פסק-דין בתיק א 216154/02

א.     רקע

בתאריך 25.5.08 התובע נפגע בתאונת דרכים בה היה מעורב כנוסע ברכב הנמצא בבעלותו ואשר היה נהוג ע"י אחיינו -  הנתבע 1.

הרכב בו נהג הנתבע 1 בוטח בפוליסת ביטוח חובה בחב' הביטוח הכשרת הישוב. אין מחלוקת בין הצדדים כי לנתבע 1 לא היה רישיון נהיגה בר תוקף במועד התאונה (עמ' 6 לפרוטוקול מיום 1.11.05, סעיף 4א לסיכומי התובע, וסעיף 1ג לסיכומי הנתבעת 2), ולפיכך, הביטוח אינו חל.

לטענת התובע, הוא לא ידע ובנסיבות העניין גם לא היה סביר שידע, כי אין לנתבע 1 רישיון נהיגה בר תוקף, ולפיכך, התובע הגיש תביעתו הן כנגד הנתבע 1 והן כנגד קרנית מכוח סעיף 12(ב) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד" או "חוק הפיצויים").

הנתבעת 2 טענה, כי אינה חבה בפיצוי התובע שכן, התובע התיר את שימושו של הנתבע 1 ברכב ללא רשיון נהיגה בר תוקף ביודעין. לפיכך, נשללה זכאותו בהתאם להוראות סעיף 7(6) לחוק הפלת"ד.

במקביל הוסיפה, כי ככל שתוטל עליה אחריות, יש להפנותה לנתבע 1 ולפיכך שלחה הודעה לצד ג' כנגד הנתבע 1 וזאת מכח סעיף 2(ב) ו-9 לחוק הפלת"ד.

ביהמ"ש נדרש להכריע בשאלת החבות לאחר שהתקיים דיון הוכחות בשאלה, והתובע וכן הנתבעת 2, אף הגישו סיכומיהם לעניין זה.

לאחר שצד ג' לא הגיש סיכומיו, למרות פרק הזמן שניתן בידו, נפנה ביהמ"ש למתן פסק דינו.

ב.     דיון

         סעיף 7(6) לחוק הפלת"ד קובע כדלקמן:

"נפגעים אלה אינם זכאים לפי חוק זה:

(6)  בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו."

מכאן ולכאורה, בעל רכב שמסר את רכבו לנהג חסר רישיון נהיגה לא יוכל לתבוע פיצויים לפי חוק הפלת"ד, אם הוא עצמו נפגע בתאונת דרכים באותו רכב.

עם זאת, תכליתו של חוק הפיצויים היא תכלית סוציאלית ולפיכך ראוי הוא לפרשנות מקלה. לפיכך, בע"א 353/83 שולמן נ' ציון חברה לבטוח בע"מ , פ"ד מב(2) 844, 875, נקבע כי:

"...יש להעדיף פתרון המעניק פיצוי לניזוק והמפזר את המעמסה של הפיצוי על הציבור, על פני פתרון השולל ממנו פיצוי או המטיל את המעמסה על מזיק אינדיווידואלי".

כך נקבע גם בפסה"ד בעניין רע"א 2853/96, קרנית נ' פרח,  פ"ד נג(1) 693.

במקרה זה דובר בנפגע שנתן לחברו לנהוג ברכבו, כאשר הנפגע יושב לצידו ואירעה תאונת דרכים. בדיעבד התברר, כי לנהג לא היה רישיון נהיגה תקף ונשאלה השאלה האם התובע זכאי לפיצויים מאת קרנית לאור הוראות סעיף 7(6) לחוק הפלת"ד. כב' השופט חשין קבע, כי החוק לא נתכוון לשלול את זכותו של הנפגע לפיצויים, במקום שהנפגע לא ידע, ובנסיבות העניין גם לא היה זה סביר שידע כי לנהג לא היה רישיון נהיגה, וכי בשל-כך - אין כיסוי ביטוחי לאותה נסיעה.

מכאן, שקיימים שני תנאים מצטברים לאי חלותו של החריג הקבוע בסעיף 7(6) לחוק הפלת"ד:

1.      התובע לא ידע כי לנהג -  הנתבע 1 -  לא היה רישיון נהיגה בר תוקף.