פסק-דין בתיק א 21710/05

א.        מבוא

1.         בתביעה שבפני עותרת התובעת לחייב הנתבעות 2 ו-3 לשלם לה פיצוי בגין נזק שנגרם לה עקב שירותים לקויים שנתן לה ע"י הנתבעת במהלך בדיקת רכב אותו ביקשה התובעת לרכוש שירותים שגובלים, לטענתה, בתרמית ובהונאה. התובעת טוענת כי כתוצאה ממעשי ומחדלי הנתבעות 2 ו-3 הועלם ממנה מידע חשוב לגבי הרכב לרבות העובדה כי הרכב עבר תאונה קשה והוכרז כאובדן להלכה. נטען כי לו הועבר מידע זה אליה בטרם ביצוע עסקת רכישת הרכב היתה נמנעת מרכישתו ובסופו של דבר נגרמו לה נזקים בגין הצורך למכור הרכב לאחר בפחות מערכו והוצאת שהוציאה לצורך בדיקת הרכב וניהול הליכי המשפט.

2.         מלכתחילה הוגשה תביעת התובעת בבית משפט לתביעות קטנות וזו הועברה לדיון בפני לאחר שכב' השופט אנגל קבע ביום 15.12.05, כי לאור מורכבות התביעה יש להעביר שמיעת העניין לבית משפט שלום. כן ציין, כי מלכתחילה הוגשה תביעת התובעת גם כנגד החברה ממנה רכשה התובעת את הרכב נשוא התביעה.

3.         ביום 17.7.07, הושג בין התובעת והנתבעת 1 הסכם אשר קיבל תוקף של פסק דין לפיו תביעת התובעת כנגד הנתבעת 1, היא החברה ממנה נרכש הרכב, תבוטל כנגד תשלם סך של 55,000 ש"ח.

4.         אין מחלוקת בין הצדדים, כי:

I.          ביום 25.12.04, בקשה התובעת מבן זוגה לשעבר מר אמנון עמנואל לרכוש בעבורה רכב שהוצא למכירה במגרש השייך לנתבעת 1 וזה אכן אתר רכב כזה.

II.         ביום 26.12.04, בוצעה לרכב בדיקה במכון טכנו טסט בטירת הכרמל אשר לטענת התובעת שייך ו/או מנוהל ע"י מי מהנתבעות 2 ו-3. הנתבעות 2 ו-3 טוענת כי המכון בו נבדק הרכב נשוא התביעה שייך לחברה אחרת שאינה אחת מבין שתי החברות הנתבעות והיא חברת טכנו טסט טכני חשמל טכנולוגיה מתקדמת לרכב (96) בע"מ ורק משום כך דין התביעה להדחות.

III.        בתום בדיקת הרכב אשר בוצעה לטענת ב"כ נתבעים ע"י שני בוחנים שונים פירט אחד הבוחנים בפני התובעת ובן זוגה בעל פה את ממצאי הבדיקה. נטען כי בשל תקלה במחשב לא הודפס דוח הבדיקה בו ביום וזה נמסר לתובעת כשהוא מודפס מספר ימים לאחר מכן. לטענת התובעת ביום 31.12.04.

IV.        אין מחלוקת כי התובעת הסכימה לרכוש הרכב כבר ביום 26.12.04, המועד בו נערכה לו הבדיקה, מבלי להמתין לדוח מודפס של הבדיקה. עוד אין מחלוקת כי התובעת לא פנתה לאחר בדיקת הרכב למוסך מורשה לבדוק משמעות הליקויים שנמצאו ברכב או לשמאי כדי לבדוק ערך ליקויים אלו.

5.         יובהר כי לטענת התובעת הסכימה לרכוש את הרכב לאחר שקיבלה הערכה מבוחנים שעבדו במכון בו נבדק הרכב כי מצב הרכב תיקון מלבד ליקויים הקשורים לבלאי סביר שהוערכו על ידם ב-2,000 ש"ח. יובהר כי בן זוגה של התובעת בתצהירו ובעדותו הבהיר כי הערכת שווי התיקונים לרכב נעשתה ע"י עובד מוסך הצמוד למכון ושייך גם הוא לנתבעות 2 ו-3 ולא ע"י הבוחן. עוד נטען ע"י התובעת כי עובדי המכון/מוסך הציגו מצגי שווא בקשר לתקינות הרכב ולכדאיות העסקה ורק בשל כך בחרה לרכוש הרכב אשר אח"כ הוברר, כי היו בו תקלות חמורות מעבר לאלו שצויינו בעת בדיקת הרכב וכי דו"ח בדיקה זה היה רשלני חסר והציג מצגים לא נכונים.

6.         מאידך יובהר כי כל טענות התובעת נדחו ע"י בוחן הרכב ועובדי מכון הבדיקה שהיו מעורבים בענין. אלו טענו שהציגו מצג נכון באשר למצב הרכב, לא נתנו כל המלצה באשר לביצוע העסקה והפנו התובעת לקבל חוות דעת שמאי או מוסך מורשה.

7.         עוד קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר שווי הנזקים הנתבעים ולנכונות תוכן חוות דעת המומחה מטעם התובעת בנוגע לשווי הליקויים שנמצא ברכב שנבדק ע"י בוחני המכון שלטענת התובעת שייך לנתבעים 2 ו-3.

8.         אין מחלוקת כי הרכב נשוא התביעה נמכר ע"י התובעת ביום 11.7.07, מבלי שביצעה בו תיקונים בסך של 20,000 ש"ח ולפיכך תביעתה הינה להשבת סך של 21,000 ש"ח סכום ההפרש בין מחיר המכירה והקניה וכן השבת הוצאות שהוציאה לצורך גילוי מצבו הנכון של הרכב וניהול ההליכים שבפני.

9.         עוד יובהר כי מלכתחילה הגישה התובעת תביעתה גם נגד מוכרת הרכב החברה אשר נהלה את מגרש המכוניות ממנו נרכש הרכב. תביעה זו סולקה בפשרה לפיה שולם לתובעת סך של 5,000 ש"ח.

ב.         הראיות

מטעם התובעת שמעתי עדותה, עדות בן זוגה אשר היה מעורב ברכישת הרכב ועדות שמאי הרכב מטעמה מר נקוכלי, מטעם הנתבעים שמעתי עדות השמאי מר גורביץ וכן עדות מנהל נתבעות 2 ו-3 ושני בודקי רכב אשר עבדו בחברה שנהלה את המכון בו נבדק רכבה של התובעת בטירת הכרמל, שמה שונה משם הנתבעות 2 ו-3 והם מר הייט חיים ומר אהוד שחר אשר אין מחלוקת, כי בדק את הרכב ואף דיבר בגין כך עם בן זוגה של התובעת ועם התובעת.

ג.         המסקנה

1.         לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים, בסיכומיהם ובמוצגיהם וכן בפרוטוקול הדיון ולאחר שהאזנתי לעדויות שנשמעו בפני והתרשמתי מהם, נחה דעתי כי דין התביעה להדחות. לטעמי, דין התביעה להדחות לגופה משום שהתובעת לא הרימה נטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח תביעתה.  לא הוכח בפני כי נמסר לתובעת מידע מוטעה וכי רק על סמך מידע זה נרכש הרכב. לא הוכח בפני שהתובעת שוכנעה או שהופעל עלי הלחץ כלשהו ע"י נציגי או עובדי מכון הרישוי בו נבדק הרכב לרכוש הרכב. שוכנעתי כי התובעת אכן החליטה באופן מוטעה לרכוש הרכב ואולם זאת משיקוליה שלה מבלי להמתין להדפסת דוח בדיקת הרכב ומבלי לבדוק דוח זה ומשמעויותיו במוסך או ע"י שמאי.

2.         מהראיות שהונחו בפני נחה דעתי כי הרכב נבדק במכון הבדיקה כראוי ע"י שני בוחנים, ניתנו הסברים ודו"ח הבדיקה מולא בהתאם להנחיות משרד התחבורה, התרשמתי ומאופן מילויו של הדו"ח כמו גם, מההסברים שנתנו עליהם העיד בפני מר אהוד שחר, אשר התרשמתי מעדותו ולא מצאתי סיבה שלא ליחס לה מהימנות. מעדותו עולה כי מההסברים שניתנו לתובעת ולבן זוגה עלה שהרכב הנרכש הינו רכב אשר עבר תאונה ויש לבדוק תוצאות הבדיקה במוסך וע"י שמאי.