פסק-דין בתיק א 2144/04

1. בפני תובענה לתשלום עמלות מכח הסכם שבין סוכן ביטוח לבין חברת ביטוח.
2. המדובר בתובענה בסדר דין מהיר, ובהתאם להוראות תקנה 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אפרט להלן בתמצית את עיקרי פסק הדין.

כללי-

3. התובע, מר שמעון אלבז (להלן - "הסוכן"), שימש כסוכן ביטוח של חברת הביטוח שמשון בע"מ (להלן - "שמשון") ולאחריה של חברת הביטוח מגדל בע"מ.
4. הנתבעת, קבוצת מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן - "מגדל"), נכנסה בנעליה של שמשון, ואין חולק בין הצדדים באשר לכך כי על מגדל האחריות (ככל שקיימת) לפרוע אף את מחויבויותיה של שמשון כלפי הסוכן (ככל שקיימות).
5. הסוכן טוען כי על פי ההסכמים שבינו לבין שמשון ומגדל, היו אמורות להשתלם לו עמלות בשיעורים מסויימים וכי מגדל נותרה חייבת לו עמלות בגין החודשים אוקטובר 2001 עד יולי 2002, בסך של  24,206 ש"ח נכון לחודש יולי 2002.
6. עמדת מגדל הינה כי הסוכן קיבל ממנה שתי הלוואות בנות 20,000 ש"ח כל אחת ואשר לא נפרעו במועדים בהם התגבשו החיובים הנ"ל. לכן, העמלות המגיעות לסוכן קוזזו כנגד אותן הלוואות, ולא נותרה כל יתרת חוב כלפי הסוכן.
7. הסוכן אינו חולק על כך שקיבל את ההלוואה השניה ושניתן היה לקזז אותה כנגד העמלות, אך טוען כי ההלוואה הראשונה הנטענת לא היתה הלוואה אלא מענק שאין כל חובה להשיבו ולא היה מקום לקיזוז כלשהו בהתייחס אליו.

דיון -

8. בפני העידו הסוכן בעצמו וכן העיד מטעמו מר יוסף שיינברג (שהיה מנהל סניף של שמשון במועדים ברלבנטיים, להלן - "שיינברג"). מטעם מגדל העידו מר סרג'יו לבאן (חשב איזור הצפון במגדל, להלן - "לבאן") והגב' נילי לרנר (עוזרת מנהלת עמלות סוכנים במגדל, להלן - "לרנר").
9. לאחר בחינת כתבי הטענות, התצהירים על נספחיהם, העדויות והמוצגים ולאחר שקילת טענות באי כוחם של הצדדים בסיכומיהם, מסקנתי הינה כי דין התביעה להדחות וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.
10. מבחינה עובדתית - אין חולק כי ביום 19/8/1998 ניתנה לסוכן המחאה על סך 20,000 ש"ח (בניכוי 130 ש"ח דמי טיפול, להלן - "ההמחאה").
11. המחלוקת הינה בין עמדת הסוכן לפיה סכום זה היה מענק שאין צורך להשיב לבין עמדת מגדל לפיה הסכום היה הלוואה שצריך להחזיר.
12. גרסתו של הסוכן סומכת על עדותו ועדות שיינברג, כמו גם על מסמך מיום 5/8/1998 ועל טענות הקשורות עם ההמחאה עצמה - אך כפי שציינתי לעיל, אין באפשרותי לקבל את גרסתו.

לא הוכח שהסכום שולם כמענק

13. בכתב התביעה, אשר מהווה את תצהירו של הסוכן (סעיף 13), הוא טוען  כי כספי ההלוואה הנטענת מצד מגדל -

"הינם לא אחרת משכרו של התובע בגין מכירת פוליסות משנים קודמות, וכל חוב ו/או "הלוואה" נטענת קוזזו בעבר ע"י חברת שמשון, במסגרת גמר חשבון שערך התובע עם חברת שמשון עוד ביום 5/8/98".

14. ראשית, יש הבדל בין משכורת בגין מכירת פוליסות (המשולמת בהתאם לשיעור מכירת פוליסות, כמוזכר בסעיף 13 לכתב התביעה) לבין "מענק" חד פעמי (כגרסתו במהלך העדות) והערבוב בין שני מושגים אלו פועל לחובתו של הסוכן.
15. שנית, לשיטת מגדל ההלוואה ניתנה ביום 1/9/1998 ולכן לא יכול להיות שהיא קוזזה כחודש לפני כן, ביום 5/8/1998. כלומר, במועד בו בוצע גמר החשבון הנטען לגבי שנת 1997, ביום 5/8/1998, עדיין לא ניתנה ההלוואה ולכן אין אפשרות לקבל את הטענה כי "ההלוואה הנטענת קוזזה כבר בעבר".
16. שלישית, הרי שהמסמך מיום 5/8/1998 המהווה את האסמכתא לכאורה לגבי "גמר החשבון" אינו מלמד על כך שהמדובר במענק שניתן במסגרת אותו גמר חשבון. כותרתו של מסמך זה (נספח ד' לתצהירו של הסוכן) הינה דווקא " מקדמה על חשבון עמלה" עליו חתם הסוכן הנוקב בסכום של 20,000 ש"ח (להלן - "טופס המקדמה"). לו היה מדובר במענק היה צורך לכתוב זאת במפורש, היות ואין כל חולק בין הצדדים כי מקדמה הינה סכום שיש צורך להשיב במידה והסוכן לא עומד ביעדיו בתום השנה וזאת להבדיל ממענק שאין צורך להשיב כלל. הסבריו של העד שיינברג לפיהם הכוונה היתה למענק למרות שהשתמש בטופס סטנדרטי של מקדמה, היות וזה היה הטופס היחיד שהיה ברשותו באותה עת (סעיף 9 לתצהירו ועמ' 6 שורה 6) לא הותירה רושם מהימן, מה גם - שאף אם היה במשרדו רק טופס שכזה אפשר היה לכתוב על גבי הטופס בכתב יד את ההסכמות שבין הצדדים ולמחוק את ההוראות המתייחסות ל"מקדמה". בנוסף, שיינברג עצמו העיד שלא היתה לו הסמכות להחליט על מענק שכזה והסמכות היחידה היתה של מר מאיר מירון (עמ' 5 שורה 18 ושורה 29). דא עקא, שאין בפני כל מסמך מאת מירון המאשר את מתן המענק ולא נמסרה עדות מטעמו לגבי נקודה זו.