פסק-דין בתיק א 21641/07

1.       התובעת ילידת 1973, נפגעה בתאונת דרכים ביום 25.7.05.

          אין מחלוקת לגבי חבותם של הנתבעת על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

          המחלוקת היחידה הינה לגבי גובה הנזק, לגביה הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 4ג' לחוק הנ"ל. 

2.       הפגיעה

          א.      התובעת נפגעה בצווארה וראשה. בחדר מיון לא נמצא ממצא פתולוגי למעט  רגישות בצוואר ובעצם הבריח והתובעת שוחררה, בלא שאושפזה, עם אבחנה של פגיעה מסוג צליפת שוט והמלצות למנוחה 3 ימים, אנלגטיקה והמשך מעקב רפואי.

          ב.      התובעת היתה באי כושר עד 9.8.05 ועוד 8 ימים ב- 6/06.

          ג.       התובעת קיבלה 16 טיפולי פיזיוטרפיה שנסתיימו כי: "המטרות הושגו במלואן ... הטבה בתנועות צוואר, תנועות מלאות, תמשיך בבית תרגול עצמי, מסיימת טיפול".

          ד.      התובעת קיבלה גם 8 עיסויים וטיפול תרפיה מנואלית במסגרת "מכבי טבעי" .

          ה.      ד"ר פרידמן אשר נתמנה כמומחה רפואי בתחום האורטופדיה היה בדעה כי: "ממצאי בדיקתה במרפאתי, לא מדגימים מגבלה בתנועות הצוואר להוציא כאב סובייקטיבי במהלך בדיקתה. בדיקתה הנוירולוגית תקינה ללא הפרעה ממקור צווארי. בדיקת EMG מוליכות חשמלית שבוצעה לאחרונה לא מדגימה הפרעה שורשית ואשר תתמוך בגירוי שורשי צווארי עכשוי.

                   יש לציין כי מעברה, עפ"י רישומים משנת 2003 ארוע חבלה בגופה כאשר לאחריו ממצאי בדיקתה העלו  בין היתר, רגישות בעמ"ש צווארי בעיקר מימין. צילומי רנטגן עמ"ש צווארי שבוצעו במסגרת בירור תלונות אלה פורשו תקינים.

                   הופנתה לייעוץ אורטופדי. אין רישומים רפואיים נוספים על הפרעה זו.

                   לפיכך - מדובר בהפרעה מדרגת חומרה מזערית, הגורמת לכאב בעמ"ש צווארי ללא מגבלה תנועתית אך מורידה מיכולת ההתנהלות היום יומית, מצב המזכה ב- 2% נכות רפואית מותאם לסע' 35 (1) ביניים שבין (א) ו- (ב) בתקנות המל"ל".

          ו.       בתשובה לשאלות הבהרה של ב"כ הנתבעת חזר ד"ר פרידמן והבהיר כי: "בחוות דעתי קצבתי לה נכות רפואית בשל הפרעה בעמ"ש צווארי הגורמת לכאב, ללא מגבלה תנועתית. מדובר בהפרעה מדרגת חומרה מזערית, הגורמת לכאב בעמ"ש צווארי, ללא מגבלה תנועתית, אך מורידה מיכולת ההתנהלות היום יומית, מצב המזכה ב- 2% נכות רפואית...

                   בהעדר רישומים ממשיים על הפרעה צווארית, קודם לארוע זה, אין מקום לחלוק את גובה הנכות הרפואית כפי שקצבתי לה, עם עבר רפואי קודם".

          ז.      ד"ר פרידמן, לא נחקר על  חוות דעתו, ועל כן נותרה זו בלתי מעורערת. 

3.       נזקים

          א.      הפסד השתכרות

                  1)               אין מחלוקת, כי התובעת נעדרה 17 יום וקיבלה דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי בסך 1,755 ש"ח.

                             מאחר ודמי הפגיעה, הינם רק 75% משכרה, זכאית התובעת להשלמת 25% הנותרים, בסך -.585 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק סה"כ