פסק-דין בתיק א 2178/01

א.         מהות התובענה

זו תביעה בגין חוב כספי.

הנתבעת 1 ניהלה חשבון עו"ש אצל התובעת. הנתבעים 2 ו -3 היו בעלי-מניות בנתבעת מס' 1, ובתאריך 7.1.1990 חתמו על ערבות מתמדת בלתי-מוגבלת בסכום, להבטחת כל חוב של הנתבעת מס' 1.

על-פי רישומי התובעת, חייבת הנתבעת מס. 1 לבנק ובעקבותיה הנתבעים 2 ו - 3, את הסכום של 7,066,286.13 ש"ח נכון ליום התביעה, כשסכום זה נושא, על-פי תנאי החשבון, ריבית בשיעור של 17.3% לשנה עד התשלום המלא בפועל, כשסכום הריבית מצטבר לקרן בסוף כל שלושה חודשים, החל מיום 1.7.2001 ונושא אף הוא ריבית בשיעור כנ"ל.

ב.         עובדות וטיעונים רלבנטיים

התובענה הוגשה בסדר דין מקוצר.

בדיון שנערך אצל הרשם בתאריך 7.1.2003, עלתה לדיון טענת ההגנה של הנתבע מס' 2  (להלן: "הנתבע") שהיתה:

הנתבע הינו לקוח ותיק של הבנק ועוסק ביהלומים. לבנק לא היתה כל הצדקה לבטל שיקים ולא לכבדם, רק משום שחרג חריגה של כ - 6,000 דולר ממסגרת אשראי של כ - 650,000 דולר, ובמיוחד כשהבנק, לאחר שהודיע על אי-כיבוד השיקים, כן הסכים באותו יום לכבד את השיקים, שהיו בגובה של 40,000 דולר.

הודעה זו גרמה נזק לאמינותו של הנתבע אצל ספקים ולקוחות, וכתוצאה מכך ניזוקו עסקיו במידה רבה.

בית המשפט קבע, כי תצהירו של הנתבע, לאור טענה זו ישמש כתב-הגנה.

בכתב ההגנה פורט, כי החברה פטורה מתשלום החוב בשל התנהגותו חסרת תום הלב של הבנק, שהגביל את האשראי שלה ולא כיבד שני שיקים שלה בסכום כולל של כ - 40,000 דולר.

נושא נוסף, מן הסתם חלופי, היה, כי בעקבות אי-כיבוד השיקים, חדלו ספקים רבים של החברה לעבוד עימה, דבר שהסב לה נזק של 294,000 דולר, שאותו זכאים הנתבעים לקזז מחוב החברה לבנק.

לאחר עוד מספר הליכים אצל רשמים שונים, הועבר התיק לבית-משפט זה ונקבע לדיון לתאריך 15.2.2007.

ג.          הפלוגתאות בין הצדדים

מכתבי הטענות עלו הפלוגתאות הבאות בין הצדדים:

-           מה גובה החוב?

-           האם, לאור התנהגותו, מנוע הבנק מלגבות את החוב?

-           היש לקזז סכומים מגובה החוב שמופיע בספרי הבנק?

-           האם רשאי היה הבנק להודיע על אי-כיבוד השיקים, לאור האשראי שהיה לנתבע  אצלו?

-           האם פטורים הנתבעים 2 ו- 3 מתשלום החוב בגלל אי-תקינות כתב הערבות?

-           הקיימים תנאים מקפחים בחוזה שבין הבנק לבין הנתבעים?

• ד.         גובה החוב