פסק-דין בתיק א 213698/02

1.         התובע יליד 1950. נפגע בתאונת דרכים ביום 19.8.01 עת אשר נפגע רכבו מאחור על ידי רכב אחר. התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975, והנתבעות הינן המבטחות החבות בפיצוי התובע בגין נזקיו כפי שיוכחו.

כתוצאה מהתאונה פנה מיד באותו יום התובע לאורטופד ד"ר אייל ריבלין. בכרטיס הרפואי נרשם כי התובע סובל מכאב גב תחתון והוא קיבל טיפול תרופתי של כדורי ויוקס למשך 10 ימים. בסיכום הביקור מציין האורטופד כי בדיקת תהודה מגנטית וטומוגרפיה ממוחשבת שנעשו בעבר פורשו כתקינים.

בסיכום מידע רפואי, של האורטופד ד"ר אייל ריבלין, מיום 19.3.03 נרשם לגבי תלונות התובע כי לנ"ל אירועים חוזרים של כאבי גב תחתון ללא הקרנה. צליפת שוט באוגוסט 2001 ואז נעזר בויוקס.

כאב באזור L4 - S1 המתגבר בכיפוף קדמי ואחורי. הגבלת תנועה קלה ללא חוסר נוירולוגי.

באבחנה נאמר רק על כאב בגב תחתון והאורטופד הפנה את התובע לטיפול כירופרקטי.

באישור של רופאת המשפחה ד"ר טמיר שולמית מיום 23.8.01 נאמר כי ב-10.8.01 נפגע התובע בתאונת דרכים מרכב מאחור ואז נפגע במרפק שמאל ובצואר ומתלונן על כאבי גב.

בדיקה הגופנית נזכרות מכות יבשות ובאבחנות נזכר פגיעה של צליפת שוט וכאבי גב.

בפענוח צילום רנטגן מיום 23.12.03 של חוליות הצוואריות נאמר:

" מודגמים שינויים ניווניים ניכרים בחוליות C4-C5-C6 .

באקסטנציה מודגם רטרוליסטזיס קל בגובה C6-C5 .

היצרות של מרווח C5-C6 .

אין עדות לקמט.

אוסטאופיטים."

בטומוגרפיה ממוחשבת באותו מועד של החוליות הצוואריות נאמר כי במירווח בין החוליות C6-C7 מודגם אוסטאופיט אחורי ימני עם אפשרות של לחץ שורשי ברצס הקדמי הימני. בכל אחד משני המרווחים C5-C6 וC4-C5- נצפה SPUR אחורי שמאלי.

במרווחים C3-C4 נצפו אוסטופיטים אחוריים קטנים. לא נמצאה עדות לסטנוזיס בעמוד השדרה.

התובע טוען כי הינו סובל מכאבי גב חזקים, קושי להניע צווארו ומקשיים בכיפוף וישור עמוד השדרה, כאשר הכאבים מקרינים לפלג גופו התחתון.

התובע טוען כי עבד כשמאי ביטוח שכיר ועבודתו כרוכה בעבודה משרדית הכוללת ישיבה אל מול מחשב כמו גם עבודות שטח לרבות נסיעות תכופות וכי עובר לתאונה היה מצוי בשלבי מעבר לעבוד כשמאי עצמאי. התאונה גרמה לקושי בישיבה ממושכת במשרדו, לכאבי גב וראש אשר הפריעו לניידותו. למרות שהגשים תוכניותיו להיות שמאי עצמאי, בשל התאונה ותוצאותיה, נאלץ לצמצם את היקף עבודתו תוך שהפגיעה פגעה באיכות חייו ולמוגבלויות בעבודה, קושי בהרמה ובנשיאת משאות ולכן מתקשה התובע לסייע למשפחתו בפעולות היומיומיות.

2.         בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את האורטופד ד"ר נחשון רנד, אשר בחוות דעתו מיום 1.2.04 מציין כי בעת בדיקתו של התובע ביום 27.10.03 התלונן התובע על סחרחורות וכאבי ראש עם אירועי החמרה ובחילה לעיתים תכופות. התובע התלונן על צוואר תפוס ועומס על העורף, קושי בהטיית הראש והגוף לצדדים, ירידה בגמישות עם קרינת כאב בין השכמות עד לגב התחתון. התובע באותה עת משמש כנהג מונית ולדבריו אחרי 4-5 שעות נהיגה נאלץ לנוח לפני שהוא ממשיך בעבודתו. משתמש בקביעות בחגורת גב ובתרופות נוגדי דלקת.

בבדיקה מצא המומחה כי תנועות עמוד השדרה הצווארי הן ללא מגבלה תפקודית משמעותית, אולם קיימת הגבלה מינימלית קלה ביישור הצוואר וחסר של כ-10% מטווח התנועה בציר זה. אין קיפוח עצבי וההחזרים הגידיים תקינים ולא קיים דלדול שרירים. טווח התנועות בעמוד השדרה המותני כמעט מלא עם גמישות טובה.