פסק-דין בתיק א 21556/05

1.         בפניי תביעה בהליך של סדר דין מהיר, לפיה מבקשת התובעת לחייב את הנתבע בתשלום סך 12,341 ש"ח ליום הגשת התביעה.

2.         ביום 29.10.01 נערך ונחתם בין הצדדים הסכם, לפיו רכש הנתבע מהתובעת דירה (להלן: ''הדירה'') במסגרת פרויקט אשר בנתה האחרונה בעיר כרמיאל (להלן: "ההסכם").  בסעיף 12.4 להסכם נקבע, כי במעמד חתימתו ישלם הנתבע לתובעת סכום בשיעור של 1.5% ממחיר הממכר ובצירוף מע"מ עליו " עבור הוצאותיו המשפטיות של המוכר בגין הסכם זה, וכן את הוצאות המוכר בשיעור שנקבע בסעיף 5.1 בנספח ג' להסכם זה".

            להסכם צורף נספח ג' (להלן: "הנספח") ובסעיף 1 שבו נקבעה התמורה לה התחייב הנתבע ומועדי התשלום. בסעיף 5.1 לנספח נקבע כדלקמן: " במעמד חתימת הסכם זה ישלם הרוכש למוכר סך של 1.5% ממחיר הממכר (כשהמחיר כולל  מע"מ) בצירוף מע"מ עבור הוצאותיו הכלליות של המוכר בגין הסכם זה".

3.         ביום 23.6.03 מסרה התובעת לנתבע את החזקה בדירה ובאותו מעמד הוא חתם על מסמך לפיו הוא אישר כי עליו להוסיף ולשלם לתובעת סך של 9,608 ש"ח בגין הוצאות כלליות, הפרשי אגרות, היטלים, תשלומי חובה והפרשי הצמדה וריבית ( ל הלן: ''האישור''). בסעיף 2 לאישור פנה הנתבע לתובעת כדלקמן:

            ''הרינו לבקשכם להימנע מגביית יתרת הסכומים שכאמור מגיעים לכם מאיתנו....וזאת לאור וכנגד אישורנו הניתן בחתימתנו על מכתב זה, לקבלת הממכר שנרכש על ידנו.....ידוע לנו כי הסכמתכם להימנע בשלב זה מגביית הסכומים אינה מהווה בשום אופן ויתור על אותם סכומים. ברור וידוע לנו ומוסכם על ידנו כי במידה שתוגש על ידנו תביעה כלשהי בקשר עם ההסכם....תהיו רשאים לבטל בכל עת את הסכמתכם להימנע מגביית יתרת הסכומים הנ''ל....''  

            בשולי האישור אישרה התובעת בקשת הנתבע, כמצוטט לעיל.

4.         ביום 16.10.05 הגיש הנתבע נגד התובעת תביעה בבית משפט השלום בחיפה ב-ת.א. 17036/05 בה נטען לליקויי בנייה, איחור במסירת הדירה, הפרשי שטח וגובה וכן אי-התקנת ונטות בדירה (להלן: "התביעה"). עם הגשת התביעה, הוגשה תביעה דנן.

5.         הנתבע מעלה שתי טענות הגנה מפני התביעה, ואלה הן:

א.         הנתבע שילם לתובעת מלוא התמורה הקבועה בהסכם ועל אף נוסח האישור, הנתבעת לא ויתרה לתובע על כל תשלום. הנתבע חתם על האישור בעקבות לחץ וכפייה של התובעת אשר התנתה מסירת החזקה בדירה בחתימתו.

ב.         יש לקזז מהסכום אשר נקבע באישור את הסכומים שהנתבע זכאי לקבל מהתובעת במסגרת התביעה אשר הגיש נגדה.  לעניין זה כבר כעת יצוין כי הצדדים הגיעו להסכמה, לפיה, הטענה תוכרע במסגרת התביעה ולא במסגרת ההליך אשר בפניי, ובהתאם לכך לא אדון בה בפסק דין זה.

6.         לטענת התובעת, לא היה כל לחץ או כפייה בחתימת הנתבע על האישור אלא הובהר לו כי הוא רשאי לבחור בין תשלום הסכום הקבוע בו ללא צורך בחתימה על האישור, או, לחילופין, ליהנות מהנחה בגינו כנגד החתימה. כמו כן, לנתבע ניתן הסבר לעניין אופן חישוב הסכום הנקוב באישור ורק לאחר קבלת מידע זה הוא חתם על האישור. בנסיבות העניין, משהגיש הנתבע את התביעה נגדה, התובעת רשאית לחייבו בסכום המצוין באישור.

7.         בדיון אשר התקיים בתביעה העידו גב' ליאת פרץ מטעם התובעת והנתבע בעצמו.

8.         בחקירתו הנגדית  אישר הנתבע כי קרא את תוכן האישור טרם חתימתו (שם, עמ' 8 שורה 1 לפרוטוקול הדיון) וכי הוצע לו על-ידי נציגת התובעת לשלם את הסכום הנקוב בו או, לחילופין, לחתום על האישור וליהנות מההנחה שבו (שם, עמ' 8 שורה 14 לפרוטוקול הדיון).

9.         בהתאם לסעיף 17 א' לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, הסכם אשר נערך עקב כפייה, אינו בטל מאליו, אלא ניתן לביטול על-ידי הצד עליו נכפה ההסכם.  בהתאם לסעיף 20 לחוק הנ"ל, ביטול חוזה כאמור יהיה במתן הודעה תוך זמן סביר לאחר שפסקה הכפייה.

            במקרה דנן הכפייה הנטענת מצד התובעת פסקה מיד לאחר חתימת האישור על-ידי הנתבע וקבלת החזקה בדירה.  הנתבע אישר בחקירתו כי לא פנה בכתב או בכל דרך אחרת לתובעת בהודעה על ביטול חתימתו על האישור ומעולם הוא לא גילה רצונו לשלם לתובעת את הסכום הנקוב בו (ר' שם עמ' 9 שורה 3 לפרוטוקול הדיון).

            בנסיבות חתימת הנתבע על האישור, כמו גם התנהגותו לאחר אותה חתימה, מחייבים את המסקנה כי החתימה היתה מרצונו הטוב והחופשי ללא כפייה מצד התובעת.

10.        בסיכומיו העלה הנתבע טענות לעניין אופן חישוב הסכום המצוין באישור. טענות אלה  מהוות הרחבת חזית האסורה על פי דין. מכל מקום, הואיל והנתבע אישר בחתימתו נכונות הסכום הוא מנוע מלטעון כנגדו וגם באם תאמר אחרת, היה על התובע להפריך בראיות כבדות משקל את הסכום הנקוב באישור והוא לא עמד בנטל זה.

11.        הנתבע הגיש מסמך בחתימת שני הצדדים בעלי הדין, נ/1, בו נקבע כי מחיר הדירה כולל גם שכ"ט עו"ד בשווי של 1.5% בתוספת מע"מ עליו ולפיכך הוא מבקש להפחית מסכום התביעה את שכר טרחת עו''ד הנ''ל. טענה זו אינה בדין יסודה, שכן, מנוסח סעיף 12.4להסכם ו- 5.1 לנספח, כמצוטט בסעיף 2 לעיל, עולה כי התובעת זכאית לקבל מהנתבע הן עבור הוצאות משפטיות והן עבור הוצאות כלליות. מנוסח האישור עולה כי הסכום הנקוב בו הוא עבור הוצאות כלליות ואין בו זכר להוצאות משפטיות. בנסיבות העניין, אני דוחה את הטענה.

12.        לסיכום, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 12,341 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 22.12.05, ועד התשלום המלא בפועל.