פסק-דין בתיק א 21222/05

בפניי תביעה ותביעה שכנגד, בגין תאונת דרכים מיום 14.12.04.

התובעת, פרי ירוחם חברה לרכב בע"מ (היא גם הנתבעת שכנגד 2), היא חברה להשכרת רכבים, שהשכירה הרכב בעת קרות התאונה (להלן: "רכב התובעת").

הנתבע שכנגד 1 - מר אורי חי, הוא מי שנהג ברכב התובעת במועד התאונה (להלן: "נהג התובעת").

הנתבעת 2 - איילון חברה לביטוח בע"מ, שהיא גם התובעת שכנגד, היא מבטחת רכב הנתבעות במועד התאונה.

הנתבעת 1 - גב' זלבסקי מורן, היתה הנהגת ברכב הנתבעות בעת התאונה (להלן: "נהגת הנתבעות").

התובעת טוענת, שבשעה שרכב התובעת נסע בסמוך לצומת גלילות, בנתיב השני מימין, סטה בפתאומיות רכב הנתבעות שמאלה, מנתיב נסיעתו הוא הנתיב הראשון מימין לנתיב נסיעת רכב התובעת, ובכך גרם להתנגשות בין כליי הרכב, בה נפגע רכב התובעת בחזיתו.

לטענת התובעת, נהגת הנתבעות ביקשה לפנות שמאלה בצומת, בעקבות רכב חברתה. רכב חברתה חתף אף הוא שמאלה בחדות, אולם הצליח לחלוף על פני רכב התובעת, שבלם, מבלי לגרום להתנגשות.

רכב הנתבעות סטה כאמור בחדות שמאלה, הגיע ממש בסמוך לאי התנועה המפריד בין הנתיבים המוליכים ימינה לנתיבים המוליכים שמאלה (נוצר מעין מזלג), נעצר בקרבת אי התנועה על נתיב נסיעת רכב התובעת וגרם להתנגשות בין כלי הרכב.

הנתבעות טוענות מספר טענות כדלקמן:

א.         באשר לנסיבות התאונה טוענות הנתבעות שרכבן נסע בנתיב הימני מבין שלושה, המוביל ימינה, כאשר שני הנתיבים האחרים מוליכים שמאלה. רכב הנתבעות אותת שמאלה והאט, במטרה לעבור לנתיב האמצעי. לאחר שכבר השתלב רכב הנתבעות בנתיב האמצעי, נפגע מאחור, בעוצמה, על ידי רכב התובעת, שנסע במהירות גבוהה ולא שמר מרחק.

            לטענת הנתבעות, רכבן לא נסע בעקבות רכב חברתה של נהגת הנתבעות, וכן לא עצר בעת שניסה להשתלב לשמאל.

            הנתבעות טוענות שהאחריות לאירוע התאונה מוטלת על כתפי נהג התובעת ולחילופין, יש לחלק האחריות לקרות התאונה בין שני הנהגים.

ב.         עוד טוענות הנתבעות, בסיכומיהן, שהתובעת לא הוכיחה את בעלותה ברכב ושאי הבאת ראיה בעניין זה פועלת לרעתה. על כן יש לדחות בכל מקרה את התביעה משלא הוכח שנגרם נזק לתובעת.

            לטענה זו משיבה התובעת בסיכומיה, שמדובר בהרחבת חזית אסורה, משנטענה הטענה לראשונה בשלב הסיכומים, ועל כן אין להדרש לה.

            יתר על כן הנתבעות הודו שהתובעת היא בעליו של הרכב, שכן בסעיף 4 לכתב התביעה שכנגד נטען שהתובעת היא הבעלים או המחזיק ברכב.

ג.          כן טענו הנתבעות שהימנעות התובעת מלהמציא אישור אי הגשת תביעה מטעם שמג"ד פועל לרעתה.

            לשיטתן, התובעת פוצתה על ידי שמג"ד, שהיא מבטחת הרכב בעת התאונה וזאת על פי טופס ההודעה של הנתבע שכנגד, ועל כן אין לתובעת עילת תביעה כנגדן.

            לטענה זו משיבה התובעת בסיכומיה, שלא היתה כלל מבוטחת בביטוח מקיף, אלא בביטוח צד ג' בלבד.

ד.         בנוסף טענו הנתבעות שהתובעת, כחברה להשכרת רכב, רשאית לקזז את המע"מ, ועל כן במקרה שתביעת התובעת תתקבל, יש להפחית את מרכיב המע"מ מסכום הנזק הישיר על פי חוות דעת השמאי מטעם התובעת, כך שסך הנזק הישיר הינו 30,942 ש"ח ולא 36,202 ש"ח, כטענת התובעת.