פסק-דין בתיק א 207556/02

מבוא

1.         התובע, יליד 1969, נפגע בתאונת דרכים ביום 1.8.01 שהינה גם תאונת עבודה. התובע הינו פחח רכב בהכשרתו.

המל"ל הכיר בתאונה ואף קבע לתובע נכות כתוצאה מן הפגיעה בתאונה. לבקשת הנתבעות התיר כב' השופט בכר שדן בתיק זה לפני, להביא ראיות לסתור את קביעת  המל"ל.

2.         הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות והכיסוי הביטוחי ועל כן המחלוקת נסבה בשאלת גובה הנזק בלבד.

3.         מטעם התובע העידו הוא עצמו וכן מעבידו לשעבר מר מאיר נפתלי, ומר עמאר גיט חברו לעבודה בעבר.

4.         הנתבעת לא הביאה עדים אך הגישה תיק מוצגים.

הפגיעה והנכות הרפואית

5.         לאחר התאונה טופל התובע בחדר מיון בבי"ח וולפסון בשל תלונותיו על כאבי גב וצוואר, עבר צילומים שלא הראו שבר ושוחרר לביתו. בהמשך טופל על ידי רופאים ובפיזיותרפיה.

6.         התובע היה באי כושר עבודה עד ליום 31.1.02 היינו במשך 6 חודשים.

7.         לאור בקשת הנתבעות להביא ראיות לסתור, מונה ד"ר גרינטל כמומחה בתחום האורטופדי בתיק זה.

8.         ד"ר גרינטל ראה לקבוע כי לתובע נכות בשיעור של 10% בגב תחתון על פי סעיף 37 (7) למבחני המל"ל בגין הגבלה קלה עד מזערית בתנועות עמ"ש מותני.  מתוך נכות זו  יש לשייך לתאונה רק 4% וזאת מאחר ולתובע היסטוריה הקשורה בעמ"ש מותני עובר לתאונה נשוא התביעה. התובע סבל מספונדילוליסטזיס בחוליות 1S - 5L והתלונן על כאבי גב עוד שנים לפני התאונה נשוא התביעה. יחד עם זאת מוצא המומחה לציין כי במשך 3 שנים עובר לתאונה לא התלונן התובע אצל רופאיו על כאבי גב ומכאן ראה לקבוע כי הפגיעה בתאונה גרמה להחמרת הסימפטומים ומצב גבו של התובע.

9.         המומחה ציין כי התחלואה בעמ"ש צווארי אינה תולדת התאונה נשוא הדיון כאן אלא תולדה של ממצאים קודמים.

10.        המומחה השיב גם לשאלות הבהרה שנשלחו לו על ידי ב"כ הנתבעות. בתשובותיו לא היה משום סטייה מחוות הדעת.

11.        סקירת עברו הרפואי של התובע נעשית בצורה מפורטת בחוות דעתו של המומחה וממנה ניתן ללמוד כי לתובע עבר של תאונות ותלונות על כאבי גב וצוואר בגינן קיבל אף טיפול בזריקות אפידורליות סמוך לתאונה נשוא התביעה ביוני 2001. כן הופנה מספר פעמים בעבר לטיפולי פיזיותרפיה.

12.        בגין תאונות קודמות מן השנים 1996, 1997 נקבעו לתובע על ידי מומחה בית המשפט, ד"ר ז'טלני 5% נכות. ראה נספח 46 (א) למוצגי התובע.

13.        המומחה זומן לחקירה על ידי ב"כ התובע וחקירתו נעשתה בפני כב' השופט בכר. מתוך החקירה ניתן ללמוד כי הפתולוגיה שהייתה קיימת בגבו של התובע עובר לתאונה וללא קשר אליה, היינו הממצא של ספונדילוליסטזיס, בדרך כלל מביאה לשכיחות גבוהה של כאבי גב אצל אותם אנשים ומכאן שלא ניתן לשייך את כל תלונותיו של התובע על כאבי הגב לתאונה. הוא מבהיר שממצא זה נותן לעיתים תקופות ארוכות של "שקט"  ואז מתפרץ התקף נוסף של כאבים. כך זה היה במקרה של התובע כפי שעולה מן המסמכים.

14.        המומחה הופנה לחוות דעתו של ד"ר ז'טלני שנתן כאמור חוות דעת מטעם בית המשפט בתביעה קודמת של התובע בגין פגיעתו בתאונות בשני 1996, 1997. ד"ר ז'טלני קבע בחוות דעתו כי לתובע לא נותרה נכות בגב תחתון אלא רק בצוואר שכן לא מצא ממצאים אובייקטיבים המעידים על הפרעה תפקודית כלשהי.

המומחה ציין כי בעת בדיקתו את התובע לא מצא אותם ממצאים קליניים שמציין ד"ר ז'טלני בחוות דעתו ומכאן שהוא מתייחס לחוות הדעת בזהירות הראויה.

15.        לדעתו הממצא הפתולוגי בגבו של התובע יביא להחמרה בעתיד עד כדי הצורך בניתוח. המצב יכול הגיע לכדי נכות בשיעור 30%.