פסק-דין בתיק א 2134/02

פתח דבר

1.         מונחת בפני תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר על ידי בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן: " הבנק"), לחייב את הנתבעים, מר יצחק גולדנברג (להלן: " גולדנברג") ומר אליהו אוזן (להלן: " אוזן") לשלם את יתרת החובה בחשבון מספר 380363 המתנהל בבעלותם המשותפת בסניף "הדר" של הבנק בחיפה (להלן: " החשבון").

ביום 30/12/02 ניתן נגד גולדנברג פסק דין בהעדר הגנה (ראו בש"א 22499/02), ואילו לאוזן ניתנה רשות להתגונן מפני התביעה (ראו החלטת כבוד השופטת י' שיצר מיום 15/4/03 בבש"א 22989/02) - בכפוף להפקדת ערובה ובשתי טענות בלבד: האחת, כי הבנק גרם ברשלנות להיווצרות יתרת חובה בחשבון שעה שכיבד הוראות שניתנו לו לרכישת ניירות ערך בניגוד לזכויות החתימה שנקבעו בחשבון. השנייה, כי החתימות הנחזות להיות חתימותיו של אוזן על גבי מסמכים שונים מאת הבנק - שמכוחם חויב החשבון - זויפו.

תביעה זו הוגשה בראשיתה גם נגד חברת גולד-עוז נכסים והשקעות בע"מ (להלן: " חברת גולד-עוז") וחברת חנה-דבורה נכסים והשקעות בע"מ (להלן: " חברת חנה-דבורה") - חברות פרטיות בבעלותם של אוזן וגולדנברג אשר לטענת הבנק, כפי שיפורט בהמשך, שימשו כערבות להתחייבויותיהם כלפיו. ואולם, בהחלטה מיום 14/11/05 הוריתי, לבקשת הבנק ולנוכח הצהרתו כי הן אינן פעילות עוד, על מחיקתן של החברות הללו כבעלות דין בתובענה.

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים

2.         אוזן וגולדנברג היו במועדים הרלוונטיים לתובענה בעלי השליטה במספר חברות ציבוריות אשר השתייכו ל- "קבוצת נגה", וביניהן חברת נגה אלקטרוטכניקה בע"מ (להלן: " נגה אלקטרוטכניקה") וחברת נגה טכנולוגיות בע"מ (להלן: " נגה טכנולוגיות").

ביום 17/7/00 פתחו אוזן וגולדנברג את החשבון בסניף "הדר" של הבנק, ובמעמד זה חתמו על מספר מסמכים:

טופס כללי לפתיחת חשבון שקבע, בין היתר, כי רק חתימה של אוזן וגולדנברג יחד מחייבת את החשבון (להלן: " טופס כללי לפתיחת חשבון"; צורף כנספח א לתצהירו של מר דוד עמר, פקיד בבנק אשר שימש במועדים הרלוונטיים לתובענה רפרנט בחשבון; להלן: " עמר");

הסכם שבו פירוט תנאים כלליים לניהול חשבון דביטורי (צורף כנספח ב לתצהיר עמר);

בקשה להקצאת אשראי קצר מועד (צורפה כנספח ג לתצהיר עמר);

טופס שעניינו מתן הוראות טלפוניות לחיוב החשבון (להלן: " טופס הוראות טלפוניות"; צורף כנספח ב לתצהירה של גב' חנה אבוקרט, יועצת עסקים בבנק, להלן: " אבוקרט"), אשר מורה כדלקמן:

"... הואיל ובקשר עם ניהול החשבון נעביר אליכם מדי פעם בפעם הוראות, בין בעצמנו ובין באמצעות מיופה כוחנו, בין העברות מחשבון לחשבון אחר שלנו ובין העברות מהחשבון לחשבונות של אחרים, לביצוע שירותים בנקאיים באמצעות טלפון ו/או טלקס ו/או פקסימיליה ו/או אמצעי תקשורת מקובל אחר הנהוג אצלכם (להלן: 'הוראה טלפונית');

והואיל ואנו מעוניינים כי תבצעו את ההוראות הטלפוניות הנ"ל לזכות או לחובת חשבוננו אצלכם לפי העניין, גם מבלי שקיבלתם את האישור הפורמלי בכתב לכך, ומבלי שחתמנו על הטפסים הנהוגים אצלכם, והפעולות שתתבצענה כנ"ל תהיינה תקפות כאילו נחתמו על ידינו בכתב. דהיינו:

...

הוראות לקניית ו/או מכירת ו/או המרת ניירות ערך באופן הרחב ביותר (ישראליים או זרים), לרבות כתבי אופציה וזכויות, לזכות או לחובת החשבון.

..."  (ההדגשה שלי- ע.ב.).

כשבוע לאחר פתיחת החשבון, ביום 25/7/00, גולדנברג ואוזן חתמו על טופס לפתיחת "חשבון משותף" עבור "שותפות מסחרית בלתי רשומה" - שגם בו נקבע כי רק חתימה משותפת של השניים מחייבת את החשבון (להלן: " הטופס הנוסף לפתיחת החשבון"; צורף כנספח ב לתצהיר אוזן מיום 27/4/06, להלן: " תצהיר אוזן").

לבסוף, אוזן וגולדנברג חתמו על טופס ייפוי כוח לפעול בחשבון, בו הסמיכו את מר ניסים נגר (להלן: " נגר"), אשר שימש באותו מועד כמנהל חשבונות בנגה אלקטרוטכניקה, לקבל במקומם כל מידע בקשר עם החשבון מהבנק, לבצע פעולות הפקדה בחשבון וליתן לבנק הוראות לקניית ומכירת ניירות ערך ישראליים וזרים (להלן: " ייפוי הכוח", צורף כנספח ג לתצהיר אבוקרט).

3.         כוונתם של אוזן וגולדנברג, בעת פתיחת החשבון, היתה לרכוש באמצעות אשראי שיועמד לרשותם על ידי הבנק ניירות ערך של נגה אלקטרוטכניקה ונגה טכנולוגיות (להלן: " ניירות הערך") - ואמנם מתדפיסי הפעולות בחשבון עולה כי למן פתיחתו ועד לחודש דצמבר 2000 נרכשו בחשבון, באמצעות האשראי שהעמיד הבנק לאוזן ולגולדנברג, ניירות ערך בתדירות גבוהה ובשווי עשרות ומאות אלפי שקלים בכל רכישה (התדפיסים צורפו כנספח דד לתצהיר עמר); ומתדפיס ריכוז פעילות בניירות ערך מיום 2/10/02 עולה כי מדובר ברכישת ניירות ערך בשווי נומינלי כולל של 8,708,716.92ש"ח (התדפיס צורף כנספח דד1 לתצהיר עמר).  

ביום 26/6/01 חתמו השניים על התחייבות בלתי חוזרת לשעבד לטובת הבנק את ניירות הערך שנרכשו זה מכבר ויירכשו בעתיד בחשבון, בתמורה לאשראי בגובה 12,000,000ש"ח שיעמיד הבנק לרשותם - באופן ששווי השוק של ניירות ערך אלה לא יפחת מ- 275% מסכום האשראי שהועמד לרשותם. אוזן וגולדנברג הוסיפו והתחייבו כי בכל מקרה שבו שווי השוק של ניירות הערך ירד עד ל- 200% מסכום האשראי, הם יוסיפו ביטחונות לשביעות רצון הבנק בתוך חמישה ימים מן המועד שבו ידרשו לעשות כן - שאם לא כן, הבנק יהא רשאי לממש את ניירות הערך המשועבדים על פי שיקול דעתו הבלעדי (כתב ההתחייבות צורף כנספח ד לתצהיר עמר).

לטענתו של הבנק, רכישת ניירות הערך בחשבון בוצעה על ידי אבוקרט בהתאם להוראות טלפוניות שקיבלה מנגר במסגרת ייפוי הכוח שניתן לו על ידי אוזן וגולדנברג; וכן טוען הבנק כי למעלה מן הצורך ועל מנת לוודא שפעולות אלה נעשות על דעתם של בעלי החשבון, בסמוך לאחר כל רכישה נהגה אבוקרט לשלוח לנגר באמצעות מכשיר הפקסימיליה (להלן: " פקס") טפסים שמפרטים כל אחת מן הפעולות שביצעה - והוא החתים את אוזן ואת גולדנברג על טפסים אלה והשיבם לידיה (להלן: " טופסי ההוראות לביצוע") (ראו סעיפים 10-16 לתצהיר עמר וסעיפים 10-17 לתצהיר אבוקרט). אוזן מצידו טוען כי רכישת ניירות הערך בוצעה שלא בידיעתו וממילא אף שלא בהסכמתו - וזאת בניגוד להוראות שניתנו לבנק על ידו ועל ידי גולדנברג באשר לזכויות החתימה בחשבון (ראו סעיף 13 לתצהירו). בנוגע לטופסי ההוראות לביצוע, לטענתו על מרביתם כלל לא מופיעה חתימה שנחזית להיות חתימתו, ובשאר הטפסים החתימה אשר נחזית להיות חתימתו היא מזויפת (ראו סעיפים 27-29 לתצהירו).