       במהלך כל התקופה שולם לתובע שכר טרחה בשיעורין כמפורט בכתב ההגנה, כשבסך הכל שולם לתובע סך של 2,408$. הנתבעים שילמו בסופו של דבר שכר טרחה ביתר כיוון שלא עקבו אחר הסכום המצטבר של התשלומים וסברו כי הם נותרו חייבים בגין הסכום שסוכם מלכתחילה.

8)       בסופו של דבר התובע כלל לא הגיש תביעה בעניינה של נתיבי הטבע, ובמהלך חודש נובמבר 2003 ערך שיחה טלפונית ארוכה עם הנתבעת 2 במסגרתה הסביר לה מדוע אין עילת תביעה כנגד הדירקטורים ומדוע כדאי לוותר על הגשת התביעה.

התובע הגיש תצהיר עדות ראשית בו הגיב לטענות הנתבעים בכתב ההגנה וטען, בין היתר, את הטענות הבאות:

1)       הייצוג אותו קיבלו הנתבעים היה אישי ולא עבור חברת נתיבי הטבע, והם התחייבו לשאת בשכר הטרחה באופן אישי.

2)       מעולם לא דובר על סכום כולל של 2,000$. הנתבעים שילמו כפי דרישות התשלום שנשלחו להם לפי תעריף של 150$ לשעה + מע"מ.

3)       לאורך כל הדרך היו הנתבעים מרוצים מהטיפול והשירות אותו קיבלו מהתובע וממשרדו, ושיבחו אותו בכל פגישה.

4)       כל פעולה של התובע בתיקם של הנתבעים נעשתה בתיאום ובהסכמה מלאים, וכל טענה המועלית כעת בדבר התרשלות בטיפול נועדה על-מנת להתחמק מתשלום שכר טרחה.

5)       לאחר שנשלחו מכתבי הדרישה לנתבעים, הגיע הנתבע 1 בעצמו בשני מועדים שונים, ואמר שהוא מכיר ביתרת החוב.

התובע הגיש שני תצהירי עדות ראשית נוספים של הגב' ורדה נפתלי והגב' ענת מזרחי, אשר הצהירו כי מתוקף עבודתן במשרדו של התובע שוחחו מספר פעמים עם הנתבע 1, וכששאלו אותו לגבי תשלום החוב, אמר שהוא מנסה לארגן כספים לצורך התשלום. עוד הוצהר כי הנתבע מעולם לא טען הנתבע 1 כי שילם ביתר או שעליו לשלם סך של 2,000$ בלבד.