פסק-דין בתיק א 214859/02

1.         התובע, בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן: "הבנק") הגיש תביעה על סך 334,332 ש"ח (נכון ליום 20/11/2002) נגד הנתבעים כספי פרדי וכספי יונלה שהיו הלווים בהתאם להסכם הלוואה שנחתם בינם ובין הבנק ביום 25/8/98 (להלן: "הסכם ההלוואה").

כמו כן, הוגשה התביעה נגד ארסנטייב סרגיי ואוסטרובסקי גליה, הערבים על פי הסכם הלוואה.     

2.         אוסטרובסקי גליה (להלן: "הנתבעת") הגישה בקשת רשות להתגונן, ובהסכמה ניתנה לה רשות להתגונן, כאשר נקבע שהתצהיר התומך בבקשה ישמש כתב הגנה, והתקיים דיון לגופו של ענין בתביעה העיקרית נגד הנתבעת.

3.         רקע עובדתי:

ביום 25/8/98 נחתם הסכם הלוואה בין הבנק וה"ה כספי.

על פי הסכם ההלוואה קיבלו הלווים הלוואה בסך של 660,000 ש"ח  אותה היו צריכים להחזיר על פי המפורט בהסכם הלוואה.

הנתבעת חתמה כערבה להסכם הלוואה, באותו יום.

הלווים לא עמדו בהחזר ההלוואה, וביום 19/6/2000 פתח הבנק תיק למימוש משכון במסגרת תיק הוצל"פ 6-00-48968-01 ובמסגרתו נמכרו זכויותיהם של הלווים בנכס שבגוש 557 חלקה 515 (158) בגן יבנה (להלן: "הדירה" או "הנכס").

בטרם נמכרה הדירה במסגרת הליכי מימוש המשכון, בוצעה שומה לנכס, ושמאי בשם יוניצמן ירון העריך ביום 15/2/2001 את שווי הנכס בסך של 140,000 דולר כאשר ציין כי "בשל אופי התקופה במימוש בתנאי אילוץ תיתכן תזוזה סביב שווי הנכס בגבולות של 10%".

הנכס נמכר תמורת סכום השווה ל- 141,000 דולר וזאת בהסכמת הלווים ה"ה כספי (הסכמתם צורפה כנספח ת/15 לתצהיר מטעם הבנק).

כב' ראש ההוצל"פ אישרה ביום 13/8/2001 את מכירת הזכויות כמבוקש וכן פסקה הוצאות ושכר טירחה לכונס הנכסים.

לאחר מימוש הנכס נותרה יתרת חוב בגין ההלוואה וההוצאות המשפטיות אשר נכון ליום הגשת התביעה הסתכמה בסך של 334,332 ש"ח, ולפיכך, הוגשה התביעה כנגד הלווים והערבים.

4.         תמצית טענות התובע :

על פי סעיף 36 להסכם ההלוואה, קיימת חבות של הלווים והערבים יחד ולחוד לשאת בפרעון ההלוואה כולל ריבית, הוצאות, עמלות, תשלומים נוספים והפרשי הצמדה.

על פי סעיף 21 להסכם ההלוואה, זכאי הבנק לחייב בריבית פיגורים מקסימלית, והבנק דורש מהנתבע את יתרת החוב בצירוף הריבית המקסימלית.

5.         טענותיה של הנתבעת הן הטענות שנטענו בתצהיר התומך בבקשת רשות להתגונן המשמש כתב הגנה, וכל טענה עובדתית שלא בא זכרה באותו תצהיר התומך בבקשת רשות להתגונן, מהווה הרחבת חזית.

ב"כ התובע התנגד להרחבת חזית וחזר על כך גם בסיכומיו ולפיכך, אתייחס רק לטענות ההגנה הנמצאות במסגרת כתבי הטענות.

ראה לענין זה:

זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעמוד 140 וכן ת.א. (ת"א) 94/95 ציביאק נ' מבני תעשיה להשכרה באריאל בע"מ מחוזי ת"א (לא פורסם).