פסק-דין בתיק א 20914/04

     מבוא ותמצית טענות הצדדים

1. הנתבע משך שיק לפקודת התובעת בסכום 2,591 ש"ח שזמן פרעונו 31.7.03 ואשר בוטל על ידו, התובעת פתחה בעקבות כך תיק בהוצל"פ- תיק מס' 02-04263-04-9 . הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר ובקשתו התקבלה בשל הטענה כי החזיר חלק מהסחורה ולגבי היתרה מסר שיק לתובעת. בעקבות ההתנגדות הפך תיק זה לתיק דיון מהיר                 ת.א.  6269/04.

2. הנתבע ביחד עם שותפו לאותה עת מר אליהו יעקובסון ז"ל, משך שיק לפקודת התובעת בסכום 10,000 ש"ח שזמן פרעונו 5.9.03 ואשר בוטל על ידם, התובעת פתחה בעקבות כך תיק בהוצל"פ- תיק מס' 02-04262-04-8 . הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר ובהסכמת הצדדים ניתנה לנתבע רשות להתנגד לביצוע השטר כנגד 2,000 ש"ח שהופקדו על ידו בקופת בית המשפט. בעקבות ההתנגדות הפך תיק זה לתיק דיון מהיר ת.א.  20914/04.

3. הוחלט כי שני התיקים יישמעו במאוחד. הנתבע הסתמך על שני תצהיריו שהוגשו בתמיכה לבקשות להתנגד לביצוע השטר ועל תצהירו של שותפו מר יעקובסון ז"ל שנפטר סמוך לאחר הגשת התצהיר, מטעם התובעת הוגש תצהיר מנהלה מר פסח מורגנשטרן.

4. בישיבת ההוכחות העידו ונחקרו שני המצהירים, הוגש בתחילה בהסכמה תצהירו של מר יעקבוסון ז"ל, אלא שבשלב הסיכומים בע"פ נענתה בקשת ב"כ הנתבע להגיש טענות בכתב בענין משקל התצהיר עליו כמובן לא נחקר מר יעקובסון ז"ל. לאחר תקלות דיווריות נתקבלו לתיק בית המשפט סיכומי הנתבע בשאלת קבילותו של התצהיר וכן  הועברה תגובת ב"כ התובעת.

      דיון והכרעה

5. על פי גרסת הנתבע, שני השיקים ושני התיקים הינם מתייחסים לארועים שונים ולנסיבות שונות.

      ת.א. 6269/04

6. באשר לשיק  בסך 2,591 ש"ח, מודה הנתבע כי קבל כנגדו סחורה בחודש 3/03 מהתובעת (סעיף 4 לנ/1), בעדותו תאר הנתבע רכישת הסחורה מהשותפות אשר רכשה הסחורה מהתובעת אלא שלאור הודאתו בקבלת הסחורה אין לכך כל משמעות.

7. ביום 31.7.03 מועד פרעון השיק הודיע הנתבע על ביטולו לבנק ובחלוף סוף השבוע ביום 2.8.03 הודיע לתובעת באופן חד צדדי כי הוא בחר לבטל השיק ולהחזיר לה חלק מהסחורה ושיק אחר כנגד היתרה. במכתבו נספח ה' לת/1 התחייב הנתבע להשיב הסחורה עד סוף חודש 8/03 אלא שבפועל המתין עוד כ-4 חודשים וביום 11.11.03 שלח מכתב נוסף (נספח ו' לת/1)  ביחד עם הסחורה ושיק בסכום של 513 ש"ח אליו צורפה התנייה שרשם הנתבע "חתימה והפקדה של השיק מהווה אישור לסגירת החשבון".

8. גם אם אקבל את גרסת הנתבע במלואה, תוך התעלמות מהסתירות בדבר דרך רכישת הסחורה והנמוק לאי החזרתה לאלתר (נמוק אחד נמסר בעדותו ונמוק אחר נרשם בנספח ה'), הרי שאין בגרסת הנתבע ולו הגנה מינימלית לאי פרעון חובו על פי השיק המקורי. בין הצדדים נכרת חוזה בחודש 3/03 לפיו קבל הנתבע סחורה בסכום של 2,591 ש"ח ועל הנתבע היה לשלם תמורתה את הסכום הנ"ל. חוזים ובכלל זה עסקת מכר לא ניתן לבטל באופן חד צדדי, קונה הסחורה אינו יכול להחליט על דעת עצמו להחזיר את הסחורה (בחלוף 8 חודשים מיום קבלתה) ואף להכתיב כי את היתרה שאינה במחלוקת לגרסתו תוכל הנתבעת לקבל  כנגד "אישור לסגירת החשבון".

9. מושך שיק שקבל תמורתו המלאה וזה המקרה שלפניי חייב לדאוג לפרעונו והחזר הסחורה יכול להעשות רק בהסכמת המוכר, הסכמה שלא ניתנה במקרה זה. בנסיבות אלו לא רלוונטי כלל וכלל טיבה של הסחורה והאם נפל בה פגם כלשהו.

10. למעלה מן הצורך אבהיר כי העובדה שהנתבע מודה בחוב בגובה 513 ש"ח ולמרות שחלפו יותר משנתיים מיום קבלת הסחורה ועד היום לא מצא לנכון להשליש סכום זה לידי התובעת- ללא תנאי, מצביעה על נתבע שמוצא לנכון להנות מכך שהליכים משפטיים נמשכים זמן ארוך, זמן ארוך מדיי במקרה זה.

11. לאור האמור לעיל דין התביעה בת.א. 6269/04 להתקבל במלואה.

     ת.א.20914/04

12. בתיק זה לפי גרסת הנתבע, שיק זה ניתן ביחד עם 3 שיקים בסכום זהה כנגד סחורה בשווי 40,000 ש"ח אלא שלגרסתו שותפו מר יעקובסון ז"ל פרע את החוב במלואו וזאת באופן ששיק אחד מתוך הארבעה נפרע ישירות, בנוסף שולמו שיקים בסכום של 15,750 ש"ח (ר' סעיף 12 לתצהיר התובעת) וכן הוחזרה סחורה בשווי 4,250 ש"ח יתרת הסכום.

13. אבהיר כי אין מחלוקת בין הצדדים כי יתרת החוב בגין עסקה זו עומדת על 4,250 ש"ח (סכום נומינלי), ר' סעיף 19 לת/1.

14. במילים פשוטות, גרסתו של הנתבע תתקבל רק אם יוכח כי הוא או שותפו החזירו לתובעת סחורה בשווי של 4,250 ש"ח. גם בענין זה הגנתו של הנתבע רעועה.

15. מבחינת העדויות העידו בנושא זה מר מורגנשטרן מול הנתבע ועדותו של מר מורגנשטרן עדיפה בעיניי. בעוד שמר מורגנשטרן מנהל התובעת היה מעורב אישית בהתקשרות עם הנתבע ושותפו וגרסתו נתמכת במסמכים (נספח י' לתצהירו), הנתבע רק מניח ומשער כי שותפו השיב הסחורה אך אין לו מידע ממקור ראשון באשר להחזרה זו, הוא תאר זו במילותיו "אני יודע את זה אך אין לי הוכחות" בהעדר הוכחות אין הגנה.
16. לכאורה- תצהירו של מר יעקובסון ז"ל צריך להיות בלתי קביל בשל העובדה כי הוא לא נחקר בחקירה נגדית על תצהירו. אבהיר כי החריג בדבר קבלת אימרת נפטר בנגוד לאינטרס רכושי שלו אינו מתקיים כאן, שכן מר יעקבסון ז"ל מתאר בתצהירו מדוע אין הוא (והנתבע) חבים תשלום כלשהו לתובע ר' למשל סעיף 10 לנ/3 והרי אין מחלוקת כי מר יעקבסון ז"ל אינו מודה בחוב כלשהו והוא גם לא שילם בעודו בחייו את יתרת הסכום שבמחלוקת ומכאן שאין זו אמירה בניגוד לאינטרס רכושי ובהעדר חקירה נגדית המסמך אינו קביל.

17. אולם לאור הסכמת ב"כ התובעת לקבלת תצהירו של מר יעקבסון ז"ל- הסכמה שניתנה בפתיחת הדיון ובתום עדות הנתבע הנני מקבל את תצהירו של מר יעקבסון אלא שלא ניתן לקבל את תוכנו כאמין.