פסק-דין בתיק א 20862/04

מבוא :

1.         התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 193,905 ש"ח עבור היטל חבר ברשות נחל הקישון, היא התובעת בתביעה.

2.         בהתאם להסכמה אליה הגיעו הצדדים, ניתן פסק דין מנומק בתביעה, ללא הגשת תצהירים וחקירות ולאחר שכל צד סיכם את טענותיו בתביעה.

עובדות מוסכמות והמצב המשפטי :

3.         התובעת הוקמה מכח חוק רשויות נחלים ומעיינות, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הנחלים") וזאת על-פי צו רשויות נחלים ומעיינות (רשות הקישון), תשנ"ה-1994 (להלן: "צו הקישון").

4.         תפקידי התובעת נקבעו בסעיף 3(א) לחוק הנחלים וסעיף 4 לצו הקישון ועיקרם שמירה על נחל הקישון ומימיו, מניעת והסרת מפגעים ומזהמים ממנו ומסביבתו ועוד.

5.         סעיף 5 לחוק הנחלים קבע את הרכב רשות נחל אשר תוקם מכוחו והוראות הסעיף נקלטו בסעיף 6 לצו הקישון. ויודגש, עם חקיקת צו הקישון מונתה הנתבעת כאחת מנציגי רשות נחל הקישון וזאת בהתאם לסעיף 5(3) לחוק הנחלים ומקבילו סעיף 6(3) לצו הקישון.

6.         בהתאם לסעיף 18(א) לחוק הנחלים, נקבע כי, בהתקיים תנאים, רשאית רשות נחל, כתובעת, להטיל היטל כספי על שתי קבוצות מחבריה לצורך מימון תקציבה, והן, רשויות מקומיות ותאגידים שנציגיהם חברים בה או כשרים להיות חברים בה ואשר התמנו מכוח סעיף 5(3) לחוק הנחלים, וזאת לצורך מימון תקציבה.

 הואיל ונציגי הנתבעת מונו כחברים ברשות התובעת מכוח סעיף 5(3) לחוק הנחלים, היא נדרשה לשאת בהיטל המתחייב ממנה לשנים 1998-2004 בגובה סכום התביעה. הנתבעת לא שילמה את ההיטל, כולו או בחלקו, ומכאן התביעה.

7.         לסוף פרק זה אפנה לשני תיקוני חקיקה הרלוונטיים למחלוקת נשוא התביעה, ואלה הם:

א.         חוק רשויות נחלים ומעיינות (תיקון), תשס"ב-2002, אשר פורסם ביום 18.6.02, לפיו הוספו בסעיף 5 לחוק הנחלים נציגים של שתי קבוצות כחברים ברשות נחל, האחת שלושה נציגי ציבור בעלי השכלה או ניסיון בתחום מתחומי התפקידים והפעולות שעליהם מופקדת רשות הנחל לפי חוק הוראות הנחל, והשנייה - נציג של קרן קיימת לישראל (להלן: "תיקון תשס"ב").

ב.         חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), תשס"ג-2002, לפיו הוספה סיפא לסעיף 5(5) לחוק הנחלים לעניין הרכב רשות הנחל, ונקבע כי אחד משלושת נציגי הציבור יהיה נציג אחד של " גופים ציבוריים שעניינם שמירה על איכות הסביבה".  זהותם של אותם גופים נקבעה בתוספת לתיקון הנ"ל והיא כוללת, בין היתר, את הנתבעת (להלן: "תיקון תשס"ג").

            יודגש כי הן תיקון תשס"ב והן תיקון תשס"ג נקלטו בצו הקישון.

טענות הצדדים :

8.         לטענת התובעת, הנתבעת נטלה חלק בהצבעות לאישור התקציב והסכימה לו מתוך ידיעה לגבי גובה ההיטל שיידרש ממנה לצורך מימונו, וכן, השתתפה באופן פעיל בכל תהליכי קבלת ההחלטות אצל התובעת. התנהגותה הנ"ל של הנתבעת יצרה התחייבות מצידה לשאת בהיטל נשוא התביעה.  לעניין טענת הנתבעת בדבר העדר חוקיות הכרזתה כחברה ברשות נחל הקישון, עליה יורחב הדיבור בהמשך, טענה התובעת כי הנתבעת מעולם לא העלתה כל הסתייגות לעניין זה ולראשונה ביקשה להפסיק את חברותה אצל התובעת ביום 26.12.05.  בהתאם לכך, הטענה מועלית בהעדר תום לב ודינה להידחות על הסף.

            התובעת מבקשת להתיר לה פיצול סעדים בתביעה על מנת כי יתאפשר לה להגיש נגד הנתבעת תביעה נוספת בגין ההיטלים המתחייבים ממנה לשנים 2005-2007.

9.         לטענת הנתבעת מינויה כחברה בנחל הקישון על-פי סעיף 5(3) לחוק הנחלים לא היה כדין ונעשה על-ידי השר הממונה, השר לאיכות הסביבה, בחריגה מסמכות. שני טעמים לדבר. ראשית - נציגי התאגידים הכשרים להתמנות כחברי רשות התובעת צריכים להיות תאגידים סטטוטוריים, בעוד כי היא תאגיד פרטי לכל דבר ועניין, ושנית - נחל הקישון או מקור המים אינם משמשים גורם במילוי תפקידיה או בשימוש בסמכויותיה, כדרישת סעיף 5(3) לחוק הנחלים.

            רק עם כניסתו לתוקף של תיקון תשס"ג הוענקה סמכות לשר לאיכות הסביבה למנות את נציגי הנתבעת כחברים ברשות נחל הקישון, וזאת מכוח סעיף 5(5) לחוק הנחלים. הפעלת סמכות זו מותנית בהסכמת הנתבעת והסכמה כאמור מעולם לא התקבלה. בנסיבות העניין, כך לטענת הנתבעת, לא יעלה על הדעת לחייבה בהיטל משלא התקבלה הסכמתה לכהן כנציגה ברשות נחל הקישון. מכל מקום, גם באם תאמר כי הנתבעת חברה ברשות נחל הקישון מכוח סעיף 5(5) לחוק הנחלים, אזי אין לחייבה בהיטל, שכן, בסעיף 18(א) לחוק נקבע כי רק חברים ברשות הנחל שהתמנו מכוח סעיף 5(3) לחוק הנחלים חייבים בתשלום ההיטל.

ד י ו ן :