פסק-דין בתיק א 21412/03

א.        עיקר העובדות וטענות בעלי הדין

1.         בין התובעת מזה והנתבע מזה נחתם ביום 15/11/01 הסכם שכירות (להלן: "ההסכם"), בגדרו שכר הנתבע מן התובעת בית מגורים בהרצליה (להלן: "המושכר") לתקופת שכירות בת 12 חודש שנועדה להסתיים ביום 6/12/02 (להלן: "תקופת השכירות").

לנתבע ניתנה האופציה להאריך את תקופת השכירות עד ליום 6/12/04 בכפוף לתנאים שנקבעו בהסכם השכירות.

2.         למרבה הצער, יחסי השכירות שבין בעלי הדין לא עלו יפה, והיו רצופים מעקשים ונפתולים אשר הדיהם הגיעו עד לשערי בית המשפט.

בת.א. 167365/02, חויבה התובעת דכאן, לשלם לנתבע דכאן סכומי פיצויים בגין איחור במסירת המושכר לשיפוי הנתבע בהמצאות תיקון ליקויים במושכר.

3.         היחסים העכורים בין בעלי ההסכם הובילו אותם לכדי התדיינות נוספת, ובכתב התביעה המונח בפני תבעה התובעת מן הנתבע תשלום פיצויים בסך של 152,013 ש"ח בגין מה שהוגדר ע"י התובעת כפיצויים "סמליים"

(בסך 50,000 ש"ח) בשל הפרת חובתו של הנתבע ואי האכפתיות שגילה לגבי רצונה של הנתבעת למכור את המושכר (סעיף 24 לכתב התביעה) וכן, לעגמת נפש ונזקים ישירים ועקיפים בסכום של 50,000 ש"ח נוספים (כאמור בסעיף 29 לכתב התביעה).

4.         על אלו נוספו עתירות לחייב את הנתבע בתשלום בגין גרם הפרת חוזה עם הגנן ששכרה התובעת (להלן: "הנזק"), תשלומי דמי תיווך, הפסד דמ"ש ונזקים לדירה.

5.         מנגד, הכחיש הנתבע בכתב ההגנה שהגיש את כל טענות התובעת וכפר בזכותה לגבות ממנו פיצוי כלשהוא.

עדויות בעלי הדין נשמעו בפני בתאריכים 27/10/04 ו-27/2/05.

6.         ביום 3/5/05, בעקבות דחיית בקשת התובעת להביא עדויות הזמה, הוריתי לבעלי הדין לסכם את טענותיהם בכתב כדלקמן:

התובעת עד ליום 10/6/05.

הנתבע עד ליום 10/7/05.

לבקשת התובעת, הוארך המועד להגשת סיכומיה עד ליום 30/6/05 והסיכומים הוגשו בפועל ביום 3/7/05.

לבקשת הנתבע מיום 30/8/05, הוארך לו המועד להגשת סיכומיו עד ליום 5/10/05.

7.         מעיון בתיק הסתבר לי כי עד למועד כתיבת פסק דין זה, לא טרח הנתבע להגיש את סיכומיו.

            התובעת פנתה לבית המשפט בבקשה ליתן פס"ד על יסוד טענותיה.

            אי הגשת סיכומים במועד היא בגדר רעה חולה. נציבת תלונות הציבור על שופטים נדרשה לסוגיה זו בחוו"ד מס' 6 שצורפה לדו"ח השנתי לשנת 2004 והגדירה את המתנתו של בית המשפט לקבלת סיכומים מעבר למועד שנקבע -  "כדרך ניהול משפט שאינה ראויה ואינה הכרחית, המתנה כזו גורמת לתקלות מיותרות ולהארכת המשפט ללא הצדקה".

            לסיכום גילוי דעתה, כותבת הנציבה: