פסק-דין בתיק א 21184/01

מבוא

1.         בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו, על פי הנטען, לתובע, וובצ'וק גריגורי (להלן: "התובע"), יליד 1970,כתוצאה מתאונת עבודה שארעה ביום 25/5/99, (להלן: "התאונה").

הנתבעת מס' 1, א.ו.ת בע"מ (להלן: "א.ו.ת"), הינה חברה להשמת כח אדם אשר היתה מעבידתו של התובע ובאמצעותה הושם הוא לעבודה, במפעלה של הנתבעת מס' 2, פלקו בע"מ (להלן: "פלקו") וזאת מכח "הסכם לאספקת כח אדם" , נ/2, שנחתם בין א.ו.ת לפלקו.

פלקו, שלחה הודעת צד ג', כנגד מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מגדל"), אשר ביטחה את אחריותה של א.ו.ת, בביטוח חבות מעבידים, בטענה כי הפוליסה, מורחבת לכסות אחריותם של מזמיני כח אדם ומכסה, על כן, גם את אחריותה של פלקו .

מגדל, הגישה הודעת צד ד' כנגד מנורה חברה לביטוח בע"מ, (להלן: "מנורה"), אשר ביטחה בביטוח חבות מעבידים את אחריותה של פלקו, בטענה לכפל ביטוח.

הצדדים חלוקים, בשאלת עצם ארוע התאונה ונסיבותיה, בשאלת האחריות ובשאלת גובה הנזק.

נסיבות ארוע התאונה

2.         בתצהיר עדותו הראשית, ת/1, (להלן: "התצהיר"), ציין התובע: "בעבודתי אצל הנתבעת 2 שימשתי כסדרן וכמלגזן. מנהל מחסן אצל הנתבעת 2, מר זוהר, קיבל אותי לעבודה ופשוט הורה לי להתחיל לעבוד בסידור המחסן. מר זוהר הורה לי להעביר קופסאות קרטון עם גלילי נייר ממשטח שעמד על הרצפה למדף בגובה של כ- 1.5 מטרים. כל קופסת קרטון כזו שקלה בין 10 ל-15 ק"ג. מר זוהר לא הדריך אותי כיצד לבצע את העבודה, לא הסביר לי על העבודה ולא הזהיר אותי מפני סכנות הכרוכות בעבודתי זו.

בתאריך 25.5.99, עסקתי בסידור המחסן. הספקתי להעביר 6-5 קופסאות כאשר לפתע חשתי כאב עז בגב, הפסקתי להרגיש את רגליי, נפלתי אחורנית והתיישבתי על משטח שעמד מאחורי", (סעיפים 5-4 לתצהיר). 

3.         אין בידי לקבל את טענת הנתבעות כי התובע, לא עמד בנטל המוטל עליו, להוכיח כי נפגע בתאונת עבודה. עדותו של התובע כי במהלך ביצוע העבודה ובעת הרמת קופסאות קרטון, חש בכאב עז בגבו, לא נסתרה. 

זאת ועוד, עדותו של התובע, בדבר פגיעתו בתאונה, מוצאת תימוכין, בתעודת חדר המיון (נספח ד' לתצהיר), המתעדת פנייה מיידית, כשעה לאחר קרות התאונה, לקבלת טיפול רפואי וטענת ב"כ א.ו.ת כי בפנייתו לקבלת טיפול רפואי, התובע לא התלונן כי כאבי הגב, נובעים מעבודתו, אין לה על מה שתסמוך שכן בתעודת חדר המיון, מצויין: "ת. עבודה כאב גב" ובפרק "תלונות ותולדות המחלה", נרשם: " מתלונן על כאבים בגב תחתון אחר עלית משקל כבד".

עוד יש לציין כי חתימת פלקו, על טופס בל/ 250, (נספח ב' לתצהיר), ללא כל הסתייגות ואי הבאת עדים מטעמה, לרבות מר זוהר מנהל המחסן או "בעלת העסק" שעל פי עדותו של התובע, (סעיף 9 לתצהיר), פינתה אותו לבית החולים, תומכת, אף היא, בגרסתו של התובע, בדבר נסיבות ארוע  התאונה, ויוזכר, הלכה היא כי בעל דין, הנמנע מלהביא ראיות או עדויות שהיה בהן כדי לתמוך בגרסתו, מטבע הדברים, קמה הנחה לרעתו כי לא היה באותן עדויות או ראיות כדי לסייע לו בהוכחת טענותיו, ראה לעניין זה: ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו ואח', פ"ד מה (4) 651, ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595, 603-602 וע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג, פ"ד מז (2) 605, 615-614.

לפיכך, ראיתי לקבל את עדותו של התובע ולקבוע כי התובע, נפגע בגבו, לאחר שהעביר כחמש, שש קופסאות קרטון, במשקל של בין 10 ל- 15 ק"ג, ממשטח שעמד על הרצפה למדף בגובה של כ-1.5 מ'.

שאלת האחריות

4.         התובע, טוען בסיכומיו כי הנתבעות, אחראיות לארוע התאונה, בשל כך שהעסיקו אותו בעבודה שאינה מתאימה לכושרו הבריאותי, מבלי שנבדק על ידי רופא תעסוקה, טרם שהחל בעבודתו.

כן טוען התובע כי הנתבעות, הפרו את החובה המוטלת עליהן, להדריכו בשיטת עבודה בטוחה ולהזהירו מפני הסיכונים הכרוכים בעבודה וכי הנתבעות, מנועות מלטעון להעדר אחריות משהפרו את החובה המוטלת עליהן, לדווח על התאונה לאגף הפיקוח על העבודה, במשרד העבודה והרווחה ובכך סיכלו את חקירת התאונה על ידי גוף אובייקטיבי.

אדון בטענות אלה כסידרן.

העדר בדיקה רפואית טרם קבלה לעבודה

5.         צודק ב"כ פלקו, באומרו כי הטענה על פיה התרשלות הנתבעות, או מי מהן, נעוצה באי העמדת התובע לבדיקה על ידי רופא תעסוקתי, לצורך בדיקת התאמתו לעבודה במחסן ומסוגלותו להרים משאות, אינה נכללת בפרטי הרשלנות המיוחסים לנתבעות בכתב התביעה ולפיכך מהווה היא הרחבת חזית אלא שגם לגופם של דברים, לא ניתן, בנסיבות העניין, לקבל את הטענה בדבר העסקת התובע בעבודה שאינה מתאימה לכושרו הבריאותי ואי העמדתו לבדיקה על ידי רופא תעסוקתי, טרם תחילת עבודתו.

6.         בכדי להבין את מהות הטענה, יש להקדים ולציין כי המומחה הרפואי, מטעם בית המשפט, ד"ר רובינשטיין, אשר ב"כ הצדדים, הגיעו להסכמה דיונית, על פיה חוות דעתו, תוגש, כחוות דעת יחידה בתיק, קבע כדלקמן: "בעיון בצילומי הרנטגן, נראה כי עוד זמן רב לפני התאונה הנדונה, היו שינויים של חוליה מותנית חמישית עם ממצא של ספונדילוליסיס. אולם, בעיון בתיק הרפואי לא מצאתי כל תלונות על כאבי גב.... כאבי הגב החלו באופן חד, ביום 25.5.99, בעוד שקודם לכן לא היו כל תלונות. נראה גם כי בהעדר הממצא של ספונדילוליסיס-ליסטסיס, ייתכן והשפעת הרמת המשא ובלט הדיסק לא היו גורמים לכאב ולהגבלת התנועה. ממצא זה הוא PREDISPOSING FACTOR "

7.         הליקוי בגבו של התובע, התגלה רק לאחר התאונה והטענה כי בשל ליקוי זה, התובע לא היה כשיר לעבודה כמחסנאי או לעבודה הדורשת הרמת משאות, לא הוכחה ולמצער, הינה בגדר "חכמה שלאחר מעשה".

זאת ועוד, לא הוכח כי יש חובה חוקית, צורך או נוהג  כלשהו, להעמיד מועמד לעבודה כמחסנאי או כמלגזן שהינן עבודות פשוטות שאינן מחייבות כושר גופני מיוחד, לבדיקה רפואית,  על ידי רופא תעסוקה, טרם קבלתו לעבודה.

ד"ר רובינשטיין, מציין בחוות דעתו  כי לא מצא בתיקו הרפואי של התובע, תלונות קודמות בדבר כאבי גב ואף התובע עצמו טוען  כי לא ידע, עובר לתאונה, שסובל הוא, מליקוי בגבו (סעיף 8 לסיכומי התובע). לפיכך, משהתובע, לא מסר למי מהנתבעות כי סובל הוא מליקוי בגבו, לא היתה כל חובה להפנותו לבדיקה רפואית, טרם קבלתו לעבודה.  עוד, יש להדגיש כי הליקוי בגבו של התובע, אובחן רק מתוך עיון בצילומי הרנטגן שנעשו לאחר התאונה כך שברי כי בהעדר תלונות על כאבי גב, לא היה ליקוי זה מאובחן, גם אם התובע, היה נבדק, טרם התאונה, על ידי רופא בכלל או רופא תעסוקתי בפרט, שכן בהעדר תלונה על כאבי גב, לא היתה כל סיבה  להפנותו לצילומי רנטגן ונראה כי טענה על פיה יש לבצע צילומי רנטגן, למועמדים לעבודה, בתפקידי מחסנאי או מלגזן, בהעדר כל אינדיקציה לבעיה בגב ובהעדר תלונות קודמות, הינה מרחיקת לכת עד מאוד.