פסק-דין בתיק א 21610/04

1.                     ביום 8.5.02 אירעה תאונת דרכים, ביציאה מעפולה לכיוון דרום, דהיינו לכיוון צומת מגידו.

2.                     עד התובעת, מר בינימין דניאל, טען כי נסע עם רכבו מסוג סובארו, וכשהגיע מעפולה לכיוון הכיכר, ביציאה לכיוון צומת מגידו, נחסם נתיב הנסיעה לכיוון הפנייה ימינה, מאחר ומשטרת ישראל סגרה את הכביש, עקב אירוע ביטחוני.

לטענת נהג התובעת, הרכב המשטרתי חסם את הכניסה לצומת, אחרי הרכב המשטרתי עמד רכב פרטי ולאחריו עמד רכב התובעת, כשכל אלה עמדו בצד הדרך מימין.

משהתארכה השהות במקום, ירדו הנהגים שעמדו שם בצד הדרך, והמתינו עד שהמשטרה איפשרה את הנסיעה בכביש זה.

      משטרת ישראל פתחה את הכביש לאחר זמן רב יחסית.

נהג התובעת נכנס לרכבו, התניע אותו, ובטרם החל בנסיעה, הבחין לפתע כי רכבו מתרומם באוויר, וזאת מאחר ומשאית מסוג סמיטריילר, שהייתה מאחוריו ניסתה לעקוף אותו ועלתה על חלקו השמאלי אחורי, עם הגלגלים הקידמיים של המשאית.

3.         נהג התובעת הינו איש משמר הגבול שהיה במדים, ובין שני הנהגים התפתחה כנראה התעמתות לאחר התאונה.

4.         נהג התובעת תבע את הנתבע בתביעות קטנות בגין הפסדיו הישירים (השתתפות עצמית, כינון וכד'), נהג הנתבע לא התייצב לדיון, הוא חויב לשלם לנהג התובעת את כל הפסדיו שנתבעו, לשלם את פסק הדין שבתביעות הקטנות, לאחר שזה האחרון נאלץ לנקוט בהליכי הוצל"פ לשם גביית סכום פסק הדין.

5.         נהג הנתבעת, מר אלטוויל, שהיה עובד של הנתבעת, טען כי הוא נהג על מוביל הטנקים ואישר כי אכן היה אירוע ביטחוני בצומת מגידו וכי הצומת ביציאה מעפולה לכיוון מגידו - נחסם.

נהג הנתבעת טען, כי משאיפשרה המשטרה את הנסיעה בכביש, הוא עמד ראשון במחסום, ומשביקש להתחיל בנסיעה, סטה מעט שמאלה בכדי לפנות ימינה, (פעולה המתבקשת, לצורך פניית משאית) ואז, חתך אותו, נהג התובעת מימין, כשנהג המשאית היה בעצירה מוחלטת, וכך רכב הסובארו פגע במשאית, ונפגע.

6.                     שמעתי את עדויות שני הנהגים, ומצאתי כי יש להעדיף את עדותו של נהג התובעת, מר בינימין דניאל.

7.                     עדותו של מר בינימין דניאל הייתה עדות אמינה ומהימנה, התישבה היטב עם תמונות הנזק, והחשוב מכך, עד זה הינו עד  שאינו נוגע בדבר, מאחר והוא את כספו ואת נזקיו הישירים קיבל זה מכבר מהנתבע.

תמונות הנזק המופיעות בת/4 מתיישבות עם גרסת נהג התובעת ועם השירטוט שעשה בת/1, ואינן מתיישבות עם גרסת נהנג הנתבעת.

8.                     בתמונת הנזק ת/4 רואים היטב כי הכנף השמאלית האחרוית של רכב התובע נמעכה והתכופפהלמטה, ונזק זה מתיישב עם טענתו של נהג התובעת, לפיה המשאית עלתה על צידו השמאלי אחורי של הסובארו.

נזק זה אינו מתיישב עם גרסת נהג הנתבע, כי התובע השתפשף ופגע בו תוך כדי נסיעה, שאז הייתה צריכה להיראות שריטה לאורך כל הרכב ולא מעיכה.

9.                     לא רק זאת, כי אם גם זאת, נהג הנתבעת כלל לא ידע כיצד אירעה התאונה, הוא לא ראה אותה, וכל עדותו בקשר לדרך התרחשותה - הינה עדות סברה ולא עדות ישירה.

10.                    גם אם הייתי מקבל את גרסת נהג הנתבע, מדובר בנהיגה רשלנית וחסרת זהירות. נהג הנתבעת הינו נהג המוביל טנקים, ולטענתו בזמן התאונה הוא היה בשלב של תחילת פנייה ימינה, והוא לא ידע להסביר כיצד, לא הבחין במראה הימנית, ברכב התובעת, אם זה האחרון התפרץ אכן מימינו, שכן נהג משאית הפונה ימינה, ומשאיר מרווח מצד ימין, מן הדין, כי יביט במראה הימנית, בטרם יבצע את הפנייה.

11.                    לא רק שעדותו של נהג הנתבעת אינה סבירה ואינה מתיישבת עם נסיבות התאונה, אלא, שהתגלו סתירות בין עדותו בביהמ"ש לבין הניטען על-ידו בכתב ההגנה כשמסר את גרסתו הראשונה.

בעדותו בפניטען נהג הנתבעת בתוקף, כי היה "במצב של עצירה מוחלטת"בעת התאונה, ועמד על כך גם בחקירותו הנגדית כשאמר: "אני לא עשיתי שום צעד אפילו לא סובבתי את ההגה", ובהמשך חזר ואמר:  "זה לא נכון שאני סובבתי את ההגה"(ראה עמוד 3 לפרוטוקול הדיון).