פסק-דין בתיק א 21228/04

1.         בפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר לפיה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 11,730 ש"ח בגין שטר חוב בחתימת הנתבעת על סך של 10,000 ש"ח מיום 26/12/02 (להלן: "שטר החוב"). שטר החוב נמשך להבטחת התחייבויותיה של הנתבעת כלפי התובעת בהתאם להסכם שכירות אשר נחתם ביניהן ביום 26.12.02 (להלן: ''ההסכם''). שטר החוב הוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ בחיפה, הנתבעת הגישה התנגדות מפני הבקשה לביצועו, התנגדותה התקבלה והעניין הועבר להליך של סדר דין מהיר.

            בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים, פסק הדין ניתן על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א'.

2.         בסעיף 3 להסכם נקבע לעניין תקופת השכירות כדלקמן:

"המשכירה משכירה בזאת לשוכרים והשוכרים שוכרים בזאת מהשוכרת בשכירות בלתי מוגנת את הדירה לתקופה המתחילה ביום 1/1/03 והמסתיימת ביום 31/6/03 (להלן: "תקופת השכירות")".

            בהתאם להסכמת הצדדים מיום 15/6/03 הוארכה תקופת השכירות ולעניין זה הוסיפה התובעת בכתב ידה לסעיף 3 להסכם את הפסקה כלהלן:

"יש אופציה לשנה נוספת. ע"פ דעת שני הצדדים הוארך חוזה זה עד לתאריך 31/7/05".

3.         הנתבעת פינתה את המושכר ביום 31/8/04 ושילמה דמי השכירות המתחייבים ממנה עד לאותו מועד.

4.         לטענת התובעת, תקופת השכירות המוסכמת הינה עד ליום 31/7/05 ולכן על הנתבעת לשלם דמי שכירות לתקופה ממועד פינוי המושכר, 31/8/04, ועד למועד השכרתו מחדש, 16/1/05, להוסיף ולשלם חוב לוועד בית, גז, אגרות, שכר טרחת שמאי, עלות פרסום הדירה להשכרה, תשלום עמלה למתווך, עלות תיקון נזקים שגרמה הנתבעת למושכר, עוגמת נפש ואובדן זמן וכן הפרש דמי השכירות לאור השכרת המושכר בדמי שכירות מופחתים לאחר שהנתבעת פינתה אותו.

5.         לטענת הנתבעת היא עולה חדשה ואינה שולטת בשפה העברית. האמור בהסכם לעניין תקופת השכירות אינו משקף את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בעל פה ולפיהן במקום תקופת השכירות המקורית אשר נקבעה בהסכם לחצי שנה סוכם על תקופת שכירות של 10 חודשים וביום 15/6/03 סוכם על תקופת אופציה למשך שנה אחת נוספת. הנתבעת שאלה את התובעת לפשר התאריך המופיע בכתב יד בסעיף 3 להסכם, 31/7/05, והנ"ל השיבה כי מדובר בתקופת אופציה בלבד שהנתבעת אינה מחוייבת לממשה. לעניין זה מפנה הנתבעת לכך כי עם חתימת ההסכם משכה לפקודת התובעת המחאות לכיסוי דמי שכירות למשך עשרה חודשים אף כי בהסכם נקבעה תקופת שכירות למשך ששה חודשים. כמו כן, הנתבעת מעלה טענות לעניין התחייבות התובעת לבצע תיקונים במושכר שלא בוצעו בפועל.

6.         לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמוצגים שהוגשו לבית המשפט בדעתי לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד.

7.         לתוספת בכתב יד בסעיף 3 להסכם שתי משמעויות סותרות בדבר הארכת תקופת השכירות למשך שנה אחת כאופציה החל מיום 1/7/03 ולחילופין לתקופה ממושכת יותר עד ליום 31/7/05. הואיל ואין מחלוקת כי התובעת היא זו שניסחה את הרשום בכתב יד בסעיף 3 להסכם, יש לפרש את הדברים בניגוד לעמדתה.

8.         המסקנה כאמור בסעיף 7 לעיל מתחזקת לאור העובדה כי על אף טענת התובעת כאילו תקופת השכירות מסתיימת ביום 31/7/05 בפועל משכה הנתבעת לפקודתה שיקים לכיסוי דמי השכירות רק עד ליום 31/8/04. בסעיף 9 לתצהירה טענה התובעת כאילו במעמד משיכת השיקים לא היו ברשות הנתבעת כמות מספקת של שיקים ועל-כן סוכם שהנתבעת תמציא לה השיקים החסרים. אינני נותן אמון בגרסה זו שכן התובעת לא העלתה כל טענה כאילו דרשה מהנתבעת להמציא לה שיקים נוספים ומקל וחומר לא הוצגה כל ראיה לעניין זה.

9.         כעולה מהתמונות ת/1, למושכר נגרמו נזקים במהלך תקופת השכירות. התובעת העלתה דרישה כללית וסתמית לתשלום סך של 2,000 ש"ח בגין אותם נזקים אך בפועל הציגה חשבונית מס על סך של 750 ש"ח בלבד בגין צביעת המושכר. בנסיבות העניין, היא זכאית לקבל החזר סכום זה.

10.        טענת הנתבעת כאילו התובעת התחייבה לבצע תיקונים במושכר והדבר בא לידי ביטוי בתוספת הוראות מיוחדות בכתב ידה לעניין זה בסעיף 9 להסכם אינה אמינה בעיניי, שכן, בפתח הישיבה מיום 15/6/05 הצהיר בא כוחה כי אותה תוספת נעשתה על-ידי מזכירתו על סמך דברי הנתבעת.

11.        בסעיף 19 לתצהירה הודתה  התובעת בזכות הנתבעת להחזר סך של 1,268.08 ש"ח בגין הפרשי שער אם כי לטענתה יש לקזז סכום זה מהסכומים שייפסקו לה במסגרת תביעתה כאן. הואיל והתובעת זכאית לקבל מהנתבעת אך ורק סך של 750 ש"ח אזי לאחר קיזוז הפרשי השער מתחייבת המסקנה כי הנתבעת אינה חייבת לשלם לתובעת מאומה.

12.        לסיכום, אני דוחה את התביעה.

            כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום ט' בסיון, תשס"ה (16 ביוני 2005)  בהעדר הצדדים.