פסק-דין בתיק א 2154/06

מבוא

1. התובע פתח בהליכי הוצל"פ לבצוע שטר משוך ע"י הנתבעת ( תיק הוצל"פ 1615305050), בעת פתיחת ההליך  העמיד התובע את סכום החוב על 25,924 ש"ח, סכום השיק החתום ע"י הנתבעת הינו 50,000 ש"ח וזמן פרעונו 17.8.04.

2. הנתבעת הגישה בקשת רשות להתנגד לביצוע השטר ולהעברת הדיון לבית המשפט בחיפה ובקשותיה נתקבלו.

3. משהועבר התיק למסלול של דיון מהיר העידו ונחקרו התובע מר חיים ששון, הנתבעת הגב' רחל רמות רוטשילד ובעלה של הנתבעת מר עמיהוד רוטשילד. יצויין כי בן דודו של התובע שאף הוא נקרא מר חיים ששון זומן להעיד ללא תצהיר ולאחר טיעונים שנשמעו בנושא בפתח ישיבת ההוכחות ויתר התובע על עדותו. לאחר מכן נתבקשו הצדדים לסכם טיעוניהם בע"פ בשל התארכות סיכומי התובע ניתנה לצדדים האפשרות לסכם טיעוניהם בכתב, התובע הסתפק בהגשת תמצית טיעוניו בכתב ולאחר אותה ישיבה הגיש גם ב"כ הנתבעת את סיכומיו.

העובדות שאינן במחלוקת על פי תצהירי הצדדים

4. התובע, בעלה של הנתבעת שיכונה להלן "מר רמות"  ובן דודו של התובע מר חיים ששון שיכונה להלן "הנגר" (הכינוי לפיו כונה ע"י הצדדים), בחרו לעשות עסקים משותפים באמצעות פעולות בבורסה לניירות ערך וכי לצורך כך שימש חשבון מיוחד שנפתח ע"י התובע וכספים שהפקיד התובע באותו חשבון.
5. אין מחלוקת כי התובע הפקיד בחשבון סכום קרן של  60,000 ש"ח, למר רמות נתן התובע את האפשרות לפעול בחשבון באמצעות האינטרנט (הוא מסר לו את הקוד הסודי) והפעולות שבוצעו היו על פי מידע שהגיע מהנגר. המטרה שעמדה לנגד הצדדים היתה להפיק רווחים מפעולות בבורסה כאשר אין מחלוקת שבמקרה של רווח אמורים היו הרווחים להתחלק לפי היחס לתובע 50%, לנגר 25% ולמר רמות 25%.

6. אין מחלוקת כי לתובע היה קשר רק עם בן דודו הנגר וכי לא היה מפגש ישיר בין התובע לבין הנתבעת או מר רמות, אין גם מחלוקת כי הצדדים לא העלו על הכתב את המוסכם ביניהם.

7. ביום 16.8.04 צלחה דרכם של הצדדים ונצטבר לזכותם רווח בשיעור של  92,786 ש"ח, מחציתו הועבר לנגר ולמר רמות ואילו את המחצית השנייה של הרווח בשיעור של 46,393 ש"ח שעמדה לזכות התובע, הוא בחר להשאיר בחשבון, (למעט סכום של כ-7,000 ש"ח שנמשך על ידו). בנסיבות אלו היתה היתרה בחשבון נכון ליום 16.8.04 100,000 ש"ח.

8. אין מחלוקת כי ביום 17.8.04 קבל התובע שיק על סכום של 50,000 ש"ח משוך על ידי הנתבעת, על השיק נרשם "ציק בטחון". מוסכם על הצדדים כי השיק אכן ניתן לבטחון ובגין שיק זה נפתח בסופו של יום תיק ההוצל"פ נשוא המחלוקת שבפניי.

9. עוד יצויין כי ביום 10.5.05 בקש התובע למשוך את הכספים מהחשבון למרות  ששווי המניות ירד נכון לאותו מועד לכ-50,000 ש"ח, שוב הגיעו הצדדים להסכם וגם הפעם לא הועלה ההסכם על הכתב, ההסכמה היתה לעכב את מכירת המניות עד לסוף שנת 2005, לטענת התובע ההסכמה היתה מותנית בתנאי.

10. זמן מסוים לאחר מכן מכר התובע את תיק המניות. לגרסתו הוא קבל בתמורה לכך סכום של 48,152 ש"ח ואת מחצית ההפרש ביחס לסכום של 100,000 ש"ח המבוטח לו לטענתו בכל מקרה הוא תבע מהנתבעת.

השאלות שבמחלוקת

11. השאלה המרכזית העומדת על הפרק הינה מה נועד להבטיח שיק הבטחון, האם כטענת התובע שיק זה ביחד עם שיק זהה שניתן ע"י הנגר נועדו להבטיח סכום קרן של 100,000 ש"ח למקרה של הפסדים או כטענת הנתבעת, נועד השיק לשמש כבטחון לתובע מפני גניבת כספים מהחשבון ע"י שני שותפיו לעסקים.

12. בהנחה שתתקבל טענת התובע כי  הוסכם על הצדדים כי השיק יכסה את מחצית סכום הקרן תשאל השאלה מהו גובה סכום הקרן, האם 60,000 ש"ח שהוא הסכום המקורי שהשקיע התובע, או 100,000 ש"ח שהוא הסכום שהשאיר התובע בחשבון (קרן +חלק מרווחיו).

13. שאלה נוספת לה השלכה על הסכום לו זכאי התובע, הינה האם הפר התובע את התחייבותו שלא למכור המניות לפני סוף שנת 2005 ובכך הגדיל את נזקיו או שמא התחייבות התובע היתה מותנית בקבלת הלוואה חוץ בנקאית אותה לא הצליח לקבל.

14. כמובן שאת השאלות יש לבחון על רקע נטל ההוכחה ובהתחשב כי מדובר בתביעה שטרית.

דיון

15. לאחר ניתוח עדויות וטענות הצדדים הנני סבור כי הנתבעת באמצעות עדותו של בעלה הרימה את נטל ההוכחה באשר למהותו של השיק שמסרה, מר רמות העיד כי השיק ניתן לבטחון על מנת שהתובע לא יחשוש כי בעת ביצוע פעולות בחשבונו, יגנוב מר רמות כספים מאותו חשבון.