פסק-דין בתיק א 21261/05

1.         התובעים הגישו תביעה על סך 10,620 ש"ח נגד הנתבעת וכן  בקשה לסעד הצהרתי, ולפיו התבקש בית המשפט לקבוע, כי כל הסכם הלוואה והסכם משכון בין התובעים ובין הנתבעת, בטל ומבוטל.

2.         תמצית טענות התובעים:

א)         התובעים הם בני משפחה אשר לקחו הלוואות מהנתבעת, בניהולו של אייל סיטהכל (להלן: "אייל").

על פי כתב התביעה, קיבלו התובעות 1 ו-2 בתחילת חודש יוני 2004 מהנתבעת, סך 10,000 ש"ח, וכעבור מספר ימים, ביקשו וקיבלו 10,000 ש"ח נוספים. סה"כ 20,000 ש"ח.

התובעות נתנו לצורך החזר ההלוואה הראשונה 12 שיקים על סך 2,330 ש"ח, כל אחד וסה"כ 27,960 ש"ח ובגין ההלוואה השניה 12 שיקים על סך 2,330 ש"ח, כל אחד, וסה"כ 27,960 ש"ח.

התובעות טענו, כי הן עמדו בתנאי ההלוואה והחזירו לאייל כל חודש סך 4,660 ש"ח  (סכום כולל בגין שתי ההלוואות) במשך שבעה חודשים וזאת כאשר אייל התייצב בדירתן באור עקיבא כל חודש וקיבל את הסכום במזומן.

למרות שקיבל את הכספים במזומן, הוא לא החזיר את השיקים לתובעות והציג אותן לפרעון, השיקים הוחזרו על ידי הבנק ללא כיסוי.

ב)         על פי גרסת התובעות, הנתבעת קיבלה סך 32,630 ש"ח בגין שתי ההלוואות הראשונות.

ג)          התובעות טענו, כי בחודש דצמבר 2004 הן פנו לאייל וביקשו הלוואה נוספת בסך 35,000 ש"ח. אייל הסכים להעמיד להם הלוואה בתנאי מישכון רכבו של התובע מס' 3.

לאחר שמושכן הרכב קיבלו התובעות מאייל הלוואה בסך 21,000 ש"ח כאשר סוכם, כי ההלוואה תוחזר בשלושה תשלומים על סך 5,840 ש"ח, כל אחד, במהלך ינואר 2005, שלושה תשלומים על סך 5,840 ש"ח, כל אחד, במהלך פברואר 2005 ושלושה תשלומים על סך 5,840 ש"ח, כל אחד, במהלך אפריל 2005. סה"כ 70,080 ש"ח בגין אותה הלוואה וזאת בתוך ארבעה חודשים - עד אפריל 2005.

על חשבון ההלוואה שילמו התובעות לנתבעת בחודש ינואר 2005 סך 18,000 ש"ח ולא החזירו סכום נוסף בגין ההלוואה.

ד)         כאשר הן הפסיקו לפרוע את ההלוואות נפתח תיק הוצל"פ למימוש המשכון על הרכב ועו"ד פלץ מונה לכונס נכסים למכירת הרכב.

ביום 22/3/2005 הודיעו התובעות באמצעות בא כוחן על ביטול הסכמי כל ההלוואות בינן ובין הנתבעת.

ה)         התובעות טענו, כי יש לבטל הסכם בין הצדדים לגבי ההלוואות מהנימוקים הבאים:

(1)     לא נערך בין הצדדים חוזה כתוב בדבר ההלוואות

(2)     הנתבעת הפרה הוראות תקנות הגנת הצרכן (פרטי חוזה הלוואה שאינה הלוואה בנקאית) התש"ן - 1989 וכן הוראות סעיף 3 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.

ו)          התובעות טענו בכתב התביעה, כי הן לקחו הלוואות על סך 40,000 ש"ח ותוך שמונה חודשים החזירו 50,620 ש"ח ומגיע להן החזר בסך 10,620 ש"ח.

כלומר - הן לא צריכות לשלם ולו שקל חדש בגין הפרשי הצמדה וריבית על הלוואות שקיבלו מהנתבעת, על פי בקשתן.

3.         תמצית טענות הנתבעת: