פסק-דין בתיק א 21626/02 ביחד עם

   מבוא ומהות המחלוקת

1.        מר עזרא אזואלוס (להלן-"מר אזואלוס"), מר מנחם צימט (להלן-"מר צימט") ומר דוד בן מרגי (להלן-"בן מרגי") החליטו להקים במשותף עסק למכירת פלאפל ופיתות בחו"ל.  לצורך כך הוסכם כי כל אחד מהשלושה ישקיע 40,000 ש"ח ויירכש ציוד מתאים. לאחר שהושקע הכסף והציוד שנרכש נשלח לפולין, התחילו להשתבש התוכניות שהביאו לפתיחת שלושת ההליכים שבפניי.

2.        מר אזואלוס הגיש ביום 5.12.02 תביעה בסך של 79,000 ש"ח נגד מר מנחם צימט        (ת.א. 21626/02).

3.        מר צימט פתח ביום 12.12.02 נגד מר אזואלוס הליכים בהוצל"פ (תיק מס' 0228888020) לשם ביצוע שטר בסכום של 70,680 ש"ח משוך ע"י מר אזואלוס, מר אזואלוס קיבל רשות להתנגד לביצוע השטר והנושא הועבר לדיון בבית משפט השלום,                     (ת.א. 11918/04). הרשות הותנתה בהפקדת סכום של 40,000 ש"ח, בתיק בש"א 3568/03 הופקדה ערבות בנקאית בסכום של 75,000 ש"ח.

4.        מר צימט הגיש ביום 10.8.04 תביעה בסכום של 324,470 ש"ח נגד מר אזואלוס           (ת.א. 14766/04). יצויין כבר עכשיו כי מר צימט בחר לשלם אגרה רק לפי הסכום הנומינלי של הסכומים הנתבעים ולכן כל סכום שייפסק לזכותו יהיה בהתאם לדרך בה בחר והוא ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ולא ממועד מוקדם יותר.

5.        מר בן מרגי אינו בעל דין מאחר ולגרסת מר אזואלוס זכויותיו של מר בן מרגי הומחו לו, כך שברקע הדברים גם זכויותיו וחובותיו עומדות לכאורה למבחן.

6.        מאחר והמחלוקת בין הצדדים בכל שלושת התיקים הינה מחלוקת משותפת אוחד לבקשתם הדיון בשלושת תיקים.

7.        עיקר המחלוקת הינה הסכמת הצדדים על פי מסמך (נספח י' לנ/7 להלן-"ההסכם")  שנחתם על ידם ביום 13.9.02 בקרקוב, (מר צימט בתביעתו מכנה את המסמך "ההסכם החדש").

8.        אין מחלוקת כי בשלב עריכת ההסכם הבינו הצדדים כי התוכנית להקמת העסק בפולין לא צלחה ומאחר ולמר צימט אזרחות אוסטרלית העבירו הצדדים את הציוד לאוסטרליה  מתוך כוונה כי העסק יופעל שם ע"י מר צימט ומר בן מרגי תוך התייחסות לאפשרות כי מר בן מרגי לא יקבל אשרת כניסה לאוסטרליה, או אז הגדירו הצדדים כיצד ייפרדו דרכיהם. בגרסת ההסכם שהוצגה בפני בית המשפט נרשם כי מר צימט " ימכור או לחילופין יפעיל את העסק עם שותף אחר שיקנה את החלקים של אליעזר ודוד  במחיר שלא נופל מ-170,000 $ כל אחד", (אליעזר הוא מר אזואלוס ודוד הוא מר בן מרגי), המסמך המקורי לא הוצג ע"י אף אחד מהצדדים. על תוכן הסכמת הצדדים באותו מסמך יקומו ויפלו התביעות ההדדיות שסותרות זו את זו.

9.        שני הצדדים מסכימים כי הסכום בהסכם צ"ל 17,000$ ולא 170,000$, מר אזואלוס מייחס זאת לטעות בכתיבת המספר, מר צימט מייחס זאת לזיוף שנעשה לאחר החתימה ע"י מר אזואלוס.

10.     המחלוקת המהותית מהבחינה הכספית הינה המילים " כל אחד", לגרסת מר צימט מילים אלו הוספו בדיעבד בדרך של זיוף המסמך שכן ההסכמה היתה על סכום כולל של     17,000$.

11.     מר אזואלוס מבסס תביעתו על ההסכם, הוא טוען כי משלא קבל מר בן מרגי אשרת כניסה לאוסטרליה, על מר צימט לקיים התחייבותו ולשלם לכל אחד-לו ולמר בן מרגי סכום של 17,000$ ומאחר ולטענת מר אזואלוס זכויותיו של מר בן מרגי הומחו לו הוא תובע לעצמו את מלוא הסכום של 34,000$ (שהוגדרו בסעיף 26 לתביעה כ-159,000 ש"ח, מר צימט בהגנתו לא התייחס לסעיף 26 אך אצא מהנחה כי כפר בסכום לאור עמדתו באשר לתוקף ההסכם). מהסכום של 159,000 ש"ח מנכה מר אזואלוס סכומים המגיעים למר צימט לפי תחשיב שעשה ולגרסתו נותרה לזכותו יתרה של 79,000 ש"ח אותה הוא תובע בת.א. 21626/02.

12.     מר צימט אינו מתכחש להסכם אך הוא טוען כי נפל פגם בכריתתו בשל מצגי שווא והטעיות שהטעה אותו מר אזואלוס בנוסף להפרתו היסודית ולכן דרש מר צימט בסעיף 43 לתביעתו (ת.א. 14766/04) לבטל את ההסכמים (הסכם השותפות המקורי וההסכם מיום 13.9.02) שערך עם מר אזואלוס ולחייב את מר אזואלוס בגין כל הנזקים וההוצאות שנגרמו לו.  חלק מרכזי בנזקים הנתבעים הינו דמי אחסון הציוד הנמצא באוסטרליה ואובדן הרווח בשל אי פתיחת העסק באוסטרליה.

13.     זה השלב להזכיר כי ברקע הדברים התחשבנות כספית נוספת שעיקרה אינו שנוי במחלוקת. מר צימט הילווה למר אזואלוס  כספים בשתי הלווואות: ההלוואה הראשונה בסכום של 70,600 ש"ח (מר אזואלוס משום מה מעגל הסכום בחישוביו        ל-70,000 ש"ח, מר צימט מסביר בטיעוניו כי מדובר בסכום של 15,000$ נכון למועד מתן ההלוואה) וההלוואה השניה בסכום של 10,000 ש"ח, (בפועל ניתנו למר אזואלוס    50,000 ש"ח, אך 40,000 ש"ח הועברו לשותפות בגין חלקו של מר צימט). מר אזואלוס לא כופר בזכותו של מר צימט לקבל את החזר ההלוואות והוא מנכה את הסכומים של 70,000 ש"ח ושל 10,000 ש"ח בתחשיב המפורט בתביעתו.

14.     ההלוואה הראשונה יצרה מחלוקת נוספת בין הצדדים והיא הביאה לתביעה השטרית שהגיש מר צימט. אין מחלוקת כי מר אזואלוס במועד קבלת הסכום הכולל של       70,600 ש"ח משך לפקודת מר צימט שיק בסכום של 70,680 ש"ח, שיק שלא כובד ובגינו נפתח התיק בהוצל"פ. מר צימט טוען כי השיק היה אמור להפרע ולהוות החזר ההלוואה הראשונה, מר אזואלוס טוען כי השיק ניתן לבטחון בלבד. למחלוקת זו אין חשיבות מבחינה כספית כי אזואלוס לא חולק על זכותו של מר צימט לקבל בחזרה את כספי ההלוואה הראשונה ומר צימט תבע את אותו הסכום גם בתביעה הכספית (ס' 40) וגם בתביעה השטרית ומיותר לציין כי אין הוא זכאי אלא להחזר הסכום פעם אחת בלבד.

15.     במשך מספר רב של ישיבות כשהאווירה בהם אווירה לוחמנית ועכורה שלעיתים חילחלה גם להתנהגות באי כח הצדדים נשמעו העדים הבאים: מטעם מר אזואלוס העידו בנוסף לעדותו, מר בן מרגי, מר גרף זוהר ממנו נרכש הציוד ומר יעקב דנקה שניסה ליישב המחלוקת בין הצדדים. מטעם מר צימט העידו מר צימט בעצמו והמומחית גב' ברכה שני באשר לשינויים שנעשו בהסכם. בנוסף העידו בישיבה מיוחדת שנקבעה לכך שתי נציגות המל"ל  הגב' איריס שיוביץ והגב' יעל דהן  בנושאים שאינם רלבנטים למחלוקת ובכוונתי להתעלם מהם. גם עדותו של מר דנקה שניסה לגשר בין הצדדים היתה עדות מיותרת והיא לא תרמה וגם לא יכולה היתה לתרום לבירור השאלות שבמחלוקת. זה השלב להבהיר כי הצדדים הרחיבו היריעה במהלך ניהול המשפט הרבה מעבר לדרוש להכרעה במחלוקות ביניהם ובכוונתי להתייחס רק לנושאים הרלבנטיים.

16.     לאחר מכן סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב, (מר צימט הגיש סיכומים הן ע"י באת כוחו והן על ידו באופן אישי) לבקשת עו"ד לפידות ניתנה למר אזואלוס זכות תשובה שלא נוצלה על ידו.

17.     אבהיר כי סיכומי מר צימט משתרעים על 42 עמודים צפופים עמוסים לעייפה בטענות ללא מיקוד, תוך החטאת מטרתם של סיכומים. סיכומים נועדו לסייע בריכוז החומר הקיים ולצערי זמן רב נאלצתי להקדיש למציאת העיקר באותם סיכומים, תוך סינון טענות רבות החוזרות על עצמן ללא הפסק. בחלוף שבוע הגיש מר  צימט אישית  השלמה לסיכומיו בסגנון בוטה ולא מכובד וגם בו לא מעט נושאים לא רלבנטיים או לא מותרים (הכיצד מזכיר מר צימט אמירות מהליך אחר, סעיף 2 לסיכומיו).

18.     במאמר מוסגר אציין כי עו"ד לפידות התחייב להמציא את מסמכי הבוררות בהליך אחר שנוהל בין מר צימט לבין אדם שאינו קשור להליך שבפניי. מסמכי הבוררות שלא הוגשו במהלך הדיון סומנו כמוצג ת/14, תוך מתן אפשרות לצרפם בשלב הסיכומים, עו"ד לפידות לא הגיש מסמך כלשהו בנושא, מר צימט רק בהשלמה לסיכומיו צרף עמוד אחד מאותו דיון, נושא הבוררות בתיק האחר אינו רלבנטי למחלוקת שבפניי ואתעלם ממנו.