פסק-דין בתיק א 215125/02

מבוא ורקע

1.         זוהי תביעה שמקורה בליקויי בנייה שנתגלו בדירת מגורים בת 5 חדרים ביישוב שוהם (להלן: " הדירה") , אותה רכשו התובעים מהנתבעות, על פי חוזה מכר מיום 24.1.96 (להלן: " חוזה המכר" או " החוזה").

2.         בתביעה שבכאן טענו התובעים, כי למן מועד מסירת החזקה בדירה ואילך - 6.10.97 - נתגלו בה ליקויים נוספים, על אלה אשר צויינו בפרוטוקול המסירה, כאלה הניתנים לתיקון וכאלה אשר תיקונם אינו אפשרי-מעשית.

חרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לנתבעות לתקן הליקויים - כך לתובעים - לא השכילו אלה האחרונים לתקנם, משך שנים. במיוחד אמורים הדברים באשר לליקויי הרטיבות שנתגלו בדירה, אשר בגינם לא ניתנו פתרונות הולמים,עד עצם היום הזה.

לטענת התובעים, לבד מקיומם של הליקויים, כאמור, הם ומשפחתם סבלו, משך השנים, סבל רב מעוגמת נפש רבה, אובדן הנאה מדירתם אותה רכשו במיטב כספם, הכל בגין התנהגותם המזלזלת והבלתי מקצועית של הנתבעים.

3.         בשל אלה הטענות, עתרו התובעים לחייב הנתבעות - יחד ולחוד - לשפותם בגין תיקון הליקויים (67,647 ש"ח), ירידת ערך הדירה (239,700 ש"ח), שכ"ט המהנדסים (8,500 ש"ח) דיור חילופי (7,000 ש"ח) טרחה ועוגמת נפש (50,000 ש"ח) - ובסה"כ סך של 372,847 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה.

4.         הנתבעות, מנגד, טענו בכתב הגנתן, כי יש לדחות התביעה כנגדן על כל הסעדים שבה. הנתבעות הכחישו אמיתות חוות-הדעת מטעם התובעים וטענו כי הליקויים הנטענים והסכומים הנקובים בהן מופרזים ובלתי סבירים.

עוד טענו הנתבעות להגנתן, כי אין הן חבות בתיקון הליקויים שהודעה על קיומן נמסרה בתום תקופת הבדק והאחריות הקבועים בחוזה ובדין, כמו גם אלה אשר נגרמו בעטיים של התובעים ו/או עקב שינויים אשר בוצעו על ידם בדירה.

עוד ובנוסף טענו הנתבעות כי, כך או כך, האחריות לשיפוי התובעים בגין נזקיהם מוטלת על צידי ג' - הקבלן אשר בנה את הבניין (צד ג' 1) והמתכנן (צד ג' 2).

לבסוף טענו הנתבעות כי הן היו נכונות, והינן נכונות אף עתה, לתקן הליקויים הקיימים בדירה, כפי זכותן על פי החוזה והדין.

הנתבעות הכחישו זכותם של התובעים לשיפוי בגין הוצאות, טרחה ועוגמת נפש.

מומחה בית המשפט

5.         בהעדר התנגדות, מינה בית המשפט מומחה מטעמו, את מר ברמן יצחק (להלן: " המומחה")  לבדיקת ליקויי הבנייה הנטענים.

            לאחר ביקור במקום ושמיעת טענות הצדדים, הוציא המומחה מתחת ידו חוות דעת מיום 14.10.03 (להלן: " חווה"ד") וחוות דעת משלימה מיום 17.5.05 (להלן: " חווה"ד המשלימה") .

            בחווה"ד קבע המומחה, כי עלות תיקון הליקויים, הניתנים לתיקון, הינם בסך 12,200 ש"ח (לפני מע"מ), וירידת ערך הדירה בסך 2000 $ (9200 ש"ח נכון למועד חווה"ד).

            המומחה הטעים בחוות דעתו, כי עלות ביצוע התיקונים באמצעות התובעים, גבוה בשיעור של 25% מזה הנקוב בחווה"ד - קרי; 17,766 ש"ח.

6.         בחווה"ד המשלימה קבע המומחה כי עלות תיקוני הרטיבות מגעת לכדי סך של 6,300 ש"ח לנתבעות, וסך של 8,200 ש"ח, במקרה של ביצוע התיקונים ע"י התובעים - הכול בתוספת מע"מ כחוק.

ההסדר הדיוני וטענות הצדדים

7.         בהמלצת בית המשפט הגיעו הצדדים לידי הסדר דיוני ביום  27.4.06, אשר קיבל תוקף של החלטה שיפוטית בו ביום, לפיו הוסמך ביהמ"ש להכריע בתובענה על פי שיקול דעתו, על דרך הפשרה, מכח הוראת סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט - בתחום שבין 10,000 ש"ח לבין 90,000 ש"ח.

8.         בסיכומי טענותיו טען ב"כ התובעים כי על ביהמ"ש לפסוק את הפיצוי המירבי שהוסמך לפוסקו (90,000 ש"ח).

לטענתו, על ביהמ"ש לבכר את חוות דעתו של השמאי מר גיל, על פני חוות דעת המומחה, בכל הקשור לליקויי הרטיבות ולירידת ערך הדירה.

לדבריו, הסכומים אותם נקב המומחה בחווה"ד, אינם משקפים את עלויות התיקון בפועל בכל הקשור לליקויי הרטיבות, ואין צריך לומר באשר לשאלת ירידת הערך בגין קיומם של הליקויים, שאינם ברי תיקון.