פסק-דין בתיק א 20945/05

התובעת מפעילה אתר קייט בתחומי קיבוץ פרוד. הנתבעת היא חברה העוסקת בארגון טיולים מודרכים , כאשר בין הצדדים נכרת הסכם אירוח, לפיו שכרה הנתבעת את האתר בין התאריכים 22.4.05 עד 30.4.05, במהלך חופשת הפסח. אלא שפרטי ההסכמה הנוגעים למחירי הארוחות - שנויים במחלוקת בין הצדדים. לפיכך, הוגשה תביעה זו כאשר טענת התובעת הנה שחלק מן התמורה המוסכמת - לא שולמה לה.

ראיות התובעת

1.         מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר אלי גרינברג, מנהל ענף הקיט בקיבוץ פרוד (להלן " גרינברג"). אין חולק שהצדדים החלו מו"מ לגבי שכירת האתר, כאשר הנתבעת , באמצעות מר שלמה אפל, שלחה לתובעת מכתב מה 20.1.05, ובו התפריט המבוקש לארוחת ליל הסדר (נספח " א" לתצהיר העד).

1.1        טוען גרינברג בתצהירו כי המו"מ הבשיל, וב 30.1.05 הוציאה הנתבעת לתובעת מכתב סיכום של פרטי ההתקשרות, שצורף כנספח "ב" לתצהירו. גם מכתב זה נשלח  ע"י שלמה אפל (להלן: " אפל"). המכתב מפרט שהנתבעת מקבלת הצעת גרינברג לאירוח קבוצה שלה במקום בחג הפסח הקרוב. כאשר התמורה עבור כל חדרי המלון ועד 150 אורחים תעמוד על 110,000 ש"ח כולל מע"מ. כאשר תמורה זו הנה תמורת האירוח מה 22 עד ה 30 לאפריל 2005, , לא כולל מזון. מהי אפוא תמורת המזון? בכך דנה הסיפא של המכתב שזה לשונה:

" לגבי מחירי הארוחות, נערוך מו"מ. מוסכם בינינו שהכשרות תהא של הרבנות המקומית והם הקובעים הבלעדיים בנושא".

1.2        ב 20.3.05 שלחה הנתבעת לתובעת טיוטת הסכם (נספח "ג" לתצהיר העד) שאלו עיקריו:

תמורת השכרת האתר כאמור - תעמוד על 110,000 ש"ח כולל מע"מ.

בגין הארוחות  תשלם הנתבעת כדלקמן:

סעודת בוקר חלבית: 35 ש"ח למבוגר ו 30 ש"ח לילד.

סעודת ליל הסדר: 90 ש"ח למבוגר ו 80 ש"ח לילד.

ארוחה בשרית: 70 ש"ח למבוגר ו 60 ש"ח לילד.

1.3        גרינברג הדגיש כי אפל, ששלח טיוטת ההסכם, ערך שינויים בכתב ידו בעמ' 2 של אותה טיוטת הסכם, אך לא שינה את מחירי הארוחות, היינו שלמרות שמדובר בהסכם שאין חולק שלא נחתם - שיקף הוא את ההסכמות שבין הצדדים, ביחס למחירי הארוחות.

1.4        התובעת שלחה לנתבעת את רשימת הארוחות ומספר הסועדים בכל ארוחה (מסוגרים וילדים), כאשר הרשימה צורפה כנספח " ד" לתצהיר העד. אותה רשימה שמשה הבסיס לחישוב התמורה המגעת לתובעת בגין הארוחות על פי הסיכום הנטען מיום 20.3.05. אותה תמורה מגעת עמדה על 118,410 ש"ח, כולל מע"מ.

1.5        יחד עם התמורה המגעת בגין האירוח (110,000 ש"ח) - עמד סך חובה של הנתבעת לתובעת על 228,410 ש"ח. הנתבעת שלמה באופן שרירותי וחד צדדי לתובעת סך כולל של 175,000 ש"ח (התשלום ששולם אינו שנוי במחלוקת). לפיכך נותרה הנתבעת חייבת לתובעת סך קרן של 53410 ש"ח, שבתוספת הפרשי הצמדה ורבית הביאו לסך של 54,900 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה.

ראיות הנתבעת:

2.         מטעמה של הנתבעת הוגשו שני תצהירים - של מנהלה מר דנינו יואל (להלן " דנינו"), ושל אפל.

2.1        דנינו הבהיר כי אפל עבד באותה תקופה בנתבעת, ושלח אכן את תפריט ליל הסדר.

2.2        לדברי דנינו, ציינה התובעת כי אין באפשרותה לספק בעצמה ארוחות בשריות או חגיגיות שכן המקום מופעל על בסיס לינה וארוחת בוקר בלבד. לפיכך ביקשו נציגי התובעת לנסות לסגור הארוחות עם שירותי הסעדה חיצוניים.

2.3        ב 1.3.05 התקיימה פגישה בין נציגי הצדדים בה הציגה התובעת הצעת מחיר מטעמה להגשת ארוחות, אלא שהצעה זו לא התקבלה על דעת הנתבעת, והעסקה כולה היתה על סף ביטול.הנתבעת מדגישה כי טיוטת ההסכם נספח ג' מ 20.3.05 - לא נחתמה - ולא בכדי. כאשר דנינו מעולם לא אישר הסכומים הנזכרים בטיוטה זו.