פסק-דין בתיק א 21506/04

רקע :

1.      התובעים הינם אב ובן. בבעלותם של התובע 2 - (להלן: "האב") , ואמו המנוחה של הבן בלה ניאזוב ז"ל,  היתה דירה בת 4 חדרים ברח' המלך רחבעם 12/16 באשדוד (להלן: "הדירה"). בין בני הזוג גבה טורא והם נפרדו, הדירה הושכרה והמנוחה הגישה לבית המשפט לענייני משפחה בר"ג נגד עו"ד הרניב תביעה לפירוק שיתוף. עו"ד דה פריס - עו"ד דה פריס, ייצג את המנוחה ועו"ד הרניב- עו"ד הרניב, ייצג את האב.

2.      ביום 13.12.96 מונו הנתבעים על ידי בית המשפט לענייני משפחה, ככונסי נכסים לצורך מכירת הדירה וחלוקת תמורתה בין בני הזוג.

3.      מפתח הדירה נמסר בינואר 97 לעו"ד הרניב וביום 17.2.97 נערך ונחתם הסכם מכר בין בני הזוג באמצעות כונסי הנכסים - הנתבעים,  ובין - יבלונצ'יק סופיה (להלן: "הרוכשת" או "הקונים"). התמורה שנקבעה היא סך של 110,000 $ כערכם בשקלים. ביום 29.4.98 נהרגה האם בתאונת דרכים והתובע 1 - בנה הקטין ירש את כל נכסיה וזכויותיה (ר' צו הירושה אשר צורף כנספח ד' לכתב התביעה).

טענות הצדדים :

טענות התובעים:

4.      מינואר 97 עת מסר את מפתחות הדירה לא היה לאב כל קשר לדירה או לרוכש או לבא כוחו ומכאן ואילך כל מגע, תיאום, ביקור, חתימה על מסמכים, קבלת כספים, עמידה בחיובים נעשו באופן בלעדי על ידי הנתבעים במסגרת תפקידם ככונסי נכסים. מסיבות שאינן בידיעת האב, הופר הסכם המכר על דרך של אי עמידה במועד המסירה שנקבע. יתרת התמורה בסך של 6,524 $ קוזזה על ידי הרוכשת, כך שבמקום הסך של 110,000 $ שולמה תמורה מופחתת בסך של 103,476 $ . לא זו אף זו, למרות שהתמורה שהתקבלה היתה פחותה מהמחיר שנקבע בהסכם, ניכו הנתבעים את שכר הכינוס בסך של 4% מתוך מלוא תמורת הדירה ולא מהסכום שהתקבל בפועל. ההפרש בין מה שגבו כונסי הנכסים לעומת 4% מהסכום שהתקבל בפועל, מסתכם בסך של 261 $ + מע"מ.

5.      לטענת התובעים המסירה המאוחרת של הדירה לידי הרוכשת נבעה ממעשים ו/או ממחדלים רשלניים של הנתבעים אשר לא ביצעו הלכה למעשה את החיובים שנטלו על עצמם עת מונו ככונסי נכסים.

6.      לטענת התובעים משגילו את גביית היתר של הנתבעים כמובהר לעיל פנו לבית המשפט לענייני משפחה שמינה את הנתבעים ככונסי נכסים, אך האחרון הפנה אותם להגשת תביעת נזיקין כנגד הנתבעים - התביעה דנן.

7.      אשר על כן, עותרים התובעים להחזר הסך של 6,524  $ שערכם בשקלים הוא 22,769 ש"ח ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.4.97 מגיעים לסך של 36,062 ש"ח. בנוסף לכך עותרים התובעים להחזר סך של 261 $ + מע"מ - סך בשקלים של 1,023 ש"ח ששולם לנתבעים ביתר ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 19.2.97 - סך של 1,668 ש"ח.

טענות הנתבעים :

טענות הנתבע 1- עו"ד דה פריס :

• 8.      לטענת עו"ד דה פריס האב חתם בעצמו יחד עם המנוחה על הסכם המכר ביום 17.2.97 והוא אשר היה אחראי באופן מוחלט על ניהול הנכס עובר למכירה ולפינוי המטלטלין ממנו. לטענת  עו"ד דה פריס הוא טיפל במרץ ובמסירות בכל הקשור למכירת הנכס, הוא זה שדאג לפתיחת חשבון בנק עם עו"ד הרניב, הוא זה שניהל מו"מ עם מתווכים ופרסם מודעה בעיתונות.  עו"ד דה פריס מלין בכתב הגנתו על שיתוף הפעולה הדל שזכה מעו"ד הרניב. ביום 17.12.96 כתב  עו"ד דה פריס מכתב  לעו"ד הרניב בו הוא ביקש מפתח לדירה, המכתב לא נענה אך בעקבות המכתב הסתבר  לעו"ד דה פריס שהאב נעל מטלטלין בחדר בדירה וסירב לפנות את הדירה. גם פנייה של  עו"ד דה פריס לעו"ד הרניב לא הועילה לשם פינוי הדירה. כך גם פניות  עו"ד דה פריס בקשר לקבלת ייפוי כוח  נוטריוני מהאב עלו בתוהו. לטענת עו"ד דה פריס באין ייפוי כוח מטעם האב ושיתוף פעולה מטעם עו"ד הרניב, לא ניתן היה להמשיך את הטיפול בהעברת הזכויות בדירה לקונה.
• 9.      רוכשת הדירה הגב' יבלונצ'יק סופיה שלחה ביום 25.5.97 הודעת קיזוז בשל העובדה שלא נמסרה החזקה בדירה ולא נמסרו מסמכים אלה ואחרים לידי הקונה בהתאם להסכם המכר. בין לבין התכונן  עו"ד דה פריס להגיש בשם מרשתו המנוחה הגב' בלה ניאזוב תביעה כנגד עו"ד הרניב והאב, אולם בטרם הספיק להכין את כתב התביעה, נהרגה המנוחה בתאונת דרכים. עם פטירת מרשתו, סבר  עו"ד דה פריס כי אין לו כל אפשרות להגיש תביעה בשמה,  ועו"ד הרניב לא היה מעונין להגיש תביעה נגד הקונה. לכתב הגנתו צרף עו"ד דה פריס תכתובות רבות שיש בהן כדי להעיד על חוסר שיתוף הפעולה לו זכה  מעו"ד הרניב ומהאב.  בין  התכתובות שצרף עו"ד דה פריס לכתב הגנתו מכתב מיום 14/4/98 המאזכר את סרוב הקונה לשלם את יתרת התמורה בסך של 6,524$ ואת דעתו של  עו"ד דה פריס כי האחריות לכך מוטלת על האב וכי יש מקום להגיש תביעה של כונסי הנכסים כנגד הקונה.
• 10.  בכתב הגנתו מלין  עו"ד  דה פריס על הזמן הארוך שחלף עד להגשת התביעה באופן שיש בה כדי לגרום לו לנזק ראייתי באשר הוא סיים את תפקידו ככונס נכסים לפני שנים רבות ומי שהפר את החוזה הוא האב - התובע 2 מר  בוריס ניאזוב ופרקליטו - עו"ד הרניב .
• 11.   עו"ד דה פריס ביקש להגיש הודעה לצד ג' כנגד  עו"ד הרניב (התביעה היא על סך 37,730 ש"ח ולכן היא נידונה בדיון מהיר לפי פרק ט"ז 1 לתקנות). לאחר קבלת היתר הוגשה הודעה כאמור, אשר נמחקה לאחר מכן מטעמיו של  עו"ד דה פריס. 

טענות הנתבע 2  - עו"ד הרניב:

• 12.  עו"ד הרניב טען בכתב הגנתו כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין. טענתו זו נדחתה בהחלטה של מותב זה בהחלטת ביניים מיום 22.6.04.

עו"ד הרניב טען בהגנתו, בהתיחס לטענה שהסכם המכר הופר מאחר שהדירה לא נמסרה במועד והתמורה המופחתת ששולמה בשל כך, כי האב היה מודע להליך מכר הדירה ולטענות הקונים באשר לאי מילוי חיובים על פי ההסכם. (ר' סעיף 8 לכתב התביעה וסעיף 4 לכתב ההגנה של  עו"ד הרניב).