פסק-דין בתיק א 21377/03

התובעת הינה חברה להשכרת רכב אשר בבעלותה רכב פרטי מס' רישוי 36-611-43 (להלן: "רכב התובעת"), אשר היה נהוג בדי מר מרק שגיב.

ביום 24.3.02 נהג מרק שגיב ברכב התובעת בכביש האצה מצומת עין הקורא לתוך כביש מס' 4, כאשר במסלול הימני בכביש 4 נסעה משאית מס' רישוי 00-146-23 (להלן:"המשאית") הנהוגה בידי אליהו איליה.

בעדותו ציין מרק שגיב כי התאונה ארעה בשעות הבוקר, כאשר הכבישים עמוסים והרכבים בכביש ההאצה עמדו בשיירה ללא תנועה. לדבריו גם בכביש 4 הרכבים עמדו והמשאית התקדמה לאיטה משמאל לרכב התובעת.

מרק שגיב מציין בעדותו, כי המשאית פגעה בחלקה האחורי של מכונית התובעת בשעה שרכב התובעת היה בעצירה מוחלטת .

בתמיכה לדבריו הוגש הדיווח לחברת הביטוח, בו מציין מרק שגיב את שהעיד בעדותו ולדבריו, הנתבע אמר לו כי הוא לא ראה אותו מאחר ורכב התובעת היה מחוץ לשדה הראיה של הנוהג במשאית.

בעדותו בבית המשפט העיד מר שגיב :

"ברגע שהרכבים קדימה התחילו לנסוע, המשאית התחילה להזדחל קדימה, אני עמדתי ולא זזתי, האוטו לפני לא זז. פתאום שמעתי שהוא מתחיל לגרד אותי, אני מצפצף ואין לי לאן לברוח, אני הייתי במצב עמידה וגם זה לפני וגם זה לפניו".

הנתבע בעדותו מציין כי נסע בכביש 4 בנתיב הימני מבין הנתיבים ומימין לו נתיב האצה המתמזג לתוך כביש 4.

לדבריו :

"היינו במצב של נסיעה ולא עצירה מוחלטת ופתאום הרגשתי שאני פוגע באוטו, לא יודע אם אני פגעתי בו או הוא פגע בי. הפגיעה היתה עם הטמבון הימני של המשאית בכנף האחורית של הפרטית".

בחקירתו הנגדית ציין הנתבע כי המראה הקדמית הצדדית הימנית של המשאית, אינה מכסה את הפינה הקדמית של המשאית ומכיוון שכך, רכב התובעת היה מצוי  בשטח "מת" ולכן לא יכול היה להבחין ברכב התובעת.

לדבריו, נהג המכונית הפרטית נדחף לפני המשאית ומוסיף הנתבע :

"לי תמיד יש מצב שאני חייב לשמור מרחק מהרכב שלפני. אני יודע מנסיון שתמיד נדחפים. מנסיון אני יודע שאין לי שדה ראיה מהכיוון ההוא ולכן אני תמיד שומר מרחק".

במקרה דנן, מעדויות הנהגים כמו גם מהנתונים האובייקטיביים עליהם הצביעו המעורבים, עולה כי קיימת רשלנות מצד שני הנהגים.

מחד, למשאית זכות קדימה בהיותה בכביש הראשי אליו משתלב כביש האצה ולנוהג  ברכב התובעת החובה ליתן זכות קדימה למי שנוסע בכביש 4.

מאידך, אין המדובר בנסיעה רגילה אלא בשיירה של מכוניות הן בכביש הראשי והן בנתיב ההאצה כאשר ההתקדמות והעצירה של הרכבים היא לסרוגין.

נהג המשאית העיד כי מניסיונו, ישנם רכבים המנסים לנצל את העובדה שהמשאית אינה יכולה להאיץ על מנת לנסות ול"הדחף" לפני המשאית ולכן עליו ליתן שימת לב  מיוחדת לרכבים המנסים להשתלב בתנועה.

העדים הצביעו כי הפגיעה ברכב התובעת היתה עם החלק הקדמי של המשאית במקום המהווה אזור המוסתר לראיה של הנוהג במשאית והפגיעה היתה בפינה השמאלית האחורית של רכב התובעת כפי שגם ניתן לראות בתמונות הנזק של רכב התובעת.

מעדות נהג רכב התובעת למדים כי רכב התובעת הקדים את המשאית במעט. מול עדות נהג רכב התובעת שרכב התובעת היה בעצירה מוחלטת, נהג המשאית לא יכול היה למסור פרטים על נסיעת רכב התובעת באשר רכב התובעת היה מצוי בנקודה המוסתרת מעיניו של הנתבע.