פסק-דין בתיק א 2111/04

1.         זוהי  תביעה כספית לתגמולי ביטוח על סך 123,150 ש"ח.

2.         התובעים הינם אב ובנו, אשר בבעלותם תכשיטים. חלק מהתכשיטים הוחזק בכספת בבית התובע 1 (האב), ברח' נווה גלים 21 בטירת הכרמל וחלקם הוחזק בכספת בבית התובע 2 (הבן), ברח' הברוש 33/1 בטירת הכרמל. התובעים רכשו מהנתבעת פוליסת ביטוח לדירה ותכולתה (כולל התכשיטים המוחזקים בכספת) ביחס לביתו של התובע 1. ההתייחסות להלן ל"כספת", ל"בית" או ל"תובע" תהיה ביחס לתובע 1, אלא אם כן יאמר אחרת.

3.         לטענת התובעים, בלילה שבין 4.12.01 ל- 5.12.01, עת היו באירוע משפחתי מחוץ לבית, אירע מקרה ביטוח, המזכה אותם בתגמולי ביטוח מהנתבעת. לטענתם בית התובע נפרץ, גם הכספת נפרצה ונגנבו ממנה כל תכולת התכשיטים (להלן: "הפריצה"). ערכם הכולל של התכשיטים שנגנבו הינו 107,500 ש"ח (הערכה מיום 28.5.00), אשר עומדים על 123,150 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה, כאשר לערך התכשיטים צורפו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הפריצה עד ליום הגשת התביעה.

4.         הנתבעת העלתה כנגד התביעה מס' טענות. הטענה הראשונה והמרכזית, שהיא לא מאמינה לתובעים כי מקרה הפריצה הוא אמיתי. לטענתה הכספת לא נפרצה, אלא נפתחה בעזרת מפתח, כי מדובר באירוע שככל הנראה בויים ע"י התובעים או מי מטעמם, בניסיון לזכות בתגמולי ביטוח במירמה. בנוסף ולחלופין, הנתבעת הכחישה את רשימת התכשיטים שלטענת התובעים נגנבו. כמו כן הנתבעת טענה, כי התובעים הפרו את תנאי הביטוח בכך, שבית התובע לא היה מחובר באזעקה למוקד אבטחה מאויש וכי התכשיטים כולם או חלקם היו מבוטחים גם בחברת ביטוח אחרת. הנתבעת לא הכחישה את עצם הוצאת פוליסת הביטוח הרלוונטית לתביעה.

דיון

5.         הנתבעת הגישה חוו"ד מומחה של המטלורג מר שלמה איזנברג (להלן: "המטלורג") מיום 15.6.04. כמ כן המטלורג נחקר בבית המשפט על חוות דעתו.

6.         המטלורג בדק את דלת הכספת והגיע למסקנה שהיא לא נפרצה, אלא נפתחה ע"י מפתח, בין היתר על-פי הממצאים שיפורטו להלן.

7.         דלת הכספת נמצאה ללא עיוות משמעותי. המטלורג הסביר שאם הדלת היתה נפרצת, כטענת התובעים, ע"י הכנסת מכשיר בין הדלת לגוף הכספת ועקירתה ממקומה (כגון לום או מברג גדול), היה נגרם לדלת עיוות ניכר ומשמעותי. העדר עיוות כזה שולל את העובדה, שלצורך פריצת הכספת הדלת נעקרה ממקומה.

8.         פיני הנעילה של הכספת (שבין דלת הכספת לגוף הכספת) נמצאו ללא דפורמציה או עיוות כלשהי. המטלורג הסביר שאם הכספת נפרצה ע"י עקירת הדלת ממקומה, פינים אלה היו חייבים לקבל דפורמציה כשלהו, דבר שלא קרה. הפינים נמצאו חלקים ומבריקים, דבר המעיד שלא הופעל עליהם כח כלשהו הנובע מפריצת הכספת. יש בכך לשלול את הטענה שהכספת נפרצה.

9.         הציר התחתון של הכספת נמצא ישר, ללא כל כיפוף. המומחה הסביר, שאם הדלת היתה נפרצת, הציר היה צריך להתכופף. העדר כיפוף כזה שולל את הטענה שהכספת נפרצה.

10.        בחלק העליון של הדופן הפנימית, של הדלת, נמצאו סימני מכות וכן נמצא שהציר העליון מכופף החוצה. המטלורג מצא בכך תימוכין לסברה, שניתנו לדלת הכספת מכות מהצד הפנימי, כאשר היא היתה פתוחה. דבר זה לא מתיישב עם הטענה, שהדלת הכספת נפרצה כאשר היא סגורה ונעולה. בנוסף המטלורג סבר שהכיפוף החוצה בציר העליון, נובע ממכה שקיבל, ולא מכוחות שהופעלו עליו כתוצאה מפריצת הדלת. יש להוסיף לכך, שבתמונות שהוצגו נראה שהציר העליון מכופף החוצה והדעת נותנת, שאם הדלת היתה נפרצת ע"י עקירתה החוצה, הציר שהיה מקובע מצידו העליון לגוף הכספת, היה צריך להתכופף פנימה.

11.        על דלת הכספת נמצאו סימני דפורמציה קלים, בצידה החיצוני. המטלורג חיווה דעתו, שהם נעשו ע"י מכשיר קל יחסית כגון מברג. המטלורג סבר שלא היו במכות שיצרו סימנים אלה, בכדי לעוות את הדלת לצורך עקירתה ממקומה והם נעשו, ככל הנראה, בכדי ליצור מצג שוא של נסיון לפריצת דלת הכספת.

12.        המטלורג נחקר בבית המשפט. המטלורג ענה בצורה ישירה וברורה על כל השאלות שנשאל, הפגין ידע ובקיאות בחומר ונתן הסברים משכנעים לסברתו, שדלת הכספת לא נפרצה, אלא נפתחה ע"י מפתח. כמו כן הסבריו של המטלורג מתיישבים עם ההגיון הפשוט, שמוביל למסקנה, שאם דלת הכספת היתה נפרצת ע"י עקירתה ממקומה, היו לכך סימנים ברורים של עיוותים בדלת הכספת עצמה, בפיני הנעילה ובשני הצירים, דבר שלא נמצא. חוות דעתו של המטלורג משכנעת ומחלישה במידה ניכרת את גירסת התובעים.

13.        הנתבעת הגישה חוו"ד של מומחה למערכות אזעקה, מר ערן איזיק (להלן: "מומחה האעזקה") מיום 7.6.04. כמו כן מומחה זה נחקר בבית המשפט.

14.        מומחה האזעקה הסביר שנטרול מערכת האזעקה המותקן בבית התובע, נעשה לכל היותר תוך 40 שניות מרגע הפריצה לבית. הפריצה היתה דרך הסלון ואילו ניטרול מערכת האזעקה נעשה ע"י עקירת לוח הבקרה, שנמצא שני מפלסים מעליו. יש בכך להעיד שלפורץ היה מידע מוקדם, באשר למיקום לוח הבקרה, שאם לא כן לא סביר שהיה מוצא אותו בפרק זמן כה קצר. זאת במיוחד לאור העובדה שלוח הבקרה היה מרוחק יחסית ממקום הפריצה, בשני מפלסים.

15.        מומחה האזעקות נחקר בבית המשפט. מומחה זה ענה בצורה ישירה לכל השאלות שנשאל וגילה ידע ובקיאות בחומר הרלוונטי. עדותו של מומחה האזעקות היתה משכנעת. יש בה להחליש את גירסת התובעים, כי אירוע הפריצה היה אמיתי.

16.        שמאי הביטוח מטעם הנתבעת, מר שלמה ברנשטיין (להלן: "שמאי הביטוח"), קיבל הודעה על מקרה הפריצה ביום 6.12.01 ובאותו יום יצר קשר עם התובעים, לצורך קביעת פגישה לבדיקת המקרה. התובעים ביקשו לתאם את הפגישה למחרת היום, שהיה יום שישי בשעה 14:00. שמאי הביטוח הגיע לבית התובע 1 בשעה היעודה, אך לא מצא איש בבית ועל כן המתין. בשעה 15:30 הגיע התובע לביתו. לא נערכה בדיקה ממשית של המקרה, שכן התובע ביקש ממנו לעזוב כבר בשעה 16:00, בהיותו שומר שבת. בכך שהתובע לא היה בביתו בשעה בה קבע פגישה עם שמאי הביטוח, יש משום חוסר שיתוף פעולה מסוים, שיש בו להחליש במידה מסוימת את גירסת התובעים.

17.        שמאי הביטוח יחד עם חוקר הביטוח מטעם הנתבעת, מר שמואל שטיינר (להלן: "חוקר הביטוח") (שמאי הביטוח יחד עם חוקר הביטוח יקראו להלן: "נציגי הביטוח"), קבעו עם התובעים פגישה נוספת ליום 10.12.01, בבית התובע, לצורך ביצוע בדיקות וגביית עדויות בקשר למקרה. התובע התבקש למסור רשימה של התכשיטים שנגנבו. התובע טען שאינו יכול לעשות זאת והפנה את נציגי הביטוח לרשימת הסוקר. רשימת הסוקר הוצגה לתובע והוא התבקש לציין את התכשיטים הרלוונטים למקרה. התובע לא יכל לעשות זאת.

18.        בהמשך הפגישה ביום 10.12.01 נציגי הביטוח גבו הודעה מהתובע 2. התובע 2 טען שגם לו יש בבית כספת, בה תכשיטים המבוטחים בחברת ביטוח אחרת. התובע 2 התבקש לציין אלו תכשיטים נגנבו מהכספת בבית התובע, אך הוא טען שאינו יודע.

19.        התובע 2 התבקש למסור רשימת סוקר של התכשיטים הנמצאים בכספת ביתו (שהם שונים מאלו שנגנבו מכספת התובע 1). התובע 2 לא מסר רשימה כזו.