פסק-דין בתיק א 21319/03

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף נטענים עקב תאונת עבודה אשר גרמה לקטיעת חלק מאצבעו של התובע.

רקע -

1.       התובע, מר חטיב יוסף (להלן - "התובע"), היה בכל המועדים הרלבנטיים עובד של הנתבעת, רקמת פלדה בע"מ (להלן- "המעביד"), שהינו מפעל ליצירת רשתות פלדה לגדרות.

2.       אין חולק כי התובע עבד בשירות המעביד החל מגיל 15 ועד מועד התאונה הנטענת, דהיינו- כשמונה שנים.

3.       אין גם חולק כי ביום 15/8/2003 נחתכה אצבע ידו השמאלית מסכין (להלן - "הסכין") המהווה חלק מהמכונה אותה הפעיל, כאשר המדובר במכונה לכיפוף ולחיתוך חוטי פלדה (להלן - "המכונה").

4.       אופן פעולת המכונה הינו כדלקמן : חוט פלדה נכנס לרכיב הראשון של המכונה, שם הוא מכופף על ידי מערך של גלגלי שיניים, ויוצא מהרכיב הראשון כשהוא מכופף ומסולסל. משם נכנס החוט המסולסל לרכיב השני, שם מותקנת הסכין המונעת על ידי בוכנה הידראולית. הסכין חותכת את החוט המסולסל למקטעים באורך שנקבע על ידי בקר דיגיטלי הקבוע ליד המכונה (להלן - "הבקר"). לאחר החיתוך, יוצאים בקצה השני של המכונה המקטעים של חוטי המתכת באורך הרצוי.

טענות הצדדים באשר לשאלת האחריות -

5.       התובע טוען כי ביום התאונה, הבקר לא היה תקין ועל כן במקום לחתוך את חוט הפלדה למקטעים באורך של 2 מטר, כפי שכיוון התובע, חתכה המכונה מקטעים באורך של כ-30 ס"מ בלבד, וכך קרה שהסכין ביצעה חיתוך במקום בו היתה מונחת ידו של התובע, אשר אחז בחוט הפלדה.

6.       לטענת התובע האחריות לקרות התאונה ולתוצאותיה חלה על המעביד, היות והמדובר במכונה מסוכנת ולשיטתו התרשל המעביד בכך שלא סיפק הדרכה הולמת לגבי שימוש מקצועי במכונה או פיקוח על שימוש במכונה, לא דאג לתקינות המכונה ולא סיפק לתובע אמצעי מיגון מפני פגיעה אפשרית בעת תקלה.

7.       עוד טוען התובע כי הוא התריע בפני מר משה ושדי, מנהל היצור בנתבעת (להלן - "המנהל"), כי קיימת תקלה במכונה אולם זה השיב לו כי יש לחץ בעבודה וכי עליו להסתדר בעצמו. מאחר והמכונאי האחראי על תיקון המכונה לא היה נוכח במפעל, נאלץ התובע להפעיל את המכונה כפי שהיא וללא תיקון התקלה.

8.       בנוסף, עקב לחץ בעבודה, נאלץ התובע, לטענתו, לעבוד ביום שקדם לתאונה שעות רבות ללא שהות מספיקה למנוחה, דבר אשר לטענתו השפיע על כושר עבודתו ביום התאונה.

9.       המעביד, מנגד, טוען כי לא היתה כל התרשלות מצידו וכי האירוע קרה בשל רשלנותו הבלעדית של התובע.

10.   טוען המעביד כי התובע התרשל בתפעול המכונה, כי המדובר בעובד שהיה  בעל ניסיון בהפעלת המכונה ובהתמודדות עם תקלות המופיעות בה וכי התובע חייב היה להמנע מלהחדיר את אצבעו למכונה טרם ניתוקה מזרם החשמל.

11.   המנהל טוען כי התובע לא התריע בפניו על תקלה כלשהי במכונה וגם לאחר התאונה לא בוצע כל תיקון במכונה זו. עוד טוען המנהל כי על פי שעון הנוכחות, התובע כלל לא עבד ביום שקדם לתאונה וכי ניתנה לתובע הדרכה ע"י המנהל לגבי כך שחל איסור חד משמעי על הכנסת יד לתוך המכונה בניסיון לחלץ חוט מתכת וכו'.

טענות הצדדים באשר לשאלת הנזק -

12.   בין הצדדים הוסכם כי לתיק תוגש חוות דעתו של המומחה הרפואי, דר' שי פריימן, בתחום האורטופדי, אשר קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין קטיעה של הגליל המרוחק של האצבע ביד שמאל ( נ/3). עוד יצויין כי הועדות הרפואיות של המל"ל קבעו אף הן נכות צמיתה בשיעור של 5%.

13.   על בסיס נתונים אלו, התובע העריך את נזקיו עקב התאונה בסך 196,082 ש"ח, לאחר ניכוי תגמולי המל"ל.

14.   המעביד לעומתו, העריך את הנזקים בסך של 14,226 ש"ח, ולאחר ניכוי רשלנות תורמת ותקבולי מל"ל - התוצאה לשיטתו הינה שהתביעה "נבלעת", ואין כל סכום לפיצוי. 

דיון -

15.   לתיק הוגש תצהירו של התובע ( ת/1) וכן מסמכים מטעמו. כמו כן הוגשו תצהיריהם של עובד נוסף בשם מר סאלם פדיל מטעם התובע (להלן - "פדיל", ת/5) ותצהיר המנהל ( נ/5).

16.   בנוסף, שני הצדדים הגישו חוות דעת של מומחים המתייחסות לאופן פעולת המכונה, לאפשרויות השונות של קרות האירוע ובאשר לעמידתה של המכונה בתקנים הרלבנטיים. מטעם התובע הוגשה חוות הדעת של יועץ הבטיחות, מר שאלתיאל צברי (להלן - "צברי") לרבות השלמה ( ת/3 ו- ת/4) ומטעם המעביד הוגשה חוות הדעת של המהנדס מר אריק יודלה (להלן - "יודלה", נ/4).