פסק-דין בתיק א 2158/04

1.         התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 16.07.01, והגיש התביעה כאן בה הוא מבקש לחייב הנתבעות לפצותו בגין נזקיו כתוצאה ממנה (להלן: "התאונה").

2.         הנתבעות הודו בחבותן, אך מתוך המחלוקת גבי הנזקים שנגרמו לתובע - נשמעו ראיות בעניין זה.

הנכות הרפואית:

3.         התובע טען כי נפצע בתאונה בפניו, משנגרמו לו חתכים במצח ובעפעף עליון שמאלי. הוא הועבר לבית החולים "סורוקה" והחתכים במצח נתפרו.

שני מומחים מטעם בית המשפט בדקו התובע  -    פרופ' דניאל האובן, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית, שקבע את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור 5% (לפי סעיף ליקוי מתואם 75 (2)), ופרופ' ג. טרייסטר, שקבע אף הוא נכות צמיתה בגין צלקות מכערות הגורמות לשינוי בצורת העפעפים- בשיעור 10% (לפי סעיף 75 (2) (ב)).

פרופ' האובן מצא כי התובע נפגע בתאונה בפניו משברי זכוכית השימשה הקדמית של רכבו, וכתוצאה - נוצרו צלקות במצח, בעפעף ובאף, כי הצלקות אינן בולטות אך פוגעות ברציפות התקינה של העור, כי קיים שינוי ואסימטריה של העפעפיים אך השינוי הינו קל ואינו בולט.

מוסיף פרופ' האובן כי לדברי התובע גורמות לו הצלקות נזק אסטטי המפריע לו להשתלב ולתפקד באופן מלא עם סביבתו.

פרופ' טרייסטר מצא כי התובע אינו סובל מצניחת העפעף השמאלי, אף כי מצא כי קיים אולי עיבוי מסויים של כחצי מילימטר שלו, כי העפעף מתפקד באופן תקין, אלא שבשפת העפעף המרכזי טמפורלי קיים חוסר ריסים ובחלקם צומחים הריסים בכוון לא תקין.

פרופ' טרייסטר מצייין כי לדברי התובע נוגעים הריסים בקרנית אם הוא לא תולש אותם, וכפי שנאמר לו , וזו גם סברתו הוא - ניתוח נוסף לא יועיל לתקן המצב, ומאידך עלול הוא לגרום לפגם קוסמטי נוסף.

4.         התובע העיד  בעצמו ואין בלתו.

הנתבעות לא העידו מטעמן.

תיקו האישי של התובע, המשרת כשוטר - הוצג.

דיון:

5.         במהלך חקירתו הנגדית של התובע, שנתן עדותו הראשית בתצהיר - חזר בו התובע מכל טענותיו גבי הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד - אותם קשר תחילה לתאונה, וכך נותר עם טענותיו לפיצוי המגיע לו בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה.

6.         אחר עיון ושיקול טענות ב"כ בעלי הדין וחוות הדעת, נראה אכן, כשיטת הנתבעות, כי סופו של דבר קבעו שני המומחים כי בתובע נותרה נכות אסתטית בלבד בשל מראה פניו - נכות שלא השפיעה כהוא זה על כושרו לתפקד, גם על כושר השתכרותו, וכפי טענת הנתבעות, כך גם אני סבורה, יש להעדיף כאן את קביעתו של פרופ' האובן, המומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית, על פני קביעתו של פרופ' טרייסטר שלא מצא כל פגיעה בעינו של התובע וקבע לו, כאמור לעיל, גם הוא נכות אסתטית בלבד.

            אף כי התובע טוען כי הצהיר בפני המומחים אודות כוונתו לנתח את איזור הצלקות ולהשתיל שערות בריסים - הרי מצאנו כי לפחות פרופ' טרייסטר אינו סבור כי ניתוח כזה עשוי לשנות, ואולי אף יזיק, ופרופ' האובן - כלל אינו מתייחס לעניין זה.

            כאמור לעיל - לא ניתן לקבוע כי לפגיעתו של התובע השלכה כלשהי על התנהלותו בעבודתו, גם לא מצאתי סימוכין ותימוכין לטענה גבי השלכתה על מצבו הנפשי והדימוי העצמי.

7.         התובע לא נתן ראיות גבי טענותיו להוצאות רפואיות והוצאות נסיעה בעבר ובעתיד, והעיד כי את הטיפולים הרפואיים הדרושים לו הוא מקבל בקופת חולים.

8.         מתוך כל האמור לעיל  ומתוך המקובץ, ואחר עיון ושיקול, אני מוצאת לפסוק לתובע הסכומים הבאים: