פסק-דין בתיק א 215500/02

1.         נשוא התביעה: שני שיקים שנמשכו מחשבונו של הנתבע בבנק דיסקונט (להלן: "השיקים") לפקודתו של אחד, אלי מזרחי (להלן: "מזרחי"), שהסב אותם לחברה בשם י.ש.ל. חברה לבניין ויזמות בע"מ להלן: "י.ש.ל."), וזו הסבה אותם לתובע כנגד מתן אשראי שניתן לה על ידו.

            השיקים הוגשו על ידי התובע לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, לאחר שאחד מהם הוצג לפירעון וחולל.

            התנגדות שהגיש הנתבע לביצוע השיקים התקבלה (כב' השופט לנדמן, החלטה מיום 17/11/02).

2.         טענת ההגנה המרכזית בפיו של הנתבע היא, שהוא אינו חתום על השיקים, ומי שחתם את שמו על השיקים עשה זאת תוך זיוף חתימתו וללא הרשאתו.

            משהתקבלה ההתנגדות, הופכת הבקשה לביצוע השטר להיות כתב תביעה (תקנה 108 (ב) ל תקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979).

            התובע טוען בכתב התביעה (סעיף ו(1)), כי הנתבע הוא שחתום על השיקים.

            טענה זו לא נשנתה בתצהיר העדות הראשית שהוגש מטעמו (מר אמיתי וייס), ונזנחה בסיכומיו.

            טענה שנזנחה בסיכומיו של צד למשפט, אין עוד מקום לדון בה (ע"א 16/89, ורדים חברה לגידול פרחים בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פ"ד מה(5) 729).

3.         מעבר לצורך, נחזור על הכללים הידועים בעניין זה:

כאשר מכחיש הנתבע, כי החתימות שעל השטר מחייבות אותו, מוטלת על התובע החובה להוכיח כי אכן הנתבע נתחייב בחתימות שעל השטר (ע"א 268/56 , נוי ואח' נ' עיריית חדרה ואח', פ"ד יב(1) 353, 358).

כאשר אמיתותה של חתימה שנויה במחלוקת, זה טוען כי זויפה וזה טוען כי אמיתית היא, המסתמך על החתימה חייב בהוכחת אמיתותה, שכן על יסוד חתימה אמיתית בלבד יוכל להוציא מחברו (המ' (ת"א) 7610/84 , כפרית תעשיות פי.וי.סי נ' ביטון ואח', לא פורסם).

לא הובאה כל ראיה, לפיה החתימות שעל השיקים  הן חתימותיו של הנתבע, ומכאן המסקנה, שהנתבע אינו חתום על השיקים.

4.         פקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") אינה משאירה מקום לספק. סעיף 23(א) ל פקודה קובע כך:

            "חתימה על שטר שהיא מזויפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה הנחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פירעונו של כל צד שבו...".

            סעיף 22(א) ל פקודה קובע את הכלל המוביל בדיני שטרות, לפיו אין חבות על פי שטר ללא חתימה.

מכאן, שזיוף חתימתו של אדם הוא פגם חפצי, ולא זו בלבד שאין חבות, אלא באמצעות הזיוף אינה עוברת כל זכות בכלל ( י. זוסמן, דיני שטרות, מהדורה שישית, להלן: "זוסמן", עמ' 251).

לעניין זה, אין חשיבות למעמדו של רוכש השטר, וגם רוכש השטר בתמורה ותום-לב, אינו רשאי לאכוף את פירעונו על מי שחתימתו זויפה ( ש. לרנר, דיני שטרות, להלן: "לרנר", עמ' 451, וראו: ע"א 542/87 קופת אשראי וחסכון אגודה הדדית בע"מ נ' עוואד, פ"ד מד(1) 422, 426).

5.         בכך ניתן היה לחתום את פסק הדין, אלא שהנתבע בעצמו טרח ופירט את הנסיבות שהביאו לפתיחת חשבונו בבנק.

            הנתבע, שהיה בגיל 18 בעת פתיחת החשבון (עמ' 2 לפרוטוקול), היה, על פי דבריו (תצהירו ועדותו), תלוי נפשית וכלכלית באדם ששמו שם-טוב.