פסק-דין בתיק א 208175/02

התובעת היא חברה הפועלת בתחום ההיסעים, אשר בבעלותה אוטובוסים פרטיים להסעת נוסעים.                  

בתאריך 17/8/00 הכניסה התובעת אוטובוס, מ.ר  00- 226- 37 ( להלן " הרכב " ), לטיפול שוטף של החלפת שמנים וסיכה ( להלן " הטיפול " ) במוסך המנוהל ובבעלות נתבע 1 ( להלן " הנתבע " ). 

הנתבעת 2 ( להלן " הנתבעת " ) היא מבטחת הנתבע בביטוח אחריות מקצועית .

בבדיקת שמאי של חברת מימון חברה לשמאות וסקרים בע"מ (מטעם הנתבעים או מי מהם), מר שמעון טראדי (להלן: " השמאי ")  מיום 25/9/00, נמצא שתיבת ההילוכים ברכב מפוררת חלקית ומיכל השמן ללא פקק ( נספח א' לכתב התביעה ) . השמאי  העריך את הנזק ב 40,000 ש"ח .                                                                                                                                   

בתמצית, טוענת התובעת כי סגירה רשלנית של פקק השמן של תיבת ההילוכים ( להלן: "הפקק" ) במהלך הטיפול, גרמה לכך שבמשך כחודש וחצי הייתה נזילה איטית של שמן מתיבת ההילוכים, דבר שגרם להתרוקנות כלל השמן , ולנזק רב לתיבת ההילוכים של הרכב . 

הנתבעים הגישו חוות דעתו של מר אביב שפירשטיין ( להלן " מומחה הנתבעים " ) , מיום 23/3/05 ( להלן: "חוות דעת שפירשטיין " ).                                                                                                                   

בהתאם לחוות דעת זו, טוענים הנתבעים, כי אינם נושאים באחריות לאירוע הנזק ברכב.

התובעת לא הגישה חוות דעת מומחה מטעמה . 

יצוין שברכב לא קיימת נורית אזהרה המתריעה על חוסר בשמן גיר .

טענות הצדדים

טענות התובעת :

לטענת התובעת כחודש ושבוע לאחר הטיפול, ביום 25/9/00 , חש נהג הרכב, מר סימון רוזנטל             ( להלן " הנהג " ) , שישנה תקלה ברכב, על כן נסע עם הרכב אל המוסך של הנתבע, על מנת לברר את פשר התקלה.

בבדיקה במוסך נמצא שכל השמן במיכל נשפך ונגרם נזק בלתי הפיך לתיבת ההילוכים של הרכב., וזאת כתוצאה מהשתחררות הפקק.                                                            

לטענת התובעת, עקב סגירה רשלנית של פתח ריקון השמן במהלך הטיפול במוסך מיום 17/8/00, השמן במיכל דלף החוצה באיטיות עד שהתרוקן המיכל וכתוצאה נגרם נזק לתיבת ההילוכים של הרכב. 

כחיזוק לטענתה, שהייתה התרשלות מצד עובדי המוסך, מציינת התובעת שהנתבע הוא שהזמין את השמאי לבדיקת הנזק ביום 25/9/00 , וזאת כראיה להכרה באחריותו לנזק שנגרם .                            

כן מוסיפה התובעת שחוות דעת כללית ומפורטת נערכה על ידי השמאי ביום 20/12/00 , לאחר תיקון הנזק ואולם חוות דעת השמאי המפורטת והמצויה בידי הנתבעת, כלל לא הוגשה לביהמ"ש (זאת לאור הסתמכותו של מומחה הנתבעים על חוות דעת זו, ולאור העובדה שהנתבעת היא שהזמינה את חוות הדעת מהשמאי).

לטענת התובעת הוסתרה חוות דעת  זו, שלא כדין, על ידי הנתבעים, אף על פי שהייתה מצויה בידם, וזאת משום שהיה בה כדי לפעול כראיה נוספת לאחריות הנתבעים לנזק .   

עוד טוענת התובעת שאין להתייחס לחוות דעתו של מומחה הנתבעים, מאחר והרכב נבדק על ידו רק ביום 20/3/05,  כ- 5 שנים לאחר קרות הנזק .  

התובעת טוענת לנזקים ישירים בסך 43,000 ש"ח בהתאם לחוות דעת השמאי . כן טוענת התובעת לנזק עקיף, בגין אובדן רווחים בסך 99,000 ש"ח , הנובע מהשבתת הרכב ל - 90 יום, עקב הנזק שנגרם . 

טענות הנתבעים :