פסק-דין בתיק א 21097/06

התביעה והצדדים לה

1.                  בחודש יולי 2003, או בסמוך לכך, התקשרה הנתבעת 1 (להלן: "בינעד"), שהנתבע 2 (להלן: "מימון") הינו מנהלה, בהסכם עם החברה הכלכלית  ראשון לציון בע"מ להקמת אולם ספורט בראשון לציון (להלן: " החברה הכלכלית" ו "האולם", בהתאמה).

2.                  ביום 28.10.03 נחתם הסכם בין בינעד, כקבלן הראשי, לבין התובעת 2 (להלן: "שטרייט"), כקבלן משנה, וזאת לצורך ביצוע בניית גג האולם (להלן: " הסכם שטריייט-בניעד"). על פי סעיף 4 להסכם (צורף כנספח א' לתצהיר מנהל שטרייט, מר יוסי דגן, להלן: "דגן"), עבודת ביצוע הגג אמורה הייתה להסתיים תוך שלושה חודשים.

3.                  אין מחלוקת בין הצדדים כי במהלך ביצוע העבודות על ידי שטרייט, נקלעה זו האחרונה לקשיים כלכליים, ואחד ממנהליה ובעל מניותיה עזב את הארץ.

כמו כן, אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 21.4.04, במהלך ביצוע העבודות בגג, אירע נזק לגג, וזאת בשל רוחות חזקות וגשמים עזים, אשר נטחו באותו יום. אין מחלוקת כי בעקבות נזק הסופה היה צורך בביצוע עבודות תיקון בגג.

4.                  לאחר ששטרייט הפסיקה את העבודה, היה צורך בהמשך ביצועה על ידי גורם אחר. בנקודה זו קיימת מחלוקת מרכזית בין הצדדים. בעוד שהתובעת 1 (להלן: "גגות מרחבים"), השייכת לאחיו של דגן, טוענת כי היא זו שביצעה את עבודת השלמת הגג במלואה, ולמעשה - נכנסה לנעלי שטרייט - תוך שהיא זכאית לתשלום מלוא התמורה הנקובה בהסכם בינעד - שטרייט, אזי בינעד טוענת שהיא זו שביצעה בעצמה את השלמת ביצוע העבודות בגג, וכל תפקידה של גגות מרחבים הסתכם בייעוץ, שעבורו קיבלה גגות מרחבים סך של 20,000 ש"ח, כמפורט בהסכם הזמנת העבודה שנחתם בין בינעד לגגות מרחבים, נספח א' לכתב ההגנה.

5.                  כך או כך, ולמחלוקת זו אתייחס בהרחבה בהמשך, העבודות בגג הסתיימו בחודש יוני 2004 בקירוב. אין מחלוקת שעד למועד זה שילמה בינעד לשטרייט ו/או לגגות מרחבים סך של 777,628 ש"ח, כשהתמורה בהסכם בינעד - שטרייט עמדה על סך של 1,019,398 ש"ח.

6.                  הפער של 241,770 ש"ח בין התמורה הנקובה בהסכם בינעד - שטרייט לבין הסכום ששולם בפועל לא שולם על ידי בינעד, וזאת לנוכח טענות הדדיות שהתגלו בין הצדדים - מחד, גגות מרחבים טוענת שזכאית היא למלוא ההפרש, מאידך, בינעד טוענת כי העבודה לא הושלמה במלואה על ידי גגות מרחבים, כי בינעד מימנה את העבודה ברובה ו/או בחלקה וכי קיימים ליקויים ועיכובים בלוחות הזמנים המקוריים. לפיכך, התנהלו בין הצדדים מגעים וביום 9.3.05 נחתם הסכם פשרה בין הצדדים (להלן: "הסכם הפשרה", צורף כנספח ה' לכתב התביעה). אין מחלוקת בין הצדדים כי הסכם הפשרה נוסח על ידי בא כוחה של בינעד באותה עת, עו"ד צנעני.

7.                  זה המקום לציין כי ברקע חתימת הסכם הפשרה עמדה תביעת הנזקים שהופנתה לחברת הביטוח בגין אירוע הסופה. הן לבינעד, כקבלן ראשי, והן לשטרייט, כקבלן משנה, היו פוליסות ביטוח לעבודות נשוא התביעה. הייתה מחלוקת בין הצדדים מי מהם יתבע את נזקי הסופה, כשברור הוא שרק אחת מן השתיים יכולה להגיש תביעה.

אי לכך, במסגרת הסכם הפשרה סוכם, בין השאר, שבינעד היא זו שתגיש את תביעתה לחברת הביטוח, ושטרייט מתחייבת להגיש הצהרה בכתב בה היא מודיעה על ויתור על זכות תביעה (יש לציין כי בהסכם הפשרה הצהירה בינעד כי היא "עומדת לקבל תשלום מחברת הביטוח").

8.                  עוד סוכם שמתוך הסכומים שיתקבלו לידי בינעד מחברת הביטוח, תעביר היא לגגות מרחבים סך של 60,000 ש"ח, לסילוק מלא וסופי של כל דרישות שטרייט ו/או גגות מרחבים בגין הפרויקט (להלן : " סכום הפשרה"); מימון יהא ערב אישית לתשלום, וזאת רק במידה שיתקבלו כספים מהביטוח; דגן מתחייב להמציא לחברת הביטוח כל מסמך אשר יידרש לאישור התביעה וקרות הנזקים הנטענים.

9.                  אין מחלוקת בין הצדדים כי עד היום לא התקבלו סכומים כלשהם מחברת הביטוח, ולמעשה - רק לאחר הגשת תביעה זו הגישה בינעד תביעה לבית המשפט נגד חברת הביטוח הראל (ת.א. 1695/07 בבית המשפט השלום ברחובות).

בעניין זה, כל צד טוען שהאחר הוא זה שגרם לאי קיומו של הסכם הפשרה - בינעד טוענת שדגן לא המציאו מסמכים שנדרשו להוכחת התביעה, והתובעות טוענות שבינעד ומימון לא עשו דבר על מנת לקיים את הסכם הפשרה.

10.              אי לכך, ומאחר שהסכם הפשרה לא קוים הלכה למעשה, הגישו התובעות את התביעה שבפניי, לתשלום מלוא ההפרש בסך 241,770 ש"ח, שטרם שולם על פי הסכם בינעד - שטרייט. יש לציין כי תביעה זו הוגשה תחילה על ידי גגות מרחבים בלבד, אולם מאוחר יותר תוקן כתב התביעה ושטרייט צורפה כתובעת נוספת.

פירוט טענות התובעות

11.              התובעות טוענות כי הן אשר השלימו את ביצוע העבודות בגג, וזאת על ידי גגות מרחבים, שנכנסה בנעלי שטרייט. גגות מרחבים טוענת שאין כל ממש בטענת בינעד שלפיה הייתה רק יועצת להשלמת ביצוע העבודות, ועל כך מעידים המסמכים השונים, ובמיוחד הסכם הפשרה, שם מצוין במבוא: "והואיל וכתוצאה מיוזמה של יוסי דגן... השלימה את עבודות התכנון והביצוע של גג הבניין גגות מרחבים בע"מ". עוד קיימת הודאה, לטענת גגות מרחבים, בקיומו של חוב בסך 113,000 ש"ח: "והואיל ועל פי ההסכם שנחתם בין בינעד לבין שטרייט - דגן, נותרה בינעד חייבת לשטרייט דגן, במידה שהיתה משלימה את התחייבויותיה סך של כ - 113,000 ש"ח, בהנחה שהעבודה היתה מבוצעת כראוי...".

12.              התובעות טוענות כי כיוון שהשלימו את ביצוע העבודות, זכאיות הן למלוא ההפרש בין התמורה החוזית לסכום ששולם. התובעות טוענות כי טענות הקיזוז שלהן טענו הנתבעים הן בלתי מבוססות ולא מפורטות, ולכן - דינן להידחות. עוד טוענת גגות מרחבים שאין כל מקום לבצע קיזוז כלשהו בגין איחור, ובינעד לא הוכיחה שהחברה הכלכלית קיזזה ממנה סכום כלשהו בגין העיכוב.

13.              התובעות טוענות שהסכם הפשרה הופר על ידי בינעד, שלא עשתה דבר כדי לקדם את קבלת תגמולי הביטוח והמחאת הזכות לקבלת הכספים עד לסכום של 60,000 ש"ח לידי גגות מרחבים. לפיכך ניתן, כאמור, לדרוש את הסכום המלא שלו זכאית בינעד על פי הסכם שטרייט - בינעד, ואת סכום זה זכאית היא לתבוע הן מבינעד והן ממימון באופן אישי, שהתחייב בתשלום הסכם הפשרה וגרם, במחדליו, להפרתו.

פירוט טענות הנתבעים

14.              הנתבעים טוענים שהסכם שטרייט - בינעד הופר על ידי שטרייט - ובכך, למעשה, קיימת הודאה בכתב התביעה. הנתבעים טוענים שהם אלה שהשלימו בכוחות עצמם את עבודת בניית הגג, כשגגות מרחבים רק שימשה כיועצת, ועל כך קיבלה את שכרה.

15.              בינעד טוענת כי פעלה כנגד חברת הביטוח מיד בסמוך לקרות הנזק, עת שיגרה מכתב דרישה לשיפוי עוד ביום 1.8.04. בינעד טוענת כי במגעיה עם חברת הביטוח התברר לה כי יש צורך בשיתוף פעולה ובקבלת מסמכים מדגן, ולכן נאלצה לחתום על הסכם הפשרה והסכימה לשלם סך של 60,000 ש"ח, ובתנאי שיתקבלו כספים מחברת הביטוח. זאת, הגם שבינעד טוענת שגגות מרחבים אינה זכאית לכספים נוספים עבור ביצוע העבודה, מעבר לאלה ששולמו ישירות לשטרייט ולגגות מרחבים.