פסק-דין בתיק א 215596/02

מבוא

1.    זו תביעה כספית לחיוב הנתבעות בתשלום סך 86,470 ש"ח. בסיכומיהם, העמידו התובעים את דרישתם הכספית לחיוב הנתבעות בסך של 31,721 ש"ח בצירוף הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד.

2.    התובעים רכשו מהתובעת 1 על פי הסכם רכישה מיום 11.7.1997 דירה מס' 37 בקומה התשיעית ברחוב משה דיין מס' 5.

כעולה מהסכם רכישת הדירה, ועל פי הוראות חוק המכר (דירות) תשל"ג 1973 היה על הנתבעות לתקן כל אי התאמה ו/או קלקול שנתגלו בדירה. החזקה בדירה נמסרה לתובעים ביום 18.11.1999, במעמד קבלת החזקה בדירתם, חתמו התובעים על פרוטוקול מסירת הדירה ובו ציינו שורה של ליקויים שנמצאו בה. הנתבעת 2, היא חברה הקבלנית שבנתה את הדירה, עשתה לתיקון רוב הליקויים שצויינו בפרוטוקול מסירת הדירה, ואף צוין על ידה כי תלונת התובעים ביחס לפגמים באריחי קרמיקה לא באה על תיקונה במלואה הגם שהוחלפו בדירה למעלה מ- 20 אריחים.

3.   במהלך שנת 2000 שבו התובעים והתלוננו כי באריחי הקרמיקה המונחים במרפסת הסלון ובמרפסת השירות טרם תוקנו, כן התלוננו התובעים כי תקרות החדרים עקומות ואריחי הקרמיקה באמבטיה אינם ישרים.

רק בדצמבר 2000 לאחר שהתובעים הציגו לנתבעת 2 דו"ח הנדסאי מטעמם, מיום 6.8.00 המתאר הליקויים בדירה, ערך מנהל העבודה מטעם הנתבעת 2 סיור נוסף בדירת התובעים, ובמכתבו מיום 16.1.01 אישר כי הנתבעת 2 תבצע תיקון חלק מן הליקויים המתוארים בחוו"ד מהנדס התובעים, לאחר שלגירסתו חלקם אינו קיים כלל.

ביום 12.2.01 פונה מנהל מחלקת השירות אצל הנתבעת 2 לתובעים בבקשה לתאם מועד לביצוע התיקונים הנדרשים על פי דו"ח 16.1.01.

לנוכח העובדה שהנתבעת 2 לא הייתה מוכנה להכיר בחבותה לתקן את כל הליקויים בדירה, לרבות החלפת כל המרצפות בדירה והנחת חדשות במקומן (בעלות של 22,000 ש"ח לפי חוו"ד מהנדס התובעים), התנהל בין הצדדים דין ודברים במשך חודשים ארוכים.

ביום 9 באפריל 2002 פונה מנהל מחלקת השירות אצל הנתבעת 2 לתובעים כי בהמשך לפגישות הרבות שהתקיימו בין הצדדים בדירת התובעים בכדי לתקן את הדרוש תיקון על פי דוח הנתבעת 2 מיום 16.1.04, ובהמשך להצעת הנתבעת 2 כי לפנים משורת הדין תבצע הדבקת קרמיקה בכל שטח הדירה (ולא הסרתה והחלפתה) - התבקש אישור התובעים כי רשימת התיקונים לביצוע מקובלת על התובעים וכי יואילו לבחור דגם הריצוף המדגמים  הסטנדרטיים בלבד שהציעה הנתבעת 2 בחברת נגב קרמיקה.

בשלב זה נתגלעה בין הצדדים מחלוקת ביחס להדבקת אריחי הקרמיקה. הנתבעת 2 הודיעה כי עבודת הדבקת האריחים מתבצע מבלי להזיז ארונות מטבח בדירה, כאשר  ארונות אחרים מוזזים, וכי היא מתחייבת להשאיר בידי התובעים כמות מספקת של אריחים כרזרבה במידה ובעתיד יוחלט להחליף את ארונות המטבח  ולהזיזם. התובעים עמדו על כך שהנתבעת 2 תדביק אריחי קרמיקה גם תחת ארונות המטבח - והנתבעת 2 הודיעה כי מאחר והדבר כרוך בפירוק והרכבת כל ארונות המטבח, עובדה המייקרת מאוד את עלות הדבקת האריחים לא נתנה הסכמתה.

כך נותרו הצדדים איש איש בעמדתו כאשר מחד התובעים אוחזים בידיהם חוות דעת הנדסאית לפיה קיימים ליקויים בדירה שלא תוקנו, מיום 6.8.00 ואילו הנתבעת אוחזת בדו"ח המלצה לתיקון ליקויים מיום 16.1.01 אשר איננו מאשר תיקון כל הליקויים הנטענים, והצעתה לפנים משורת הדין להדביק אריחי קרמיקה פרט לשטח שמתחת לארונות המטבח.

במצב דברים זה הוגשה התביעה ביום 21.11.02.

ביום 5.2.03מינה בית המשפט מומחה מטעמו, מהנדס יצחק חייט. ביום 6.4.03 נמסרה חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט אשר קבעה כי בדירה נותרו ליקויים לתיקון בשווי כולל של 8,850 ש"ח.

על יסוד חוות דעת המומחה - שבו הנתבעות והציעו לתובעים לבצע התיקונים על פי חוות דעת מומחה בית המשפט, וכן לפנים משורת הדין לבצע עבודות של הדבקה של ריצוף חדש בשטח הדירה, עבודה שלא נדרשה על פי חוות דעת מומחה בית המשפט שקבע כי לא נדרש תיקון באריחי הריצפה.

לעת הזו - נתנו התובעים הסכמתם להצעת הנתבעות. הנתבעות ביצעו את עבודות תיקון הליקויים בדירה על פי חוות דעת מומחה בית המשפט, לרבות עבודות הדבקת הריצוף החדשה.

המומחה מטעם בית המשפט (מהנדס יצחק חייט) שב ובדק את הדירה ביום 14.7.04 וערך חוות דעת משלימה ביום 25.8.04.

ביום 25.11.03נתנה החלטה בית המשפט, בה נקבע בין היתר, כי הנתבעות יבצעו את התיקונים בהתאם לחוות דעת המומחה.

ביצוע תיקון הליקויים החל בדירה רק ביום 29.3.04 כאמור בהסכמת הצדדים היה צורך בפעולת הדבקת ריצוף כל הדירה.

לפיכך נאלצו התובעים לפנות את כל החדרים, לרוקן את תכולת הארונות לארגזים ולאחסנם במרפסת הבית, בסלון ובחדר האמבטיה.

ביצוע השיפוצים בדירה בוצעו עד ליום 13.4.04, כאשר ימי חג הפסח חלו מיום 5.4.04 ועד 12.4.04.