פסק-דין בתיק א 21697/05

בפני תביעה שטרית שהחלה כבקשה לביצוע שטר ותביעה חוזית נזיקית נגדית שהדיון בהן אוחד.

רקע עובדתי

מר אבי אטיאס (להלן: "אטיאס") הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב בקשה לביצוע שיק ע"ס 240,088 ש"ח ז.פ. 23.2.04 חתום ע"י מאיר פרץ (להלן: "פרץ") לפקודת אבי אטיאס. על השיק נרשם בכתב יד "לערבון בלבד". אטיאס העמיד את הסכום שהוא מעונין להפרע מן השיק ע"ס 187,922 ש"ח. פרץ הגיש התנגדות לביצוע שטר וניתנה לו ע"י כב' הרשם אמיר צ'כנוביץ הרשות להתגונן בשתי טענות: האחת, שהשיק הוצא ממנו במעשה של מרמה ותקיפה. השניה, קיזוז בסך של 53,874 ש"ח.

פרץ מצידו הגיש נגד אטיאס תביעה חוזית נזיקית, תוך כדי התנהלות ההליכים בתביעה השטרית, ע"ס 70,526 ש"ח אשר נובעת וקשורה ליחסים החבריים שהיו ביניהם, לשותפות נטענת שהיתה בין הצדדים בעסק לממכר בשר ולהתנהגות אטיאס במהלך ניהול העסק שגרמה לפי הנטען לנזקים.

דיון

ת.א. 50414/05 עוסק בתביעה השטרית כפי שפורטה לעיל. כב' הרשם אמיר צכנוביץ, שבפניו נחקר פרץ בקשר להתנגדות לביצוע שטר שהגיש , קבע ותחם בתאריך 22.3.05 למעשה את מסגרת הדיון בתביעה זו כפי שצויין לעיל. ב"כ אטיאס התנגד לכל הרחבת חזית העולה מתצהיר עדותו הראשית של פרץ החורגת ממסגרת הדיון שנקבעה והתנגדות זו אף הועלתה בסיכומיו. בנסיבות אלה למותר לציין כי אי הוכחת הטענה להוצאת השיק במרמה ותקיפה תביא לאכיפת השטר כפי שהוגש לביצוע כפוף ובהתאם להוכחת טענת הקיזוז.

סעיף 20(ג) לפקודת השטרות (נוסח חדש) קובע:

"שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר".

יוצא אם כן שעל פרץ,כמי שחתם על השיק וכמי שהשיק יצא מחזקתו, הנטל לסתור את חזקת המסירה הכשרה.

למותר לציין כי על פרץ מוטל גם הנטל להוכחת טענת הקיזוז הבאה למנוע מאטיאס לגבות את מלוא הסכום אותו הוא מבקש לגבות באמצעות השיק.

הוצאת השיק במרמה ותקיפה

את סיפור המרמה והתקיפה מגולל פרץ בסעיפים 6-2 לתצהיר עדותו הראשית.

לטענתו אטיאס באמצעות גיסו אחד בשם מאיר דהן קבע עימו פגישה בירושלים לקבלת הצעת עבודה לפירוק שניצלים לכבוד שבת עבור קבוצה בצור הדסה. הוא הגיע למקום בשעה 24:00 והמתין אך אטיאס (או גיסו , לא ברור - א.א.) לא היה במקום ובשיחת טלפון מהמקום השיב לפרץ כי המתין והלך וכי ייפגשו בשנית למחרת בבוקר בסמוך לישוב ביתר עילית (ליד צור הדסה) על מנת לקבל את המפתח של המקום בו הוא צריך לעבוד.

בבואו למקום למחרת בבוקר פגש פרץ במקום את מר יוני פוגל (להלן: "פוגל"), חברו של אטיאס  וזה אמר לו להמתין או אז אטיאס ופוגל התנפלו עליו כשהוא עדיין ברכבו, כל אחד פתח דלת וניסו לשדוד אותו, ניסו לקחת את מפתחות הרכב שהיו במתג ההצתה ולא הצליחו. תקפו אותו במכות וגרמו לו חבלות קשות בגוף בגינן נאלץ לעבור טיפול רפואי. תוך כדי המאבק פוגל חטף את פנקס השיקים שראה מונח בתוך דלת הרכב ,תלש ממנו שיק והכריחו אותו שניהם לחתום על השיק ולכתוב "לערבון בלבד". פוגל לקח השיק והודיע לפרץ שהשיק ישאר בידיו עד שהענין יוסדר עם אטיאס. פרץ מסר תלונה במשטרה עוד באותו היום (יום ו') וביום א' שלאחריו מסר בבנק הפועלים הוראת ביטול לשיק.

טענה של מרמה ותקיפה הינה טענה המייחסת לנטען מעשים פליליים או למצער על גבול הפלילי. משום כך נקבע כי הנטל להוכחת טענות מסוג זה הוא כבד למדי (ע"א 51/89 האפוטרופוס נ' חמדה, פ"ד מו(1) 501).

סבורני שפרץ לא עמד בנטל זה.

עסקינן בעדות יחידה של בעל דין ולא מצאתי נימוק ראוי להסתפק בעדות זו כמצוות סעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש)תשל"א-1971.

סימני השאלה בגרסה זו הם רבים כפי שיפורט להלן.

נפקדה מסיפורו של פרץ העובדה החשובה שבנוסף לשיק הוא חתם באותו מעמד על מסמך שבו הוא מצהיר שנתן לאטיאס שיק פתוח על סך כל החובות שחייב לאטיאס (נספח ד' לתצהירו של אטיאס). במהלך קדם המשפט קיבל ב"כ פרץ את המסמך המקורי על מנת לבדוק אמיתותו ע"י מומחה אולם עובר לישיבת ההוכחות לא הוגשה כל חוות דעת בענין. פרץ מצידו לא מתייחס כלל למסמך זה. קיומו של מסמך זה סותר את טענת פרץ כי השיק נמסר לידי פוגל שכן במסמך מצויין שפרץ נתן לאטיאס את השיק. פוגל כלל לא מצויין במסמך זה. מנגד בהקשר זה אטיאס ופוגל מציינים כי השיק נמסר לאטיאס. שנית, מסמך זה מצביע על גמירת דעת מצידו של פרץ למסור את השיק מתוך הכרה בחובות שהוא חב לאטיאס. עצם זה שפרץ לא הזכיר כלל מסמך זה לא בהתנגדותו ולא בתצהיר עדותו הראשית מלמד על כך שהוא חשש שחשיפת המסמך תשמוט את הקרקע מתחת לטענותיו.

בנוסף, התלונה במשטרה אינה כוללת אילוץ להוצאת השיק. השיק למעשה לא מוזכר כלל בתלונה. אישור המשטרה על הגשת תלונה שצורף לתצהירו של פרץ מדבר על "תקיפה בתנאים מחמירים". תלונה זו לא הניבה כתבי אישום לא כנגד אטיאס ולא כנגד פוגל ולמעשה התיק נסגר. יש לציין כי מאישור המשטרה שצורף לא ברור כלל כנגד מי הוגשה התלונה.משנטען בפני פרץ מדוע הגיש תלונה כנגד אטיאס בלבד אם גם פוגל הרביץ לו השיב " אני חושב שהגשתי תלונה גם נגדו".

זאת ועוד, טענת פרץ למכות מצד פוגל לא מתיישבת עם טענתו כי לא ציין את השיק בתלונה במשטרה מאחר וסמך על פוגל שיחזיר לו את השיק במוצאי שבת. כיצד ניתן לסמוך על מי שרגע לפני כן מכה אותך וגורם לך חבלות קשות בגוף ?!. זאת ועוד, אותו פוגל, לגרסת פרץ, אף שומר את השיק עבור פרץ ואף מציע לקחת את פרץ חזרה לביתו?!

בנוסף, אין חולק כי פרץ הוא שרשם על השיק "לערבון בלבד". לטענתו עד כמה שזכור לו פוגל אמר לו לרשום (ע' 10 ש' 21). בסעיף 4 לתצהירו מציין פרץ כי פוגל הכריח אותו לרשום זאת. פרץ הופנה לסתירה זו ולטענתו "מה זה משנה אם הכריח או אמר.הוא עשה זאת" (ע' 10 ש' 23).