פסק-דין בתיק א 211620/02

1.         בפני תביעה כספית שהגיש התובע כנגד הנתבע, לתשלום הסך של 270,000 ש"ח; במוקד דיון זה עולה השאלה האם בין הצדדים נחתם הסכם לפירוק שותפות, הסכם אשר הביא לידי סיום מערכת עסקית בין הצדדים.

טענות התובע

2.         לטענת התובע, ניהל הוא במשותף ביחד עם הנתבע עסק בשם "במעגלי צדק", אשר התנהל ברח' יסוד המעלה 6 בראשון לציון (להלן: "העסק"). במסגרת העסק, פעלו הצדדים כקבלני הוצאה לפועל וניהלו תיקי גבייה עבור לקוחות.

התובע טוען כי ביום 7.3.02 נחתם בין הצדדים הסכם לפירוק השותפות בעסק, (להלן: "הסכם פירוק השותפות"), מכוחו אמור היה התובע לקבל לידיו שני רכבים, האחד מסוג מיצובישי מגנום מ.ר. 6960510 (להלן:"המיציבושי") והשני משאית מסוג יונדאי מ.ר. 8272823 (להלן: "היודנאי", "המציבושי" ו"היונדאי" יכונו להלן: "הרכבים").

3.         הרכבים אומנם הועברו לחזקתו של התובע, אולם על פי הסכם פירוק השותפות אמור היה הנתבע להסיר את השעבוד שרבץ עליהם ולהעביר את הבעלות ברכב על שם התובע עד ליום 6.3.04.

4.         ביום 10.11.02 הוגשה התביעה דנן, עוד בטרם הגיע המועד החוזי לביצוע הסרת השעבוד והעברת הבעלות - הסיבה להגשת התביעה היתה תלונות אשר הוגשו עלי ידי הנתבע למשטרה בטענה שהרכבים נגנבו ממנו על ידי התובע, וכן חשש התובע מפני  הפרה צפויה לעניין הסרת השעבוד מהרכבים.

5.         לפיכך הוגשה תביעה כספית זו, במסגרתה נתבע הנתבע לשלם סך של 200,000 ש"ח בשל עוולת הנגישה - הגשת תלונות הסרק למשטרה בדבר הגניבה של הרכבים; וכן סך של 70,000 ש"ח, הוא סכום השעבוד אשר רבץ על הרכבים.

טענות הנתבע

6.         הנתבע מצידו מכחיש מכל וכל קיומו של שותפות בין הצדדים. הנתבע טען כי כל הציוד המצוי בכתובת העסק נרכש על ידו, כי הרכבים רשומים על שמו, כמו גם הסכם השכירות למקום בו מנוהל העסק.

7.         הנתבע אינו מכחיש שהתיר לתובע לשהות במושכר ממנו התנהל העסק ולעסוק בעבודתו עליה הצהיר - קבלן הוצאה לפועל. הנתבע מודה שבשלב כלשהו ביקש לחסל את העסק שנוהל על ידו, ועל ידו בלבד, והציע לתובע לרכוש את העסק. עוד בטרם גובשה ההסכמה - נמסרו הרכבים לידי התובע בהסכמת הנתבע.

8.         הנתבע מכחיש שחתם על הסכם לפירוק השותפות - הנתבע טוען שמדובר במסמך מזויף, וכי משהתברר לו שהתובע ניהל מהעסק פעילות בלתי חוקית הכוללת ביצוע פעולות מרמה וזיוף, חזר בו מהצעתו למכור את העסק לתובע ודרש את הרכבים בחזרה.

9.         משאלה לא הושבו - הגיש הנתבע תלונות למשטרה והמשטרה תפסה את המיצובישי.

            זה המקום לציין שבעקבות תפיסת רכב המיצובישי ע"י המשטרה הגישה המדינה בקשה למתן הוראות בהתאם לסעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) התשכ"ט - 1969, ב"ש 5115/02 בבית המשפט השלום בראשון לציון (להלן: "הבקשה לשחרור תפוס") במסגרתה בקשה כי בית המשפט יורה למי מהצדדים להשיב את המיצובישי - לידי התובע, שתפס בו חזקה עובר לתפיסה או לידי הנתבע - בעליו הרשומים של הרכב.

            במקביל לבקשה אשר הוגשה ע"י המדינה, הגיש התובע דנן בקשה לשחרור התפוס לידיו.

10.       בית המשפט בראשון לציון (כב' השופטת באום-ניקורטה) שמע את הצדדים הניצים ונתן את החלטתו ביום 22.10.02 (להלן: החלטת השופטת ניקורטה).

            בהחלטה זו נקבע, בין השאר: " כבר אציין כי לאחר שמיעת הראיות אני מעדיפה את גרסת הזיוף (הנתבע) באשר לאי קיומה של שותפות בין השניים" (פרו' עמ' 19, שור' 17-18). למרות זאת, מכיוון שמדובר בהליך ביניים בלבד והנתבע לא הכחיש כי מסר את החזקה במיצובישי מרצונו החופשי, נקבע בהחלטה שהרכב יוחזר לידי התובע, בתנאים שנזכרו בהחלטה (חתימה על התחייבות עצמית; איסור בדבר העברת חזקה ברכב לאחר; עריכת ביטוח חובה + מקיף לרכב).

11.       הנתבע טוען שתביעת התובע לסעד כספי הוגשה מספר ימים לאחר שניתנה החלטת כב' באום-ניקורטה, ועצם הגשת התביעה מהווה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט.

ההליכים בתיק זה

12.       בתיק זה התנהלו מספר קדמי משפט, והצדדים הסכימו למעשה למקד את המחלוקת ביניהם לשאלת ההסכם לפירוק שותפות: בעוד התובע טוען שזה האחרון נחתם ע"י הנתבע, הכחיש הנתבע עובדה זו וטען שהמסמך מזויף.

13.       לנוכח הסכמת הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט (מר אמנון בצלאלי, להלן: "המומחה") לבדיקת השאלה שבמחלוקת.

            ממצאיו של המומחה היו כדלקמן: " אינני יכול להגיע לכלל מסקנה אם חתימת ניסן קזיוף שבמסמך הנ"ל שבמחלוקת נחתמה במסמך במקור או שהועברה למסמך בשיטת העתקה כלשהי או הרכבה צילומים (פוטו מונטאז') (להלן : ממצאי המומחה").