חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק א 21630/06

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
21630-06
28.6.2007
בפני :
ס.נ. מיכל שריר

- נגד -
:
בידרמן אלכסנדה
עו"ד ערד שלמה 		:
1. עירית בת-ים
2. אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ

עו"ד דויטש אברהם
פסק-דין

1.       א.       לטענת התובעת, נפגעה ביום 5.11.04 כשנפלה בבור ושקיעה עמוקה במדרכה ליד בית מס' 153  ברח' בלפור בבת-ים.

          ב.       הנתבעות כפרו בעצם קרות התאונה, היריבות בין בעלות הדין, אחריות הנתבעת 1 וגובה הנזק.

          ג.        הצדדים הסכימו לפסיקה מנומקת לפי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט.

2.       התאונה

          א.       התובעת ובעלה הצהירו כי התובעת נפלה בבור ושקיעת מדרכות ליד בית מס' 153 ברח' בלפור בבת ים. גירסתם נתמכת בתצהיר מר יוסף מלזרי העובד בקיוסק הסמוך לרח' בלפור 153, אשר שמע את קריאת העזרה של בעלה של התובעת ועזר להרימה ולהובילה לקיוסק משם פונתה ע"י מד"א. גם בדו"ח מד"א מצויין מקום הטיפול וההעברה מרח' בלפור 153, בבת ים.

                    התובעת צרפה תמונות המעידות על מפגע ברור במדרכה.

          ב.       לטענת הנתבעות צולמו תמונות המפגע ברח' בלפור מול בנין מס' 161 ולא בסמוך למס' 153 כנטען. טענה זו נטענה בעלמא בסיכומי הנתבעות שלא טרחו להגיש תצהירי עדות ראשית ו/או תשריטים ו/או אישור תיקון.

          ג.        לפיכך, אני קובעת כי התובעת נפלה בגין מפגע במדרכה ליד בית מס' 153 ברח' בלפור בבת ים, תחומה המוניציפאלי של הנתבעת 1 האחראית מכוח פקודת העיריות לתחזוקתה.

3.       אחריות לתאונה

          א.       אין מחלוקת כי:

                    "אכן סיכוני חיים ובריאות אורבים לפתחנו כל העת, ובהולכנו אל מקום פלוני לא נדע אם נגיע אליו. לכל נזק יש שם ברפואה, אך לא לכל נזק יש שם של אחראי במשפט...

                    לא כל נזק שניתן לצפותו (באורח תיאורטי) המשפט מטיל בגינו אחריות נורמטיבית"(ע"א 371/90 חמוד סובחי נ' רכבת ישראל פד"י מ"ז (3) 345, 349).

                    אין גם מחלוקת כי:

                    "אין הדין מטיל חובת זהירות קונקרטית בגין סיכונים סבירים" (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח' (פד"י ל"ז (1) 113, 126).

                    וכביש או מדרכה אינם אמורים להיות משטח סטרילי, אך -

                    "נקבע לא אחת, עקרון השוויון בפני החוק מחייב הטלת אחריות ברשלנות על רשות ציבורית עפ"י אותן אמות מידה החלות על הפרט" (ע"א 209/95 עיריית קרית אתא ואח' נ' אילנקו בע"מ פד"י מ"ב (1) 190, 197).

                    "... דין השלטון המזיק כדין הפרט המזיק" (ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' גורדון פד"י ל"ט (1) 113, 135.

          ב.       נקודת המוצא בפסיקה היתה כי:

                    "אין חולק שעירייה חייבת לטפל במפגעי בטיחות שיש בדרכים הנמצאות בטיפולה ואחזקתה" (ע"א [י-ם] 556/92 בוסקילה נ' עיריית ירושלים בע' 7 לפסה"ד; ת"א [עכו] סלמאן נ' מועצה מקומית ג'וליס ואח' בע' 3 לפסה"ד).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>