פסק-דין בתיק א 214253/02

בפני תביעה כספית על-סך 79,788 ש"ח נכון למועד הגשתה 18/11/02.

הצדדים באדיבותם הסכימו, כי פסק-הדין יינתן על יסוד הכתב, ללא חקירות פרונטליות. עם זאת הוסכם כי פסק-הדין יהיה מנומק.

התביעה

העובדות אליבא דתובעת, הן כדלקמן:

התובעת עוסקת במסחר ברכבים מיד שניה, בדיקתם ושיפוצם במידת הצורך, הצגתם באולמות ומכירתם לבודדים. הנתבעת הינה חברה פרטית העוסקת בין השאר בסחר בשיווק כלי רכב מיד שניה. התובעת רכשה ביום 13.4.01 מאת הנתבעת רכב מדגם סוזוקי בלנו מ.ר. 70-040-28. עלות הרכישה עמדה על 69,000 ש"ח. הנתבעת עצמה רכשה את הרכב מאת חברה בשם: "אוטו ניישן רנט א קאר בע"מ" (להלן: "אוטו ניישן"). הבעלות על הרכב היתה רשומה במשרד הרישוי ע"ש אוטו ניישן, והיא לא שונתה למרות שהרכב נמכר לידי הנתבעת וזאת כמנהג סוחרי הרכב. בסעיף 5 לכתב התביעה מוסבר כי הדבר נועד למנוע תוספת בעלים לרכב, דבר שהפחית את ערך הרכב שוק המכוניות. נמסר יפוי כוח חתום ע"י אוטו ניישן, ומאושר ע"י עורך דין, אשר באמצעותו ניתן יהיה בעת מכירת הרכב ללקוח פוטנציאלי, לרשום את הבעלות במשרד הרישוי על שמו של אותו לקוח.

התובעת טוענת כי במעמד רכישת הרכב על ידה, הציגו נציגי הנתבעת מפורשות, מצב לפיו הרכב נקי מכל עיקול ו/או שעבוד פרט לשעבוד לטובת חברת מכשירי תנועה בע"מ, אשר נרשם במשרד הרישוי והנתבעת התחייבה לפעול להסרתו. אכן, ביום 15.4.01 הוסר השעבוד האמור.

התובעת רכשה את הרכב ושילמה בגינו את מלוא התמורה בכפוף לתנאי היסודי שהרכב יימסר לידיה כשהוא נקי מכל שעבוד ו/או עיקול.

ביום 16.8.01 מכרה התובעת את הרכב ללקוח פרטי. במעמד העברת הבעלות במשרד הרישוי, דבר שבוצע עפ"י יפוי הכוח של אוטו ניישן, התברר לתובעת כי על הרכב רובץ שעבוד לטובת בנק מסד בע"מ ועל כן לא ניתן לבצע את העברת הבעלות כנדרש. התובעת הוסיפה כי התברר שהשעבוד רובץ על הרכב החל מיום 18.10.00. התובעת ראתה בכך התנהגות חסרת תום לב מצד הנתבעת, התנהגות המנוגדת למצג שהוצג בפניה בעת רכישת הרכב, כי הרכב נקי מכל עיקול או שעבוד.

לטענת התובעת, היא פנתה לנתבעת פעמים רבות בעל פה ובכתב לפעול מיידית להסרת השעבוד או לחילופין לבטל את חוזה המכר והשבת מלוא התמורה שניתנה לה ע"י התובעת, אולם פניותיה לא נענו.

מכאן לתביעה. סכום התביעה הינו סכום רכישת הרכב, כשהוא משוערך ונושא ריבית כחוק.

נספחי התביעה הם כדלקמן:

נספח א' - יפוי הכוח "הפתוח" של אוטו ניישן מיום 9.1.01.

נספח ב' - רשיון הרכב ממשרד הרישוי מיום 15.4.01.

נספח ג' - תכתובות בין הפרקליטים.

ההגנה

הנתבעת הכחישה את התביעה. הנתבעת ציינה, כי הנוהג של סוחרי מכוניות לקבל לידיהם רכב ללא שינוי בעלות כדי שלא להוסיף "ידיים" לרכב , הוא נוהג פסול והסוחר אשר נוהג לפיו יימצא נפסד. מכל מקום, הנתבעת סבורה כי התובעת שנטלה את הרכב בלי לדאוג לשינוי הבעלות בו, לקחה על עצמה את הסיכון שעל הרכב יוטל שעבוד לאחר מועד הרכישה. הנתבעת טוענת, כי אילו העבירה התובעת את הרכב על שמה ביום 15.4.01, קרי, במועד הרכישה או בסמוך לאחריה, היה הרכב נרשם על שמה ללא עיקול שהוא. לטענת הנתבעת, בשונה מהאמור בכתב התביעה, השעבוד על הרכב נרשם רק במחצית חודש מאי 2001. במועד רכישת הרכב ע"י הנתבעת ביום 9.1.01 לא היה רשום כל שעבוד לטובת בנק מסד. השעבוד היחיד שהיה רשום על הרכב באותו מועד, נרשם לטובת חברת מכשירי תנועה בע"מ. הנתבעת התחייבה להסיר שעבוד זה מייד, וכך עשתה.

לדידה של הנתבעת, לא נפל דופי בהתנהגותה. התובעת רכשה רכב אגב סיכון,  ומשהתממש הסיכון, אין התובעת יכולה לחזור אל הנתבעת.

העדויות

הגרסאות לעיל, שהותוו בכתבי הטענות, נתמכו גם בתצהירי הצדדים. מטעם התובעת העיד מר יעקב ברסנו, אשר שימש כקנין של התובעת. לגרסתו בסעיף 3 לתצהיר, התקיימו בין הצדדים בתיק קשרי מסחר תקינים וטובים לאורך זמן. לדבריו, בתחילת חודש אפריל 2001 התנהל מו"מ בין התובעת לבין נציגי הנתבעת לגבי רכישתם של מספר כלי רכב, ובהם גם הרכב נשוא התביעה. יחד עמו ניהל את המו"מ בשם התובעת, גם מר בני יחיא, שהיה באותה עת מנהל הסחר בתובעת.