פסק-דין בתיק א 214614/02

בפני תביעה כספית בסך של 43,006.87 ש"ח.

טענות התובע

התובע, ביקש להשקיע כספים בחברות, כנגד הקצאת מניות באותן חברות.

הנתבע, הציג עצמו בפני התובע, כבקיא בשוק ההון ובפעילותה של חברת "ניסתא מחקר ופיתוח בע"מ" (להלן ,החברה"), וכמי שמוסמך בשמה, לפעול לגיוס כספים לטובת החברה, באמצעות הקצאת מניותיה או מניות חברות בנות לה.

הנתבע שכנע את התובע, בדבר איתנותה הכלכלית של החברה, וביום 19.2.98, נחתם הסכם בין הצדדים, לפיו, בתמורה, אשר במעמד ההסכם טרם נקבעה, יעביר הנתבע לתובע, חלק יחסי, אשר טרם נקבע, בזכויות בחבילות המניות אותן הסכים התובע לרכוש מהחברה, בכפוף לזכות הנתבע לבחור באחת החלופות המנויות בהסכם אותן ידרוש מהחברה.

התובע העביר לנתבע, המחאה בנקאית במזומן, על סך 30,000 ש"ח, לפקודת החברה, בהתאם להסכם וכחלק מזכויות בחבילת המניות אשר היו אמורות להירשם על שם התובע, בד בבד עם רישום חבילת המניות על שם התובע.

הנתבע, אישר לו בכתב ידו, נספח ג' לכתב התביעה, כי קיבל את ההמחאה, על פי דרישתו, כיוון שלא  הייתה לו כל מערכת יחסים עם החברה.

הנתבע, נמנע מלהעביר על שם התובע, את חבילת המניות בהתאם לתמורה שקיבל מהתובע.

לטענת התובע, הנתבע הצג בפניו מצג שווא, באשר למצבה הכלכלי של החברה, במטרה להטעותו, כאשר ידע באותה עת, כי החברה נמצאת בחובות המאיימים על קיומה וכי היא עומדת על סף פירוק.

ביום 26.2.98, הוגשה לבית המשפט בקשה לפירוק החברה.

לטענתו, הנתבע, בצע מעשה תרמית מול התובע, כדי לנסות ולחלץ חלק מהשקעותיו בחברה.

טענות הנתבע

כאיש עסקים, השתכנע הנתבע על ידי אמיר אטינגר, מחברת שיא רם שוקי הון בע"מ (להלן "שיא רם"), כי ההשקעה בחברה הנה כדאית.

את התובע פגש אצל אטינגר במשרדי שיא רם, ואטינגר הציגו כמי שהתרשם מכדאיות ההשקעה בחברה.

התובע והוא שוחחו בעניין כדאיות ההשקעה בחברה, והנתבע אמר לו שהוא מאמין בהשקעה זו.

ביום 15.2.98,הוא נפגש עם אטינגר אצל עו"ד ויאקובסקי, המייצג את  שיא רם. בפגישה זו נחתם ההסכם, ונמסרו בידי עו"ד ויאקובסקי המחאות בסכום ההשקעה. בפגישה זו התובע לא נטל חלק.

ביום 19.2.98, הוא נפגש עם התובע אצל עו"ד ויאקובסקי, כדי לחתום על ההסכם, הוא נספח א' לכתב התביעה. בפועל חתמו על ההסכם רק הצדדים לתביעה שבפני, ואטינגר ואדם נוסף בשם גליק, היו אמורים לחתום על ההסכם בהמשך. במעמד החתימה על ההסכם, התובע השאיר המחאה לפקודת החברה, והנתבע נתן לו אישור על קבלת ההמחאה, הוא נספח ג' לכתב התביעה, לא כנציג החברה, אלא לשם תיעוד ההמחאה, ולהניח את דעתו של התובע על פי בקשתו.

ההמחאה הופקדה על ידי התובע לידי עו"ד ויאקובסקי, שמסר אותה לחברה, ובתמורה קיבל את המניות לחלוקה בהתאם להסכם. וויאקובסקי שמר על המניות בנאמנות על שם שיא רם עד שהמשקיעים יחליטו באיזה מהחלופות שהוצעו להם הם בוחרים.

מכיוון שהחברה נכנסה לכינוס, לא בוצעה חלוקת המניות.

הנתבע טוען כי איננו בקיא בשוק ההון, איננו יועץ כלכלי ולא השקיע עבור אחרים.

לטענת הנתבע, הוא לא נפרע מהשקעת התובע, אלא רק אישר לתובע כי המחאתו הושארה בידי עו"ד ויאקובסקי.