פסק-דין בתיק א 213004/02

מבוא

1.         עניין לנו בתביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: החוק).

2.         התובע, יליד 1943, נהג בכל הזמנים הנוגעים לתאונה הנטענת במלגזה השייכת למפעל בו עבד.

3.         הצדדים חלוקים בשאלה האם עסקינן באירוע הנופל לגדר ההגדרה של תאונת דרכים על פי החוק.

4.         על פי החלטת בית המשפט, מפי כב' השופט בכר, פוצל הדיון באופן שראשית נדונה שאלת החבות.

גרסת התובע

5.         התובע מוסר בתצהירו כי התאונה ארעה באופן הבא:

"בתאריך 20.4.98 בשעות הצהרים נהגתי על מלגזה במסגרת עבודתי.

לאחר שהרמתי ברזלים במשקל 8 טון, ובאורך 12 מטר על המלגזה התנדנדה המלגזה בחוזקה עקב תנאי דרך ומהמורות. עקב כך חשתי בכאבים עזים מהצוואר ועד הגב התחתון."

בהמשך הוא מתאר  שפינויו מהשטח נעשה לאחר קריאה של העוזר שהיה עמו על המלגזה למנהל כ"א במפעל אשר הזעיק את מד"א.

6.         התובע היה העד היחיד מטעמו.

7.         בעת חקירתו הנגדית נדרש התובע להתייחס למסמכים שונים הנוגעים לתאונה ולפגיעתו בה, על ידי ב"כ הנתבעות. מתוך חקירתו עלה כי לא עשה כל מאמץ לאתר את העוזר שעבד עמו על המלגזה בעת האירוע ואף לא את מנהל כ"א במפעל שהיה זה שהזעיק את מד"א לפנות אותו לבית חולים.

הסבריו של התובע מדוע לא עשה כן, הצטמצמו  לטענה כי מאחר והמפעל בו עבד בעת האירוע נסגר, לא איתר את האנשים.

8.         התובע עומת עם תיאור התאונה במסמכים רפואיים שונים , למשל בטופס תביעה למל"ל ובמסגרת התביעה לקביעת נכות בפני הועדה הרפואית במל"ל, שם אין כל ציון של פגיעה תוך כדי נסיעה כתוצאה מאירוע כלשהו.

בטופס התביעה למל"ל מצוין:

"בזמן העבודה בהעמסת חומר ירד ממלגזה וקיבל כאב גב."

בתעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה מציין הרופא:

"בזמן שעבד במלגזה נתפס לו הגב העליון ותחתון."

בתביעה לקביעת נכות מעבודה מצוין:

"נהגתי על מלגזה, תוך נסיעתי הרמתי חבילת ברזל באורך 12 מטר, כ - 5 טון, הדרך הייתה משובשת ועפר, המלגזה התנדנדה, לא הייתה יציבה עד שנעצרתי ונתפס לי כל עמוד השדרה, הגב והרגליים. לא יכולתי לצאת המלגזה עד שחובשים של מד"א הורידו אותי לאלונקה."

הודעה זו ניתנת כבר שנה לאחר התאונה, ב - 29.4.99.