פסק-דין בתיק א 216850/02

התובעות, (להלן: "דורות"), הגישו תביעה כספית כנגד הנתבעת, (להלן: "שובל"), לתשלום סך של 79,787 ש"ח, ושובל עתרה בתובענה שכנגד לחייב את דורות והנתבעים הנוספים בסכום של 141,208 ש"ח.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בין שובל ובין מר אליאסי נכרת הסכם על פיו העביר מר אליאסי לטיפולה של שובל, תיקי הוצל"פ, לשם גבייתם, ועל שובל היה לטפל בהליכי הגבייה, לנכות לטובתה את הוצאותיה ושכר טרחתה, ולהעביר את היתרה מהכספים הנגבים למר אליאסי.

מר אליאסי המחה את זכויותיו על פי ההסכם לדורות.

דורות עתרה לחייב את שובל בכספים שלטענתה נותרה חייבת נוכח גביית הכספים בתיקי ההוצל"פ השונים.

שובל עתרה לחייב את דורות ואחרים בכספים שנותרו חייבים לה בגין הוצאותיה ושכר טרחתה, לאחר שהתיקים הועברו לטיפולה של דורות.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 20.4.06 הגיעו הצדדים להסכמה לצמצום המחלוקות על פיה:

"אנו מסכימים בשלב זה ולצרכי פשרה לערוך חישוב בהתאם למנגנון הבא:

1.         המועד הקובע לצורך החישוב יהיה 14.2.01.

2.         כל סכום שנגבה בתיק ההוצל"פ עד למועד זה, תהיינה התובעות זכאיות לחלק היחסי מקרן החוב הצמודה + ריבית.

3.         ביחס לתיקים שנסגרו עד למועד הקובע ללא גבייה, הנתבעת לא תהיה זכאית לקבלת הוצאות.

4.         ביחס לתיקים שלא נסגרו עד למועד הקובע ולא הייתה בהם גבייה, הנתבעת תהיה זכאית להוצאות שאושרו ע"י ראש הוצל"פ.

5.         שכ"ט שנפסק בתיק ההוצל"פ לא ייחשב כהוצאות."

(ראה פרוטוקול הדיון מיום 20.4.06 עמוד 2).

לאחר שהוגשו חישובים מטעם שני הצדדים הסתבר כי הצדדים נחלקו בשתי פלוגתאות:

א.         האם התיקים שדווחו על ידי הנתבעת/התובעת שכנגד כסגורים, לא נעשתה בהם כל גבייה בפועל כטענת הנתבעת/התובעת שכנגד או נעשתה בהם גבייה שלא מופיעה ברישומים כטענת התובעת.

ב.         סעיף 3, לדו"ח, טבלה ג', מדובר בהוצאות ששולמו על ידי הנתבעת/תובעת שכנגד, הפער בין הצדדים כ- 6,000 ש"ח. בעניין זה קיימת מחלוקת שכן סוכם כי ההוצאות שהנתבעת/תובעת שכנגד זכאית להם יהיו אלה שאושרו על ידי ראש ההוצל"פ, גם לעניין זה יש מחלוקת לעניין ההוצאות שאושרו."

מחלוקות אלו פורטו בדיון מיום 4.7.06, והתיק נקבע להוכחות בנוגע לפלוגתאות אלה בלבד.

עוד יש לציין כי על פי חישוביה של דורות שובל נותרה חייבת סך של 15,596 ש"ח, (ראה סעיף 27 לתצהירו של מר מלובני, מיום 15.10.06).

על פי חישוביה של שובל, דורות נותרה חייבת לה סך של 30,634 ש"ח, (ראה סעיף 7 לתצהירו של מר אורן עוז).