פסק-דין בתיק א 20959/99

בפני תביעה כספית על סך  265,373 ש"ח ולחילופין תביעה כספית פחותה ממנה, כמפורט להלן.

התובעים טרינצר אליעזר ונאוה (להלן: "התובעים" או "טרינצר" בהתאמה) התעניינו בתקופה הרלוונטית לתביעה ברכישת דירה בכלל ומאת הנתבעת בפרט.

הנתבעת מס' 1, פנינת גולדה בע"מ (להלן: "הנתבעת"), הינה חברה קבלנית המנוהלת על ידי נתבע מס' 2 יחיאל טופולסקי (להלן: "הנתבע" או " טופולסקי", בהתאמה).

בתקופה הרלוונטית לתביעה, רכשה הנתבעת 5/8 מהזכויות במגרש ברח' גולדה 11 חיפה, הידוע כחלקה 167 בגוש 10800, עליו תכננה לבנות בניין בן 8 דירות מהן 5 למכירה לקונים שונים, כשכל דירה בפרוייקט מהווה 1/8 מזכויות הבעלות במגרש (להלן: "פרוייקט גולדה").

בשלהי חודש אפריל 1999, תחילת חודש מאי 1999, החל מו"מ בין התובעים לבין הנתבעת באמצעות הנתבע, שמטרתו רכישת דירה בפרוייקט גולדה.

המו"מ התנהל בשני מישורים, האחד בין הצדדים, בינם לבין עצמם, אשר מטבעו נגע למרכיבים המסחריים של העסקה ולמפרט הטכני, והשני באמצעות באי כח הצדדים שנגע לנוסח הסכם ההתקשרות.

לית מן דפליג, כי חוזה לא נחתם ומכאן עותרים התובעים לסעדים החילופיים, הבאים:

א.                  פיצוי לפי הוראת הפיצוי המוסכם המפורטת בטיוטת החוזה בסך 10% מערך הדירה. לשיטתם תמורת הדירה הינה 435,000 דולר ועל כן עותרים לפיצוי של 182,000 ש"ח ליום הגשת התביעה.

ב.                  לחילופין, עותרים התובעים ל"פיצויי קיום" בסך ההפרש שבין התמורה החוזית שהוסכמה בעניינם לבין התמורה שהתקבלה, לטענתם, בחוזה שנחתם עם רוכשים אחרים בסך 10,000 דולר.

ג.                    לחילופין, פיצוי בגין התעשרות הנתבעים על חשבון התובעים.

ד.                  ולמצער, עותרים התובעים לפיצוי בסך של 54,075 ש"ח בגין נזקים שונים שנגרמו להם, "פיצויי הסתמכות".

הנתבעים טוענים כי מדובר בתובענה חסרת בסיס ומקוממת, ועותרים לדחותה.

הרקע לפי מפתח כרונולוגי:

התובעים החלו בניהול מו"מ עם הנתבעת באמצעות הנתבע בסוף אפריל תחילת מאי 1999. בתקופה זו העביר ב"כ הנתבעת לב"כ התובעים טיוטת חוזה מכר ונספח לו.

בתאריך 18.5.99 שלח ב"כ התובעים לב"כ הנתבעת מכתב בו צירף הערות לטיוטה שנשלחה אליו.

ביום 26.5.99 שלח ב"כ התובעת מכתב תשובה לב"כ התובעים אליו צורפה טיוטה מתוקנת של חוזה המכר.

התובעים, כבר בחודש 4/99, פנו למעצבת פנים, הגב' תמי מיקל, אשר החלה, לפי בקשתם, לעבור על התוכניות המפורטות הנוגעות לעיצוב הדירה, והתאמתה לצורכיהם.

במהלך חודש מאי, עברו התובעים ביחד עם הנתבע על המפרט הטכני של הדירה מבלי שהמפרט נחתם על ידי מי מהצדדים.

פרט לכך, אף שלטענת התובעים הוסכם על מחיר הדירה, לא נערך כל זכרון דברים בין הצדדים ולא שולמה כל מקדמה על חשבון מחיר הדירה, חרף זאת היתה מוכנה הנתבעת, במהלך התקדמות הבניה, לשנות את עיצוב הפנים של הדירה, כהמלצת המעצבת, גב' מיקל, הן משום רצונה של הנתבעת לקדם כריתת החוזה עם התובעים והן, כך אני קובעת, משום שהשינויים עליהם המליצה המעצבת גב' מיקל, היו שינוים חיוביים ומועילים בתכנון הדירה.